שרף מור | Commiphora myrrha - bara

שרף מור | Commiphora myrrha

משפחה: בושמיים (Burseraceae).

שמות משלימים: שרף מור, Myrrh, Commiphora molmol, Balsamodendron myrrha,  Mo yao (השם הסיני).

חלק בשימוש: שרף העץ.

 

רקע כללי:

המור הוא שרף המופק מעץ ה-Commiphora myrrha, הגדל באזורים מדבריים ויבשים, בדרום חצי האי ערב, סומליה ואתיופיה. שרף המור מופרש במקומות שונים בעץ, סביב הקליפה החיצונית של הגזע והענפים, בתגובה לפגיעות שונות של בעלי חיים או לנזקים סביבתיים. השרף מהווה שכבת הגנה דביקה ועשירה בחומרים מחטאים (שמנים אתריים, שרפים), המקשה על התפתחות זיהומים מיקרוביאליים וטפיליים שונים.
שרף המור ידוע בשימושים שונים מזה אלפי שנים. המכנה המשותף לכל השימושים הללו נובע מסגולות "הטיהור" הייחודיות, המיוחסות למור – ברמה הפיזית (חיטוי) וברמה המטאפיזית (ריח / קטורת). שרף המור שימש להכנת בשמים ושמנים קוסמטיים שונים באזורי המזה"ת, יוון ומצריים העתיקה. ישנן עדויות שונות המאשרות כי הוא היה בשימוש במצרים בשנת 3,000 לפנה"ס, בין היתר כאמצעי חשוב לחניטה. שרף המור שימש בטקסי פולחן רבים בעולם העתיק ויש אף הטוענים כי זהו המור המוזכר כאחד מסממני הקטורת של בית המקדש.

 

מזה אלפי שנים, שרף המור מוכר גם בשימושיו הרפואיים, במקרים של פצעים וכיבים שונים בעור, זיהומים שונים של מערכת העיכול, תולעי מעיים, טיפול בסוכרת, מחלות פרקים ועוד. ברפואה הסינית המסורתית (mo yao), שרף המור מוגדר כמר ויבש והוא משמש באופן מקומי לטיפול בפצעים כרוניים של העור וכן לטיפול בבעיות ווסת וזיהומים פנימיים.

 

רכיבים עיקריים ידועים:

Gum, Volatile oil (myrrhol): Myrrholic acid, Monoterpens (pinene, limonene, dipentene, eugenol), Sesquiterpenes (cadinene, heerabolene), Phenols (cinnamaldehyde, cuminaldehyde), Furano-sesquiterpenoids, Sterols, Resins (commiphoric acids, myrrhin), Triterpenoid resins, Ash, Salts, Sulphates, Benzoates.

 

תכונות רפואיות עיקריות:

  • מכייח (Expectorant).
  • אנטי עוויתי (Spasmolytic).
  • קרמינטיבי (Carminative).
  • משפר תהליכי עיכול וספיגה (Digestive stimulant).
  • מחטא (Antiseptic).
  • אנטי פטרייתי (Antifungal).
  • אנטי בקטריאלי (Antibacterial).
  • אנטי ויראלי (Antiviral).
  • נוגד טפילים (Antiparasitic).

 

תכונות רפואיות משניות:

  • נוגד חמצון (Antioxidant).
  • אנטי דלקתי (Anti-inflammatory).
  • מאלחש כאבים בשימוש חיצוני (Analgesic).
  • משפר זרימת דם מקומית / פריפרית (Circulatory stimulant).

 

התוויות ושימושים רפואיים עיקריים:

  • זיהומים טפיליים במערכת העיכול, לרבות – Schistosomiasis / Fascioliasis.
  • זיהומים טפיליים בנרתיק (Trichomoniasis) – טיפול פנימי ומקומי.
  • תולעי מעיים.
  • זיהומים בקטריאליים של מערכת העיכול.
  • זיהומים פטרייתיים של מערכת העיכול וחלל הפה (Candida).
  • זיהומי הליקובקטר פילורי בקיבה ובתריסריון (לא בזמן כאבים וצרבות אקוטיים, עלול להחריף את הגירוי).
  • זיהומי הרפס (Herpes Simplex) של השפתיים ומע' המין (טיפול מקומי).
  • דלקות וזיהומים של הגרון וחלל הפה (גרגור מקומי).
  • זיהומים פטרייתיים וחיידקיים של הנרתיק וצוואר הרחם (שטיפות מקומיות).
  • דלקות זיהומיות כרוניות ואקוטיות של דרכי השתן.
  • דלקות חניכיים וטיפול מחטא לאחר טיפולי שיניים.

