משפחה: שפתניים,Lamiaceae / Labiatae .
שמות משלימים: זוטה לבנה, עישבת א-שאי (ערבית), White leaved savory.
חלק בשימוש: עלים, פרחים וגבעולים צעירים.
רקע כללי ושימוש מסורתי:
הזוטה הלבנה היא בן שיח רב שנתי ממשפחת השפתניים, הנפוץ בישראל, ובאזור המזה”ת. הצמח מוכר היטב בארצות המזרח התיכון, כתבלין המוסף לתה ומכאן גם משמעות השם הערבי של הזוטה – “עשב התה”. ברפואה המסורתית של ערביי ארץ ישראל, הזוטה שימשה ועודנה משמשת לטיפול בכאבי בטן, כוויות, שיעול, הצטננות, להורדת לחץ דם, להפגת ריח רע מהפה ועוד. למרות שימושיה הרבים ברפואה המסורתית ועל אף טעמה האהוב, הזוטה הלבנה אינה מוערכת מספיק בשל שימושיה הרפואיים. העדות העיקרית לכך היא מיעוט של מחקרים קליניים ואזכורים מדעיים אודותיה.
רכיבים עיקריים ידועים:
Essential oil (monoterpenes): pulegone, isomenthol, limonene, isopulegone, piperitenone oxide, germacrene D, bicyclogermacrene, neoiso-isopulegol, isopulegol, neoisomenthol, pulegol. cis-p-menthone, trans-p-menthone, nerol, 3-octonol.
תכונות רפואיות עיקריות:
- מרגיע עדין (Mild Sedative).
- מרומם מצב רוח (Thymoleptic).
- מכייח (Expectorant)
- אנטי עוויתי (Spasmolytic).
- מפיג גזים (Carminative).
- נוגד שיעול (Antitussive).
- פורק חום (Antipyretic).
- אנטי דלקתי (Anti-inflammatory).
תכונות רפואיות משניות:
- אנטי חרדתי (Anxiolytic).
- אנטי מיקרוביאלי ומחטא (Antimicrobial / Antiseptic).
- משפר תהליכי עיכול וספיגה (Digestive stimulant).
- אנטי דיכאוני (Antidepressant).
התוויות ושימושים רפואיים עיקריים:
- מחלות נשימתיות בילדים ובמבוגרים, במיוחד כאשר מעורב חוסר שקט ומתח כללי.
- כאבי בטן (אקוטיים וכרוניים) גזים וחוסר נוחות במערכת העיכול.
- תסמונת המעי הרגיז.
- בחילות והקאות.
- עצירות.
- כחלק מטיפול בדלקות כרוניות של מערכת העיכול, המלוות בחום ולחות, לרבות כיבי קיבה ותריסריון, גסטריטיס, קרוהן וקוליטיס – כצמח מרגיע, מקרר ומייבש.
- כחלק מטיפול בכאבי ראש אקוטיים וכרוניים הנובעים מעודף מתח וסטרס.
- הרגעה של שיעול יבש ונבחני וכן שיעול המלווה בליחה.
- ברונכיטיס כרוני ואקוטי, דלקות ריאות ודלקות זיהומיות במערכת הנשימה התחתונה.
- טיפול והרגעה של סינוסיטיס, על רקע מתח נלווה וכן בכאבי ראש הנובעים מכך. יעיל בשילוב עם בן אזוב רפואי (.Hyssopus off) למטרה זו.
- חוסר שקט, מחשבות טורדניות, חרדות ונדודי שינה.
- בעיות קשב וריכוז בילדים ובמבוגרים, בעיקר במקרים של היפראקטיביות וחוסר שקט (ADHD).
- כחלק מטיפול בהזעת יתר, על רקע של עודף מתח וסטרס.
- חיטוי עדין במקרים של זיהומים במערכת העיכול.
התוויות ושימושים רפואיים משניים:
- דלקות וזיהומים של הגרון וחלל הפה (בגרגור מקומי) – חיטוי עדין וטעם מרענן ופותח.
- כחלק מטיפול בפלפיטציות והפרעות קצב לב.
- כחלק מטיפול בלחץ דם גבוה, על רקע של עודף מתח וסטרס.
- תהליכי עיכול וספיגה לקויים – אנשים בעלי חומציות נמוכה בקיבה, ספיגה לקויה של המזון בילדים ובקשישים ומצבים של הרגשת כבדות ונפיחות לאחר הארוחה.
- דלקות אוזניים בילדים, על רקע של חוסר שקט נלווה.
- כחלק מטיפול במלנכוליה ודיכאון, המלווים בחוסר שקט וחרדות.
התוויות נגד ואזהרות:
- צמח בטוח לשימוש, לא ידוע על תופעות לוואי מיוחדות.
- הריון: אינו מומלץ לשימוש.
- הנקה: יש להיזהר בשימוש (רצוי בחליטות).
מינונים מומלצים ואופן השימוש:
- טינקטורה 1:3: 10-40 מ”ל לשבוע. כחלק מפורמולה.
- כצמח בודד בטינקטורה: 20-40 טיפות X 3-5 פעמים ביום.
- צמח יבש: חליטות – 0.5-2 כפיות לכוס מים X 3-5 פעמים ביום. (ניתן גם מצמח טרי).
- באינהלציה: 1-2 כפות לסיר מים רותחים. 5-15 ענפים טריים או חופן של עלים יבשים.
אנקדוטות לגבי זוטה לבנה:
- לצמח טעם מריר וחריף עדין, ארומאטי מאוד, בעל אפקט קריר ומייבש הניכר היטב בחלל הפה. זהו צמח בעל אופי ופעילות כללית מרגיעה, המורידה רמת מתח כללית בגוף, אם כי מעוררת ודינאמית, במידה מסוימת, כיאה למשפחת השפתניים.
- האופי הקר והיבש של הצמח מתאים למגוון בעיות הקשורות בעודף של חום ולחות במערכת הנשימה והעיכול. השפעה זו מתאימה למגוון דלקות אקוטיות וכרוניות, עם אינדיקציה לחום (מקומי וסיסטמי) ולעודף ליחה (כיבים ודלקות במערכת העיכול, דלקות של מערכת הנשימה, אסטמה ועוד,).
- הצמח מתאים במיוחד במקרים של מערכת עיכול רגישה, במקרים של קיבה עצבנית, שלשולים ו/או בחילות, במיוחד כאשר מעורב טריגר נפשי או רגשי.
- כמו צמחים נוספים ממשפחת השפתניים, העשירים בתכולת שמנים אתריים, לזוטה ישנו שילוב של שלוש תכונות רפואיות בולטות בהשפעתן במערכת הנשימה: חיטוי, כיוח ופעולה אנטי עוויתית. נוסף לתכונות אלו, הערך המוסף של הזוטה מתבטא גם בהשפעתה המרגיעה והמשחררת.