איך אומרים "לבריאות" בסינית? - bara

איך אומרים "לבריאות" בסינית?

אמנם עדיין לא ברור אם החורף הישראלי כאן כדי להישאר או שמדובר באפיזודה חולפת של טפטופי גשם ורוח, אבל בעיות החורף הנפוצות כבר פורחות בגנים, בבתי הספר ובמקומות העבודה. מה הקשר בין גוף האדם לעונות השנה לפי הרפואה הסינית וכיצד נוכל להתמודד עם החורף לפי ראייה זו?

 

חורף בראייה סינית

 

ירון סופר, Dipl. Ac. & C.H, סמנכ"ל חטיבה מקצועית ב"ברא צמחים", אומר: "לפי הרפואה הסינית, בעונה הקרה ישנם מספר גורמים אקלימיים (המכונים ברפואה הסינית "פתוגנים") המתקיפים את הגוף: רוח, חום, קור, לחות – ניתן לראות בהם את המקבילים לווירוסים ולחיידקים. אנחנו חיים בסביבת  גורמים אלה כל הזמן, ומה שיקבע אם נחלה, הוא החוזק האנרגטי שלנו כנגד השפעות האקלים".

 

פתוגן, אם שאלתם, הוא למעשה גורם שחודר לגוף מבחוץ, אשר באופן מטאפורי מתקשר לתופעות של האקלים. הרפואה המערבית מעדיפה לקרוא לו "וירוס", "חיידק" או "פרזיט". הסינים מכנים את הגורמים הללו בשמות הקשורים לתופעות שהם יוצרים בגוף. כך למשל, הסינים יאבחנו פלישה אל הגוף של גורם מסוג "קור", "חום", "לחות", "יובש", ועוד.

בחורף  קר והרוחות נושבות, לכן המועמדת העיקרית לתקוף אותנו היא רוח קור. גורם מסוג רוח קור יחדור למקומות כמו העורף, הגב ופתחי הגוף. לכן, כדאי בחורף להתעטף בצעיף ולשמור על אזורים אלו. אבל אם נהיה בבית ונתחמם בעזרת המזגנים, עלולה לתקוף אותנו גם רוח חום ואף רוח יובש. בעבר, העונות היו מאופיינות בגורמים שונים: החורף התאפיין בחדירה של קור לגוף,  הקיץ – בחדירה של חום. מזג אוויר לח – גרם לחדירה של לחות, וכדומה. כיום, בעולם המודרני בו נעשה שימוש במזגנים ובעזרים שונים לוויסות השפעות האקלים – חדירה של רוח קור יכולה להתרחש גם בקיץ.

 

כיצד נביס את גורמי האקלים הפתוגנים?

 

אז מה עושים? סופר מדגיש שעל פי הרפואה הסינית, לכולנו יש אנרגיה המגנה עלינו, אנרגיה הנקראת wei qi , אשר מונעת מגורמי אקלים לחדור לגופנו. אנרגיה זו מקבילה בעצם למערכת החיסון כפי שהיא נקראת ברפואה הקונבנציונלית. כדי להתמודד מול כניסה של גורמי אקלים לגוף, נצטרך לחזק את אותה אנרגיה שמגינה עלינו בעזרתם של צמחים, תזונה מתאימה לעונה ודיקור. הרפואה הסינית שמה דגש רב על מניעת מחלות. בכתבים הקלאסיים קיימות הנחיות לקיום אורח חיים בריא, מתוך ההבנה שעדיף למנוע מחלה מאשר להגיע למצב שכבר מצריך ריפוי. הרפואה הסינית עושה זאת על ידי התבוננות בטבע, והניסיון להבין את הכוחות הפועלים בו.

 

לדוגמה: נזלת, לפי הרפואה הסינית, היא למעשה הפרעה בזרימה נכונה של נוזלים בגוף. כלומר, הנוזלים הטבעיים שמלחלחים את מערכת הנשימה לא זורמים בצורתם הנכונה. פורמולת צמחי מרפא סיניים מסוג "בי יאן פיאן", למשל, והצמחים בה, תורמים להסדרת תנועת הנוזלים ולייבוש של אותה הלחות ובכך מסייעים לפתיחת המעברים העליונים. בפורמולה קיימים צמחים מעט חריפים, והאיכות החריפה הזאת מסייעת להפגה של גודש ולנשימה קלה. 

 

כשאנו מסתכלים בראייה סינית על גורמים שחודרים מבחוץ אל הגוף, תמיד נסתכל על יחסי הכוחות: החוזק של הגורם אל מול החוזק של המטופל. אם הצ'י המגן של המטופל חזק – סיכויי החדירה של גורם אקלימי אל תוך הגוף פחותים, וגם אם הגורם יצליח לחדור – הצ'י המגן של האדם יתגבר עליו והאדם יתאושש בקלות. אם הצ'י המגן של המטופל חלש – סביר שהמטופל ייחשף בתדירות גבוהה יותר לגורמי אקלים, וכשהם יחדרו לגופו – ההתמודדות איתם תתארך, עקב "המאבק" בינם לבין הצ'י המגן", והיא אף עלולה להסתבך.

 

על פי הרפואה הסינית, ישנם צמחי מרפא שמסייעים לחיזוק אנרגיית הצ'י המגן. כך גם לגבי פורמולת הצמחים הסינית: 'ג'ייד סקרין'. שמה מתקשר למנהג הסיני, בו היה נהוג לשים מסך או מחיצה בכניסה לבית כדי להגן ולמנוע כניסה של רוח פנימה. זאת מאחר ובעיות חורף נפוצות נובעות, על פי הרפואה הסינית, מפלישה של רוח. הסינים משתמשים בפורמולה ג'ייד סקרין לשם חיזוק הצ'י המגן בתקופת החורף. הפורמולה הייתה בשימוש כבר מהמאה ה-12 לספירה.

 

הרפואה הסינית רואה באדם תהליכים מקבילים לאלו המתרחשים בעונות השנה: האביב והקיץ מאופיינות בתנועה ועשייה, תוך ניצול שעות האור הרבות לפעילות. בסתיו ובחורף אנשים צריכים להתכנס בביתם. שעות האור מתקצרות, וזוהי העת להמעיט בפעילות ולהתחזק. גם גופנו מגיב לשינויי מזג האוויר בסימנים קטנים ועדינים. על מנת לעבור את העונה בבריאות טובה, עלינו להיות קשובים לסימנים אלו, ולשנות את אורחות חיינו בהתאם.

*כל ההמלצות המובאות בחלק זה הינן המלצות סיניות מסורתיות כלליות ואינן מבוססות על אבחנת המטופל.
מומלץ להיוועץ עם מטפל לקבלת המלצות אישיות על פי אבחנה סינית מדויקת.

 

 

 

הדפס   |  
  |  
מאמרים נוספים: