הפרעות קשב וריכוז והשתלבות בעולם העבודה

הנושא של הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים עולה לא אחת על סדר היום הציבורי ונסוב סביב השאלות האם זכותו של ההורה להחליט האם לתת לילדו טיפול תרופתי או לו והאם מצד שני זכותו של המורה ללמד בשקט ללא הפרעות. האם לשלב את הילד בכתה רגילה וכד’.

 

כותבת המאמר: שרון נחמני, רפלקסולוגית, נטורופטית ND והרבליסטית קלינית.

 

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו-התפתחותית, המאופיינת בפגיעה בתפקוד האישי, החברתי והאקדמי – תעסוקתי. פגיעה זו ניכרת ביכולות למידה, שליטה עצמית וזיכרון. הפרעות אלה לא חולפות כשמתבגרים ואחד האתגרים הגדולים הניצבים בפני אוכלוסיית הסטודנטים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, שסיימו את הלימודים, הוא המעבר מעולם האקדמיה לעולם התעסוקה. זהו למעשה שלב חדש בחיים, הדורש יכולת הסתגלות, התמדה והתמודדות עם אתגרים חדשים. מדובר במשימה לא פשוטה עבור כל סטודנט ממוצע, ועל אחת כמה וכמה עבור סטודנט עם הפרעת קשב וריכוז  אשר לעתים גם נושא עמו תחושות של חריגות ו/או חוסר מסוגלות.

סטודנט עם הפרעות קשב וריכוז יכול לחוות קשיים בתחום הבין אישי, בתחום האישי וכמובן בתחום הקוגניטיבי:

 

• הסתגלות לשינויים והתמודדות עם חוסר ודאות.
• ניהול זמן עצמי, ארגון ובמתן עדיפויות למשימות ובהימנעות מדחיינות.
• התייחסות למספר מטלות ומעקב אחר הוראות.
• התמקדות במשימות – מיקוד ובשמירה על הקשב ובהימנעות מהסחת דעת.
• במאמץ לאורך זמן (במשימות ארוכות טווח).
• בהתמודדות עם תסכול, כעס, דאגה או אכזבה.
• בשימוש בזיכרון לטווח קצר, ב”זיכרון העבודה” ובשליפת המידע.

 

במחקר שנעשה בשנת 2010 נמצא כי הפרעת קשב וריכוז קשורה בהפחתת התפקוד בעבודה, בהשוואה לעובדים ללא הפרעות קשב וריכוז, הן מבחינת כמות התפוקה והן מבחינת איכותה. הלוקים בהפרעת קשב וריכוז היו מספר רב יותר של ימים מחוץ למעגל עבודה, פרודוקטיביים פחות ואיכות ביצועיהם בעבודה הייתה נמוכה יותר. מחקרים אחרים מראים כי אנשים עם הפרעת קשב וריכוז מתקדמים פחות במקום עבודתם ומגיעים להישגים נמוכים יותר  במוסדות השכלה לעומת המצופה מרמת האינטליגנציה שלהם. מבוגרים רבים חווים כישלונות והישגים נמוכים כתוצאה מליקויים תפקודיים כרוניים הקשורים בהפרעות קשב וריכוז והנמשכים מאז הילדות. בנוסף, אצל מבוגרים רבים עם הפרעות קשב וריכוז ניתן לראות כי ההפרעות קשב וריכוז יכולת להוות מכשול משמעותי בתפקוד היום יומי וההתנהלות המקצועית.

 

אחד הפתרונות המוצעים להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז הוא טיפול תרופתי הנרשם על ידי רופא, כגון: רטלין, קונצרטה, ויואנס ועוד. ההתלבטות וההחלטה להתחיל טיפול תרופתי קשה: מצד אחד הוא מסייע ויכול להביא לשיפור ממשי באיכות חיי היום יום וההשתלבות בעבודה חדשה, אך מצד שני השימוש בתרופות אלה כרוך כמעט תמיד בתופעות לוואי לא פשוטות כגון: עצבנות, בעיות שינה, אובדן התיאבון, סחרחורות, בחילות, כאבי ראש והגרוע מכל מצב רוח ירוד במהלך כל היום והשפעה על התקשורת הבין אישית של נוטלי התרופה.

