GGT Gamma Glutamyl Transpeptidase – הוא אנזים המצוי בכמויות גבוהות בכבד, דרכי המרה והכליות.
הבדיקה נועדה למדוד את כמות אנזים הכבד GGT בדם, על מנת לאתר פגיעה בכבד ובצינורות המרה, נזקי אלכוהול ומחלות בכבד. אנזים זה רגיש ביותר לשינויים בתפקודי הכבד ובדרכי המרה. בדרך כלל הוא נמצא בריכוז נמוך בדם, ורמתו עולה אם הכבד נפגע או שפעילותו מופרעת. חלק מן התסמינים האופייניים לפגיעה בכבד הם: צהבת, בחילות, הקאות, נפיחות בבטן, כאבי בטן, גירוד חמור בעור ועייפות. ע”פ התוצאה שהתקבלה כמעט שלא ניתן לאבחן כשורה את הסיבה שגרמה לנזק בכבד. ולכן בדיקת GGT הינה בעייתית. עיקר השימוש המקובל בה הוא קביעת הגורם לרמות מוגברות של אנזים ALP בדם, אשר עולה גם בעת מחלות עצם, בניגוד לאנזים GGT אשר ייחודי יותר לכבד, כך שאצל חולה בו רמות האנזים ALP הינן גבוהות בזמן שרמות האנזים GGT תקינות, ניתן להסיק שמדובר מחלת כבד ולא מחלת עצם.
ערכים תקינים:
עד 51 יח’ בינלאומיות לליטר.
משמעות ערכים גבוהים:
רמות גבוהות של GGT מצביעות על שיבוש בתפקודי הכבד. ככל שרמת האנזים גבוהה יותר כך גבוהה רמת הפגיעה בכבד. רמות גבוהות של GGT עלולות להיגרם כתוצאה ממחלת כבד, מכשל לבבי, אלכוהול וממגוון רחב של תרופות, כגון: תרופות אנטי דלקתיות, תרופות להורדת שומני הדם, אנטיביוטיקה, תרופות בולמות היסטמין, תרופות לדיכאון, הורמונים ועוד. שתיית אלכוהול עד 24 שעות לפני הבדיקה מעלה את רמות GGT בדם, כך גם עישון סיגריות.
**יש לפנות אל הרופא המטפל ולדון עמו בתוצאות שהתקבלו. משמעות התוצאות תלויה בסיבות בגינן הופנה המטופל לביצוע בדיקה זו**