משפחה: סוככייים, Apiaceae / Umbelliferae .
שמות משלימים: שומר, Fennel, xiao hui xiang (סינית), Sanuf (השם ההודי העממי).
חלק בשימוש: זרעים.
רקע כללי:
השומר הוא צמח הנפוץ בשימושיו הקולינריים והרפואיים ברחבי העולם, מזה אלפי שנים – באירופה, המזה”ת, סין והודו. תיעוד לשימוש בזרעי השומר היה כבר בימי יוון ורומי העתיקים. השומר שימש בעיקר לטיפול במגוון הפרעות עיכול, גזים וכאבי בטן. שימושים מסורתיים נוספים היו ועודם – הגברת ייצור חלב בקרב נשים מניקות. בהודו השומר משמש כצמח מרפא חשוב ברפואת האיור וודה וכתבלין חשוב במטבח המקומי.
רכיבים עיקריים ידועים:
volatile oil 4-6%, Methyl chavicol, sesquiterpene, germacrene-D & B caryophyllene. pentosan, pectin, trigonelline, fenchone, seselin, anethole and choline, plant sterols (beta-sitosterol), flavnoids.
תכונות רפואיות עיקריות:
- אנטי עוויתי (Spasmolytic).
- קרמינטיבי (Carminative) – מפיג גזים.
- אנטי דלקתי (Anti-inflammatory).
- משפר תהליכי עיכול וספיגה (Digestive stimulant).
- מכייח (Expectorant).
- מגביר ייצור חלב בהנקה (Galactagogue).
תכונות רפואיות משניות:
- אנטי מיקרוביאלי (Antimicrobial).
- מייזע ופורק חום.
התוויות ושימושים רפואיים עיקריים:
- אחד הצמחים היעילים ביותר להסדרת תהליכי עיכול, במקרים של גזים ונפיחויות, עוויתות, מעי רגיז, נטייה לעצירות, עייפות וכבדות לאחר הארוחה ועוד. פעולת השומר הייחודית היא הסדרת התנועה של מערכת העיכול, תוך כדי הרפיה של אזורים עוויתיים וכיווצים שונים.
- צמח קלאסי לטיפול בגזים ועצירות בילדים ובתינוקות (גם מתחת לגיל חצי שנה).
- יחיזוק תהליכי ספיגה במערכת העיכול, ע”י הגברה עדינה של הפרשות מע’ העיכול, הפה והרוק. בנוסף, זרעי השומר מגבירים בעדינות הפרשת HCL ופעילות אנזימטית במעי הדק.
- הגברת ייצור חלב בהנקה: זרעי שומר יעילים למטרה זו, בעיקר במינונים גבוהים, כחלק מהגברת ההפרשות בגוף (באופן ישיר על בלוטת החלב) וכן ע”י שיפור והסדרה של תהליכי עיכול.
התוויות ושימושים רפואיים משניים:
- חשוב כחלק מטיפול בקנדידה וטפילים במערכת העיכול. במצבים אלו השומר בעיקר תורם את תכונותיו כמסדיר את פעולת המעי, בנוסף לפעילות חיטוי ישירה, הקשורה בעיקר לתכולת השמנים האתריים.
- שיעול המלווה בליחה.
- כחלק מטיפול באסטמה.
התוויות ושימושים רפואיים בשימוש חיצוני:
- שימוש באינהלציה – למצבים של ליחה, שיעול וקוצר נשימה (חליטת זרעים או שמן אתרי).
- שימוש בשמן אתרי מקומי – יעיל לחיטוי מקומי או להרגעת כאבים ועוויתות במערכת העיכול.
- שימוש ברטיות ובקומפרסים – במצבים של גירויים ודלקות עיניים (במינונים נמוכים).
התוויות נגד ואזהרות:
- לא קיימות במינונים המומלצים.
- היריון: יש להיזהר בשימוש בשלבי ההריון המוקדמים.
- הנקה: ניתן לשימוש.
מינונים מומלצים ואופן השימוש:
- טינקטורה 1:3: 10-40 מ”ל לשבוע. כחלק מפורמולה.
- תמצית יבשה בריכוז 5:1: 200-800 מ”ג ליום.
- צמח יבש: בחליטה – 1-3 כפיות לכוס מים X1-3 פעמים ביום.
אנקדוטות לגבי זרעי שומר:
זרעי השומר נחשבים למדכאי תיאבון ע”פ הרפואה המסורתית. מקור טעמם המתקתק של הזרעים הוא בחומר דמוי הסוכר, אנתול, אשר לו השפעה הדומה לאדרנלין, להגברת קצב חילוף החומרים ולדיכוי התיאבון. זרעי השומר מפחיתים את התחושה בקצות העצבים הסנסוריים וכן בבלוטות הטעם ויוצרים מעין תחושה מאלחשת על חוש הטעם ודיכוי התיאבון. ניתן לראות את ההשפעה המיידית להפחתת התיאבון, ע”י לעיסה של מספר זרעים, שתיית החליטה או נטילה של 30-60 טיפות של טינק’.