צמחי מרפא ובעיות קשב וריכוז

רפואת הצמחים מסתכלת על המטופל באופן שלם והוליסטי, והיא אינה מתייחסת רק לבעיה העצבית, אלא גם, למשל, על ההשפעות של מתח וחרדות על קושי להתרכז ולהתפקס. לכן הטיפול בצמחי מרפא יכוון לטיפול מקיף, מחזק ותומך, שמטרתו התמודדות טובה יותר עם קשיי ההסתגלות והתפקוד היום יומי בהשתלבות בעבודה ובהתנהלות היום יומית. מניסיון רב בתחום, ידוע כי לרוב המטופלים מתרגלים לטיפול במהירות וללא תופעות לוואי. במקרים רבים, לאחר שמגיעים לאיזון, ניתן להוריד מינונים ובשלב מסוים אף ליטול את הצמחים רק באופן נקודתי – על פי הצורך.

 

אילו צמחי מרפא יכולים לעזור לצעירים הסובלים מבעיות של מוסחות הדעת וקושי להתרכז ולהתמקד, כדי להתמודד טוב יותר עם שלב ההשתלבות בעולם העבודה?

 

פשטה שרועה (בקופה) – Bacopa monnieri

זהו צמח פשוט למראה המגיע מהרפואה ההודית המסורתית, הגדל בר גם בארץ באזור הכנרת והגליל. המרפאים ההודים משתמשים בבקופה מזה אלפי שנים להגברת הפוקוס, תהליכי החשיבה, ל”קרקוע מנטאלי” ולמתן תחושה של “איסוף ומרכוז” במצבים של פיזור וערפול מחשבתי, חולמנות ומוסחות הדעת. הבקופה אף נודע בכינויו העממי: “צמח הזיכרון” משום שמקובל להשתמש בו כצמח יעיל לתמיכה בתפקוד הקוגניטיבי לשיפור יכולות הלמידה, השינון והזכירה של חומר חדש.

 

בשנים האחרונות נערכו עשרות מחקרים קליניים אודות הבקופה, בהם נטלו חלק מאות משתתפים בגילאים שונים – ילדים, סטודנטים ואנשים מבוגרים (חלקם עם בעיות קוגניטיביות תלויות-גיל), ותוצאותיהם אכן תומכות ביכולת הצמח לשפר את הזיכרון ולהפחית את השכחה – גורמים התורמים לשיפור יכולת הלמידה של חומר חדש, וכן לווסת רמות חרדה וחוסר שקט – שאף הם מתקשרים למוסחות הדעת ולקושי להתרכז. זמן ההשפעה של הצמח על פי מחקרים: 4-6 שבועות.

 

ויתניה משכרת – Withania somnifera

זהו צמח מפתח ברפואה ההודית המסורתית, המשמש למגוון רחב של מצבי חסר וחולשה. עם השנים המידע אודותיו הגיע ונטמע ברפואת הצמחים המערבית וכיום הוא אף גדל בישראל. הצמח נחשב כבעל שילוב ייחודי של פעילות תומכת ומזינה עם אלמנט מחזק, ממקד וממריץ. מסיבות אילו מקובל להשתמש בו ברפואת הצמחים במצבים של נטייה לחולמנות, תחושת ערפול מחשבתי ופיזור והיסח הדעת. בנוסף, הויתניה ידועה כאדפטוגן – כלומר כצמח התומך בתפקוד תקין של בלוטת האדרנל (הבלוטה שמפרישה את הורמוני הסטרס) ובכך הוא מווסת את ההשפעות של סטרס מתמשך ומגביר את יכולת האדם להתמודד עם מצבים משתנים.

 

בשל תכונותיו אלו, גם המחקר המדעי מגלה בצמח עניין רב בשנים האחרונות, ומספר מחקרים קליניים מצאו כי הויתניה הפחיתה חרדה ומתחים ושיפרה מדדים הקשורים לתפקוד קוגניטיבי וללמידה כגון מהירות התגובה וביצוע משימות. במחקר נוסף, נטילת 300 מ”ג ויתניה פעמיים ביום שיפרה מדדי זיכרון, ביצוע משימות ואף את יכולת הקשב. הויתניה מומלצת בפרט במצבים בהם מתח וחרדה משפיעים על הקשב, הריכוז והזיכרון, מאחר ומחקרים קליניים מצאו שיש לה תכונות מרגיעות והיא אף שיפרה מדדים של תפקוד חברתי. באנשים שסבלו ממתח מנטלי כרוני, היא סייעה להפחית את רמות המתח והחרדה.

