שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם (CIN) | הטיפול הטבעי בצמחי מרפא

שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם (CIN)

סרטן צוואר הרחם הינה המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בקרב נשים מתחת לגיל 45 (במדינות מפותחות), כאשר ברוב המקרים ישנה מעורבות של נגיף ה-HPV. בבדיקות גינקולוגיות שונות ניתן לצפות בשינויים תוך רקמתיים, העשויים להעיד על תהליכים טרום סרטניים בצוואר הרחם. נשים המאובחנות עם "רקמות חריגות" או "רקמות חשודות" מונחות להמשיך ב"מעקב הרפואי" ו/או עוברות פרוצדורות ניתוחיות שונות להסרה של אותן הרקמות.

 

שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם
בבדיקת משטח של צוואר הרחם ניתן לאתר שינויים תוך רקמתיים ותאים חריגים. שינויים אלו נקראים בשפה המקצועית:
Squamous Intraepithelial Lesion או בקיצור: SIL. שינויים אלו עשויים להצביע על תאים טרום סרטניים, אשר בהיעדר טיפול מתאים עשויים להתפתח לכדי תאים ממאירים. שינויים חריגים עשויים להופיע גם ברקמת התאים הבלוטיים המרפדים את תעלת צוואר הרחם והם נקראים Cervical Glandular Intra-epithelial Neoplasia או CGIN. יש לציין כי תוצאה חיובית של בדיקות אלו אינה בהכרח מחייבת התחלה של ממאירות ובחלק מהמקרים התאים הללו אף חוזרים לצורתם התקינה, כפי שהיה בתחילה. לרוב, לשינויים ההתחלתיים הללו אין סימפטומים מיוחדים, למעט דימומים לא סדירים בין מחזורים ודימומים לאחר קיום יחסי מין (מופיע רק אצל חלק מהנשים). במקרים של בדיקת משטח חריגה, בדרך כלל מבוצעות בדיקות מעמיקות יותר, באמצעות קולוסקופיה או ביופסיה נרחבת יותר של אזור השינוי בצוואר הרחם. בדיקות אלו מבוצעות בעזרת לולאה חשמלית (LLETZ) או ביופסיית חרוט. המינוח הרפואי לשינויים התוך רקמתיים המתקבלים בביופסיה הוא Cervical Intraepithelial Neoplasia) CIN), תהליך גידולי תוך אפיתלי של צוואר הרחם. זוהי רקמה חריגה אשר נמצאת בסיכון גבוה להפוך לרקמה ממאירה, אך היא עדיין אינה סרטנית.

 

על סמך בדיקות מיקרוסקופיות של הרקמה ניתן לקבוע שלוש דרגות של CIN:
CIN 1: כשליש מעובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם מאופיין ברקמה חריגה.

CIN 2: כשני שליש מעובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם מאופיין ברקמה חריגה.

CIN 3: כל עובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם מאופיין ברקמה חריגה.

 

נגעי CIN  משתנים לטובה או לרעה בהתאם למכלול של גורמים המשפיעים על המצב הבריאותי הכללי של האישה. הם עשויים להיעלם והם עשויים להחמיר לעבר נגעים בדרגה 3 ולהתפתחות של תאים סרטניים. כפי שניתן להבין, CIN 3 היא הדרגה המסוכנת ביותר והיא מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות של רקמה ממאירה. נגעי CIN3 חולפים מעצמם רק בשליש מהמטופלות וב-15%-10% מהנשים הם הופכים לסרטן. ההתקדמות בין CIN2 ל-CIN3 מוערכת בכ-3-10 שנים, אך אצל חלק מהנשים היא אף מהירה יותר.

 

הגורמים ל-CIN:
בין הגורמים המקושרים לשינויים הללו, הידועים לנו כיום, ניתן למנות: פעילות מינית מוגברת ללא שימוש באמצעי מניעה, התחלה של קיום יחסי מין בגיל צעיר, נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון לתקופה של יותר מעשר שנים (לא ברור אם בשל הגלולה עצמה או שהיא רק סמן לפעילות מינית מוגברת וללא אמצעי מניעה אחרים), עישון, ביטוי מוגבר של אסטרדיול (נגזרת אסטרוגנית), מערכת חיסונית חלשה ונגיף
ה-HPV. ישנם למעלה ממאה זנים של נגיף ה-HPV וככל הנראה רק הזנים 16 ו-18 מקושרים לנגעי CIN בדרגות הגבוהות ובאופן ברור. יש לציין כי אלו אינם הזנים של הוירוס הגורמים ליבלות ויראליות באיברי המין, אך הם מאותה המשפחה ויש להם איפיון ביולוגי דומה, החשוב גם מבחינה טיפולית. זנים אלו עוברים בהדבקה ביחסי מין. כמו כן, יש לציין כי ריכוז גבוה של הרכיב מעודד הדלקת, אינטרלוקין IL-6, נמצא בבדיקת הדם של יותר משליש מהנשים המאובחנות עם נגעי SIL והוא ככל הנראה סמן משמעותי להתפתחות הנגעים.

 

הקשר בין אורח חיים בריא והתפתחותם של נגעי CIN
במהלך השנים האחרונות נערכו מעקבים קליניים ומחקרים אפידמיולוגים שונים, אשר בדקו גורמי סיכון והרגלי אורח חיים הקשורים להיווצרות של נגעי CIN ולהיווצרות של תהליכים סרטניים בצוואר הרחם. מחקרים רבים מצאו כי ישנו קשר בין עישון וצריכת פירות וירקות להתפתחות של נגעי CIN, כאשר לצריכה של פירות וירקות יש ככל הנראה פוטנציאל מניעתי גבוה להתפתחות נגעי CIN. כך גם במקרים של הימצאות נוגדי חמצון (ליקופן וקרוטנים שונים) ברמה גבוהה בדם, הימצאות של ויטמיני A ו-C, נוגדי חמצון, וכן במקרים של צריכה קבועה של פירות וירקות, חומצה פולית, תה ירוק, סידן וויטמין D.

