בדיקה זו נקראת גם Activated Partial Thromboplastin Time (APTT).
מהות:
PTT שנקרא גם פקטור קרישה 3 הינו חומר הנוצר בשלבים המוקדמים של קרישת דם. הוא פועל כאנזים והופך את הרכיב הלא-פעיל פרותרומבין לאנזים הפעיל תרומבין.
מטרה:
הבדיקה מעריכה את יכולת הקרישה של הדם, כלומר, את הזמן הדרוש להיווצרות קריש פיברין בדגימת פלסמה שהוסיפו לה ציטראט (צורה של חומצה ציטרית) לאחר הוספת יוני סידן ותרחיף פוספוליפיד.
בדיקה זו נחוצה לבירור מחסור בגורמי קרישה, לבדיקת מערכת הקרישה לפני ניתוח או לקביעת היעילות של נוגדי קרישה. בניגוד לבדיקת PT היא בודקת חלק אחר של המסלול המורכב בקרישת הדם. הבדיקה נעשית באופן שגרתי בחולים הנוטלים נוגדי קרישה הניטלים דרך הוריד (בניגוד לבדיקה הנעשית לנוגדי קרישה הניטלים דרך הפה – בדיקת PT או INR).
ערכים תקינים:
25-35 :PTT שניות.
משמעות ערכים גבוהים:
רמות מוגברות עלולות לנבוע מנטילת קומדין (תרופה לדילול הדם), מכשל בתפקוד הכבד, כתוצאה מהמופיליה (מחלת דם), מתסמונת לופוס אנטי-קואגולנט או ממחסור בגורמי קרישה.
**יש לפנות אל הרופא המטפל ולדון עמו בתוצאות שהתקבלו. משמעות התוצאות תלויה בסיבות בגינן הופנה המטופל לביצוע בדיקה זו**