 

התוויות ושימושים רפואיים משניים:

  • כוויות, פצעים וזיהומים שונים על גבי העור.
  • טיפול ביבלות ויראליות (טיפול מקומי).

 

התוויות נגד ואזהרות:

  • מינונים גבוהים של שרף מור עשויים לגרום לגירוי של רקמות במערכת העיכול ולכאבי בטן. מינונים אלו מיועדים לשימוש אקוטי בלבד, המוגבל בזמן (כפי שיובא להלן). במידה וישנם כאבי בטן חזקים – יש להוריד את המינון הנלקח.
  • שלשולים הינם לעיתים פועל יוצא של ניקוי והפעלה של רקמות מערכת העיכול, על ידי שרף המור. לרוב הם אינם מהווים אינדיקציה

להפסקת הטיפול, אלא אם כן הם מלווים בכאבי בטן חזקים ובתחושת חוסר נוחות בטנית.

  • לא מומלץ בזמן צרבות ודלקות אקוטיות של הקיבה והושט, עלול להחריף את הגירוי.
  • הריון: אינו מומלץ לשימוש (למעט שימוש חיצוני וגרגור).
  • הנקה: ניתן לשימוש.

 

מינונים מומלצים ואופן השימוש:

  • טינקטורה 1:3 לשימוש אקוטי: 20-35 מ"ל לשבוע, כחלק מפורמולה (לתקופות זמן מוגבלות).
  • טינקטורה 1:3: 5-20 מ"ל בשבוע. כחלק מפורמולה.
  • כמוסות תמצית יבשה בריכוז 5:1: 200-700 מ"ג ליום.
  • מיצוי במים: אינו מומלץ. עשיר בשרפים שאינם מסיסי מים וכן הטעם אינו סימפטי.
  • שמן תשרית / שמן אתרי / משחות: לשימוש חיצוני לריפוי וחיטוי פצעים שונים.
  • שטיפות ווגינאליות: באמצעות אגס (100 מ"ל) – 1-5 טיפות של שמן אתרי / 10 מ"ל של טינק'.
  • חוקנים: 10% טינקטורה (בריכוז 1:4 95%) מתוך כמות המים לשטיפה.

 

אנקדוטות לגבי שרף מור:

  • ללקיחה פנימית: השימוש בטינקטורה הוא המומלץ ביותר, בשל המיצוי היעיל והשלם של השמנים האתריים ושאר רכיבי הצמח. מיצוי בטינקטורה של שרף מור נעשה בדרך כלל בריכוז גבוה של 95% אלכוהול.
  • לטיפול בטפילי מעיים: מומלץ ליטול על קיבה ריקה, בדרך כלל בבוקר, כשעה לפני ארוחת הבוקר, בפרט כאשר מדובר במיצוי יבש.
  • שרף המור נחקר רבות, בשנים האחרונות, בשל השפעתו המגנה מפני זיהומים טפיליים במערכת העיכול. מיצוי של שרף מור הראה פעילות מובהקת כנגד הטפיל Schistosoma / Bilharzia במספר מחקרים. אלו הן תולעים שטוחות וזעירות בגודל מיקרוסקופי, הגורמות לזיהומים (Schistosomiasis) בחלק ניכר של האוכלוסייה במדינות העולם השלישי.
  • בתחילת שנות ה-2000 פותחה במצרים תרופה המבוססת על מיצוי של שרף המור, Mirazid, לטיפול בזיהומים טפיליים של המעיים. עושה רושם כי בתחום זה שרף המור עשוי להביא בשורה ותועלת רבה לאנושות, בעיקר במדינות העולם השלישי, בהתמודדות עם זיהומים טפיליים שונים.

קיים במוצרים

GSE+ | תמצית זרעי אשכוליות פלוס

תמצית טבעית מרוכזת!