 

מן המחקרים הללו ניתן להסיק כי לתהליכים סרטניים בצוואר הרחם ישנו קשר ברור לסטטוס החמצוני של הנשים הנבדקות, כאשר נוגדי חמצון שונים (בתזונה או בתוספי תזונה) עשויים למנוע או לעכב את התהליכים הללו, בעוד שגורמים מחמצנים כמו עישון ומתח עשויים להשפיע לרעה על סטטוס הנבדקות. יתרה מכך, במקרים של תזונה נכונה וצריכה של נוגדי חמצון שונים, הנתונים הללו אף מצביעים על אפשרות של שינוי לטובה בסטטוס נגעי ה-CIN בקרב הנבדקות (חזרה של הקרה למצב בריא). לפיכך, יש מקום להסיק כי אימוץ של הרגלי תזונה נכונה, צריכה של נוגדי חמצון ותוספי תזונה שונים וכן הימנעות מעישון – עשויים להיטיב עם נשים המאובחנות עם נגעי CIN ולמנוע את ההתקדמות של הנגעים הללו לעבר התפתחות של תהליך סרטני. כמובן שהרגלי אורח חיים שכאלו עשויים מומלצים בעבור כל אישה, גם אם היא לא אובחנה עם נגעי CIN.

 

כורכומין, הרכיב הפעיל בשורש הכורכום (Curcuma longa)
כורכומין הראה פעילות אנטי סרטנית כנגד סוגים שונים של תאי סרטן צוואר הרחם, כאלו המושפעים וכאלו שאינם מושפעים מנגיפי HPV. מנגנון ההשפעה האנטי סרטני של הכורכומין במקרה זה הוא ככל הנראה מגוון מאוד, אך ניתן לומר בבירור כי על סמך מחקרי in vitro שונים, לכורכומין ישנה השפעה ציטוטוקסית על תאים סרטניים בצוואר הרחם, הוא גורם להשריית מוות תאי מתוכנן, הוא מדכא השפעה שלילית של נגיפי HPV והוא מעכב תהליכים גנטיים ודלקתיים שונים, הקשורים בהתפתחות גידולים ממאירים. (1-3)

 

 

תה ירוק (Camellia sinensis)
מספר מחקרים, שבוצעו בשנים האחרונות, הראו פעילות אנטי סרטנית של התה הירוק כנגד תאי סרטן צוואר הרחם, בעיקר של הרכיב הפלבנואידי EGCG , המצוי בעלים (Epigallocatechin gallate). מיצוי תה ירוק וכן הרכיב EGCG עיכבו את הגדילה של תאי סרטן צוואר הרחם מסוגים שונים (לרבות תאים המגיבים לנגיפי HPV) והם הובילו למוות תאי מתוכנן שלהם. EGCG דיכא גם את ההשפעה השלילית של רכיבים חלבוניים מסרטנים אשר הופרשו מנגיפי ה-HPV.
(4-8)

 

לקריאת המאמר המלא >>>

 
  1. Singh M, Singh N. Molecular mechanism of curcumin induced cytotoxicity in human cervical carcinoma cells. Mol Cell Biochem. 2009 May;325(1-2):107-19.
  2. Divya CS, Pillai MR. Antitumor action of curcumin in human papillomavirus associated cells involves downregulation of viral oncogenes, prevention of NFkB and AP-1 translocation, and modulation of apoptosis. Mol Carcinog. 2006 May;45(5):320-32.
  3. Prusty BK, Das BC. Constitutive activation of transcription factor AP-1 in cervical cancer and suppression of human papillomavirus (HPV) transcription and AP-1 activity in HeLa cells by curcumin. Int J Cancer. 2005 Mar 1;113(6):951-60.
  4. Qiao Y, Cao J, Xie L, Shi X. Cell growth inhibition and gene expression regulation by epigallocatechin-3-gallate in human cervical cancer cells. Arch Pharm Res. 2009 Sep;32(9):1309-15.
  5. Tang XD, Zhou X, Zhang QZ, Le AD, Zhou KY. Effects of green tea extract on expression of human papillomavirus type 16 oncoproteins-induced hypoxia-inducible factor-1alpha and vascular endothelial growth factor in human cervical carcinoma cells. Zhonghua Yi Xue Za Zhi. 2008 Nov 4;88(40):2872-7.
  6. Kang TH, Lee JH, Song CK, Han HD, Shin BC, Pai SI, Hung CF, Trimble C, Lim JS, Kim TW, Wu TC. Epigallocatechin-3-gallate enhances CD8+ T cell-mediated antitumor immunity induced by DNA vaccination. Cancer Res. 2007 Jan 15;67(2):802-11.
  7. Ahn WS, Huh SW, Bae SM, Lee IP, Lee JM, Namkoong SE, Kim CK, Sin JI. A major constituent of green tea, EGCG, inhibits the growth of a human cervical cancer cell line, CaSki cells, through apoptosis, G(1) arrest, and regulation of gene expression. DNA Cell Biol. 2003 Mar;22(3):217-24.
  8. Yokoyama M, Noguchi M, Nakao Y, Pater A, Iwasaka T. The tea polyphenol, (-)-epigallocatechin gallate effects on growth, apoptosis, and telomerase activity in cervical cell lines. Gynecol Oncol. 2004 Jan;92(1):197-204.