תאי הדם האדומים, המיוצרים במח העצמות, בעלי גוון אדום וצורתה דמוית סופגנייה שמרכזה דקיק. אחראים על קשירת חמצן מהריאות והובלתו לרקמות הגוף, קליטת פחמן דו חמצני מתאי הגוף השונים ועל פליטתו בחזרה לריאות. ספירת תאי דם אדומים נעשית על מנת לאתר שינויים במספרם בזרם הדם, בעקבות חשש למצב של אנמיה או כשקיימות בעיות דימום.
משמעות ערכים גבוהים:
עליה במספר תאי הדם האדומים עלול להצביע על מחלת לב מולדת, על סיכון להתייבשות, מחלת ריאות ועל יצור יתר של תאי דם אדומים במח העצמות. לאנשים החיים בהרים גבוהים יש כמות מוגברת של תאי דם אדומים, זאת בגלל דלילות החמצן באוויר הרים המחייבת את הגרים בהם לפתח מערכת משוכללת יותר לקליטת חמצן. מנגנון זה נוצר גם אצל אנשים המעשנים לאורך זמן. עודף בתאי דם אדומים עלול להקשות על זרימת הדם בעורקים ובורידים.
משמעות ערכים נמוכים:
ירידה במספר תאי הדם האדומים ושינויים בגודלם ובצורתם מובילים לשינוי ברמות ההמוגלובין, וגורמים לאנמיה. מצב כזה יכול לנבוע מכמה סיבות אפשריות הדורשות בירור וטיפול מיידי: דימום (פנימי או חיצוני), מחלת כליות, כשל בייצור במח העצמות (כתוצאה מטיפולי הקרנות או גידול סרטני), אנמיה המוליטית, חסרים תזונתיים של ברזל, חומצה פולית, ויטמין B12 וויטמין B6, חומרים כימיים רעילים, מחלות אוטואימוניות וטפילים (במיוחד במלריה) או מחלות כגון תלסמיה או אנמיה של תאי החרמש (Sickle cell anemia), הקשורות לצורות לא תקינות של המוגלובין.
**יש לפנות אל הרופא המטפל ולדון עמו בתוצאות שהתקבלו. משמעות התוצאות תלויה בסיבות בגינן הופנה המטופל לביצוע בדיקה זו**