משפחה: לחכיים (Plantaginaceae).
שמות משלימים:
Lanceolata: לחך איזמלני, Buckhorn ,Ribwort ,Plantain.
Major: לחך גדול / רחב עלים, Greater Plantain, Common Plantain
חלק בשימוש: עלים.
רקע כללי:
הלחך הוא עשב רב שנתי אשר מיניו השונים נפוצים בכל חלקי העולם. לרובם עלים גדולים, ירוקים ובשרניים ופרחים זקופים, בעלי גבעול ארוך, המזדקרים בגאון כלפי מעלה. בישראל גדלים כ-20 מינים של לחך, בהם הלחך האיזמלני והלחך הגדול. יש לציין שמינים אלו גדלים גם ברחבי אירופה ואסיה ומוכרים אף שם בשימוש רפואי מסורתי. ההבדל בין שני מיני הלחך, בטעם ובתכונות הרפואיות, הוא מינורי יחסית וניתן להצליב בשימושים בין שני הצמחים הללו.
הלחך הינו צמח מאוזן ומעודן בתכונותיו, הידוע באופיו המרכך והמזין במקרים של רקמות ריריות פגועות. עיקר ההשפעה מיוחסת כמובן לתכולת הרכיבים המוצילגים שבעלים. באופן מסורתי, העלים שימשו לטיפול ברקמות ריריות מודלקות ומגורות בדרכי העיכול, הנשימה והשתן, עם אינדיקציה לתחושות יובש, חום או צריבה.
רכיבים עיקריים ידועים:
Mucilage, Glycosides (acubin), Zinc, Silica, Potassium, Clorogenic acid, ursolic acid, polysaccharides, lipids, tanins, caffeic acid derivative, flavonoids.
תכונות רפואיות עיקריות:
- משקם רקמות ריריות פגועות ומגורות (Mucus membrane Trophorestorative).
- מרכך (Demulcent).
- אנטי דלקתי (Anti-inflammatory).
- נוגד כיבים במערכת העיכול (Antiulcerogenic).
- מכווץ עדין (Astringent).
- מחיש ריפוי פצעים (Vulnerary).
- אנטי בקטריאלי (Antibacterial)
- משתן קל (Diuretic).
- מכייח (Expectorant).
- אנטי אלרגני (Anti-allergenic)
- שובר ומייבש ליחה (Anti-catarrhal).
- מרגיע כאבים ועוויתות בדרכי השתן (Urinary spasmolytic).
התוויות ושימושים עיקריים:
- הזנה חיזוק ושיקום רקמות ריריות בכל הגוף, בעיקר במערכת הנשימה והעיכול. במצבים של רקמה דלקתית מפרישה / רקמה יבשה ופגועה.
- מערכת נשימה עליונה: דלקות אוזניים, סינוסיטיס כרוני, נזלות כרוניות, אלרגיות עונתיות וקדחת השחת.
- מערכת נשימה תחתונה: שיעול כרוני ואקוטי, שיעול יבש ולח, שיעול סטרידור, אסטמה, דלקות כרוניות (בעיקר בקרב מעשנים ועקב חשיפה לגירויים סביבתיים מזהמים), שיקום של הריאות לאחר מחלה ממושכת.
- מערכת העיכול: צרבות ודלקות קיבה וושט, כיבי קיבה ותריסריון, מחלות דלקתיות של המעיים, שלשולים ורגישות למזונות.
- מערכת השתן: יובש וצריבה, דלקות חוזרות וגירויים של שלפוחית ודרכי השתן, תחושת שריפה בעת מתן שתן.
התוויות ושימושים משניים:
- יובש נרתיקי של גיל המעבר. (ניתן לשימוש גם בצורה חיצונית, ע”י שטיפות בעזרת חליטת הצמח).
- מסייע בשימוש מקומי בריפוי פצעים פנימיים כמו אפטות, ודלקות חניכיים.
- צרידות ויובש בגרון.
- מסייע בריפוי פצעים חיצוניים ודלקתיים (קומפרסים וחליטות בשימוש חיצוני). מרגיע ומאלחש קל.
- יכול לשמש בתנאי שטח כתחבושת טבעית לכוויות ולפציעות. (מניחים עלי לחך על הפצע וחובשים את האזור).
- גירויים ויובש על גבי העור (אמבטיות, קומפרסים וחליטות בשימוש חיצוני). מסייע במגוון רחב של רגישויות, לרבות מצבים של אקזמות, פסוריאזיס וסבוריאה.
- גירויים וריבוי קשקשים על גבי הקרקפת. הלחך מאזן חומציות והפרשות.
- דלקות וגירויים בעיניים (קומפרסים בשימוש חיצוני).
- טחורים, לרבות במצבים של גירוי, כאב ודימום (אמבטיות, קומפרסים וחליטות בשימוש חיצוני).
התוויות נגד ואזהרות:
- לא קיימות במינונים המומלצים. צמח בטוח לשימוש, לא ידועות תופעות לוואי כלשהן.
- ניתן להשתמש בצמח גם לתקופות ארוכות ללא חשש.
- היריון: ניתן לשימוש במהלך כל תקופת ההיריון.
- הנקה: ניתן לשימוש.
מינונים מומלצים ואופן השימוש:
- טינקטורה 1:4: (עדיפות למיצוי מצמח טרי) 30 מ”ל ומעלה בשבוע. כחלק מפורמולה.
- צמח יבש: חליטות / אמבטיות קומפרסים – ניתן להשתמש ללא חשש.
- צמח יבש: חליטות – בפורמולה יחד עם צמחים אחרים היחס המומלץ ללחך הוא לפחות 30-40% מסך הפורמולה.
- שימוש במיץ הטרי: 30 מ”ל ומעלה ליום.
אנקדוטות לגבי עלי הפלנטגו:
- תכולת הטאנינים (הנמוכה) שבצמח משלימה את הפעילות המוצילגית בדרך לריפוי והרגעה של רקמות ריריות מודלקות.
- עקב התכונות ההידרופיליות של רכיבי הצמח, השימוש המומלץ ביותר בעלים הינו במיצוי במים (חליטה).
- העלים ניתנים לשימוש גם בתצורה של מיץ סחוט טרי, בדומה למיץ עשב חיטה. עלי הלחך ניתנים לליקוט ברוב חלקי הארץ בעונת החורף.
- בשל עדינותו של הצמח, הצמחי יעיל בשימוש בעיקר במינונים גבוהים יחסית.
- הצבע של טינקטורות המופקות מן העלים עשוי להפוך לכהה מאוד בשל תכולת החומר Acubin. אין הדבר מעיד על בעיה או על סכנה כלשהיא.
- רכיבים שונים בצמח הדגימו תכונות אנטי דלקתיות והשפעה לריפוי כיבים במערכת העיכול.
- ברפואות מסורתיות שונות עלי הפלנטגו שימשו כצמח מפתח לטיפול בדלקות כרוניות ובאלרגיות של מערכת הנשימה העליונה והתחתונה.