 

גינקו דו-אונתי – Ginkgo biloba 

גינקו הוא העץ העתיק ביותר שנמצא ברחבי העולם, מוצאו בסין וביפן והוא ידוע בעולם בכינויו “עץ החיים”. פירוש השם בי-לובה הוא: “שתי אונות” – מאחר וצורת עליו מזכירה את המוח האנושי. מסיבה זו משתמשים בעלי הגינקו מזה שנים רבות ברפואה המסורתית בהקשרים השונים של בריאות המוח. בגלל שבמסורת רפואת הצמחים הוא ידוע כממריץ זרימת דם אל המוח, משתמשים בו לטיפול בבעיות של חוסר קשב וקשיי ריכוז, מוסחות דעת, וכן חוסר אנרגיה ועייפות, חרדות, מצב רוח ירוד וכד’.

 

גם המדע מגלה עניין רב בגינקו ובפוטנציאל השפעתו על האדם, מחקרים אודות הצמח הדגימו השפעה אשר הביאה לשיפור משמעותי של הזיכרון לטווח קצר ולהגנה על תאי עצב מפני פגיעה וכן יעילות בהפחתה של חרדות לרבות במישור של התפקודים הקוגניטיביים בהקשרים של מוסחות הדעת, מהירות התגובה ותשומת הלב לפרטים.

 

רוזמרין רפואי – Rosmarinus officinalis

הרוזמרין הרפואי הוא שיח רב שנתי, הגדל בארצות הים התיכון (בארצות אירופה). בימי היוונים והרומאים הרוזמרין היווה סמל למלומדות ולידע, ונהוג היה לשים אותו על הראש כסגולה לחידוד הריכוז והזיכרון. ברפואת הצמחים המסורתית נודע הרוזמרין כ”צמח הזיכרון”, המשפר יכולות ריכוז ולמידה. 

 

כיום, ברפואת הצמחים המודרנית, נחשב הרוזמרין לצמח פופולרי בשימוש, בין היתר לחיזוק כללי ולשיפור פעילות קוגניטיבית לרבות ריכוז ומיקוד, למידה וחידוד המחשבה. מתייחסים אליו כצמח שפועל להגברה של זרימת הדם ההיקפית בגוף ובפרט אל המוח, וכפועל יוצא כמשפר את היכולות המנטליות של האדם וכמחדד את המחשבה. מחקרים קליניים אשר בחנו את ההשפעה של השמנים הנדיפים בצמח על תפקודים מנטליים במתנדבים בריאים, הדגימו ירידה בתחושת המתח והחרדה ושיפור הערנות, מצב הרוח הכללי ותפקודים קוגניטיביים שונים.

 

מרווה משולשת – Salvia fructicosa

המרווה המשולשת היא אחד מצמחי המרפא והתבלין המקומיים המוכרים והשימושיים ביותר ברפואת הצמחים מזה אלפי שנים. היא משמשת מסורתית לטיפול במצבים המצריכים פעילות משקמת, ממריצה ומחזקת, בפרט במצבי חולשה והיסח הדעת.

 

במסורות רפואיות ובתרבויות שונות היא ידועה כ”צמח הזיכרון והלמידה”. מאידך, האיכות הכללית המרפה של המרווה מתאימה גם למצבי חוסר שקט, כשטרדות היום-יום משפיעות על מצב הרוח.

 

לבנדר רפואי – Lavendula angustifolia

הלבנדר נמצא בשימוש במסורות הרפואיות הים-תיכוניות והאירופאיות מזה מאות בשנים, ונזכר בכתבי מרפא עתיקים, בהם מיוחסות לו איכויות תומכות בעיקר באספקטים נפשיים ורגשיים. הלבנדר משמש לטיפול במצבים רבים אשר מקורם ב”חולשת מערכת העצבים”, כגון אי-שקט, חרדות, כאבי ראש על רקע מתח, נדודי שינה ודיכאון קל. 

 

במחקר קליני נבחנו קבוצת גברים ונשים בגילאי 18 עד 30 שנחשפו לניחוח לבנדר, רוזמרין או פלסבו ולאחר מכן לגורם מעורר חרדה. משתתפי קבוצת הלבנדר דיווחו על שיפור במצב רוחם, בתחושת הוויטליות וביכולת הגופנית-נפשית בעת ביצוע משימות שונות.

 

* התוכן במאמר זה הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד, והמידע בו אינו אבחנתי או התוויתי והוא אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת.

** נשים בהיריון, מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה.