סדרת הכורכומין ומגוון הסינגלים עכשיו ב-20% הנחה משלוח חינם בהזמנה מעל 200 ש"ח

כורכומין ומערכת העיכול

ברא בקצרה: חשוב לדעת

כורכום, מהצמחים המרכזיים ברפואות המסורתיות של אסיה, נודע ביכולתו לתמוך במערכת העיכול והכבד. הרכיב הפעיל שבו, כורכומין, זכה למחקרים רבים שהצביעו על השפעותיו האנטי-דלקתיות, נוגדות החמצון והאנטי-בקטריאליות. הוא עשוי לשפר את תפקוד מערכת העיכול, לתמוך בתהליכי ניקוי רעלים בכבד, ולסייע בהתמודדות עם מחלות מעי דלקתיות. מדובר בצמח ותיק עם עוצמה מחקרית עדכנית – שילוב בין חכמת המסורת לתובנות המדע.

ברפואות צמחי המרפא המסורתיות השונות, הכורכום שימש לטיפול במגוון רחב של בעיות עיכול נפוצות, כמו גם במקרים של הפרעות מטאבוליות המשויכות לכבד ובעיות הקשורות לכיס המרה. מחקרים רבים אשר נערכו בשנים האחרונות מייחסים את השפעתו החיובית של הכורכום בעיקר לרכיב כורכומין הקיים בצמח. מחקרים אשר בדקו את השפעת הכורכומין על רקמות ועל איברים אשר קשורים למערכת העיכול הראו כי הוא עשוי לשמש כרכיב טבעי לשיפור המקצב של מערכת העיכול, בהיותו בעל השפעה רחבת טווח.

כיצד משפיע הכורכום על מערכת העיכול? 

על פי רפואות צמחי המרפא המסורתיות ברחבי אסיה, שורש הכורכום עשוי לסייע לפעילות התקינה של מערכת העיכול עקב השפעתו באופנים הבאים:

  • שיפור תהליכי עיכול וספיגה

  • הגברת הפרשות מיצי עיכול ומרה

  • שיפור זרימת הדם

  • עיכוב תהליכים דלקתיים

  • חיטוי ישיר של מזהמים במערכת העיכול (חיידקים, וירוסים, פטריות, טפילים)

  • שיפור חילוף החומרים וסיוע לפינוי רעלנים

  • המרצת חילוף חומרים ושיפור תהליכי ניקוי רעלים בכבד

כורכומין והשפעתו על הכבד: 

הרכיב כורכומין הראה מחקרית השפעה מגוונת לתמיכה בתהליכי ניקוי רעלים בכבד, לשפעול של אנזימים נוגדי חמצון בכבד, לשיקום רקמות כבד פגועות ולמניעה של הרס לרקמת הכבד. (1-3) יתרה מכך, במספר מחקרים שונים הכורכומין העלה את רמתם של האנזימים נוגדי החמצון בכבד, בכליות ובדם (גלוטטיון, קטאלאז ועוד). (4-5) בנוסף, הכורכומין הדגים פעילות אנטי ויראלית ישירה כנגד וירוסים הפוגעים הכבד, הפטיטיס מסוג B והפטיטיס מסוג C. (7-9)

כורכומין כנגד פטריות במערכת העיכול:

הכורכום היה ידוע במשך אלפי שנים ברפואות המסורתיות השונות בשל יכולתו לשימור מזון ולעיקור מפני זיהומים שונים. בשל כך נעשה בו שימוש רב (עד היום) במקרים של קלקולי קיבה למיניהם והרעלות מזון בבני אדם. הן הכורכום והן הכורכומין הדגימו פעילות אנטי בקטריאלית מגוונת כנגד חיידקים שונים. (18-19) הכורכומין הראה פעילות אנטי בקטריאלית כנגד חיידקים הנפוצים בזיהומי מזון ובמערכת העיכול, לרבות אי קולי, ליסטריה, סלמונלה והליקובקטר פילורי. (20-21).

כורכומין ומחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס): 

בשנים האחרונות נחשפת תרומתו האפשרית של הכורכומין במקרים של דלקות במערכת העיכול. מחקרים מעבדתיים וקליניים הראו את השפעתו של הכורכומין לעיכוב של תהליכים דלקתיים שונים, האופייניים למחלות כמו קרוהן וקוליטיס.

במעקב קליני שנערך בארה"ב ופורסם בשנת 2005, כורכומין הביא להטבה משמעותית בתסמיני המחלה והפחית בצריכת התרופות של חמישה חולי קוליטיס וחמישה חולי קרוהן. (22) מחקר שנערך ביפן הראה השפעה חיובית של כורכומין על חולי קוליטיס כיבי (Ulcerative colitis). המחקר כלל 89 חולים, אשר נטלו כורכומין או פלסבו, במקביל לתרופות אנטי דלקתיות. המחקר נמשך שישה חודשים ובמהלכם נרשמה הידרדרות בסטטוס המחלה בקרב 20.51% חולים מקבוצת הפלסבו, בהשוואה ל- 4.65% בלבד בקבוצת הכורכומין. בנוסף, נרשם שיפור משמעותי בקבוצת הכורכומין, על סמך תשאול קליני ובדיקות אנדוסקופיות. (23) 

אסמכתאות
(1) Sharma RA, et al. Eur J Cancer. 2005 Sep;41(13):1955-68.
(2) Singh SV, et al. 1998 Aug;19(8):1357-60.
(3) Sugiyama T, et al. Life Sci. 2006 Apr 4;78(19):2188-93.
(4) Iqbal M,et al. Pharmacol Toxicol. 2003 Jan;92(1):33-8.
(5) Simánek V et al. Czech J Food Sci 2001; 19: 106.
(6) Rechtman MM1, et al. FEBS Lett. 2010 Jun 3;584(11):2485-90.
(7) Kim HJ1, et al. J Ethnopharmacol. 2009 Jul 15;124(2):189-96.
(8) Chen MH1, et al. Int J Mol Med. 2012 Nov;30(5):1021-8.
(9) Kim K1, et al. FEBS Lett. 2010 Feb 19;584(4):707-12.
(10) Kim, M. K., et al. J Agric.Food Chem. 3-12-2003;51(6):1578-1581.
(11) Sharma, M., et al. Biosci.Rep. 12-17-2009.
(12) Martins, C. V. et al. J Antimicrob.Chemother. 2009;63(2):337-339.
(13) Srinivasan, L., et al. Parasitol.Res 2009;105(4):1179-1182
(14) Shahiduzzaman, M., et al. Parasitol.Res 2009;105(4):1155-1161.
(15) Perez-Arriaga, L., et al. Acta Trop. 2006;98(2):152-161.
(16) Chan, M. M., et al. Parasitol.Res 2005;96(1):49-56.
(17) Saleheen, D., et al. Biol.Pharm Bull. 2002;25(3):386-389.
(18) Bhavani Shankar, T. N. et al. Indian J Exp.Biol. 1979;17(12):1363-1366.
(19) Wang, Y., et al. Int.J Food Microbiol. 11-30-2009;136(1):71-74.
(20) Thongson, C.,et al. J Food Prot. 2005;68(10):2054-2058.
(21) De, R., et al. Antimicrob.Agents Chemother. 2009;53(4):1592-1597.
(22) Holt PR, et al. 2005 Nov;50(11):2191-3.
(23) Hanai H, et al. Clin Gastroenterol Hepatol. 2006 Dec;4(12):1502-6.

מוצרים שיכולים לעניין אותך

התחברות לאתר

או

הרשמה לאתר

או