צמחים מכאן – המדור הכנעני – קטב מצוי
צמחי מרפא מקומיים המצויים בסביבתו הטבעית של המטופל הם הבסיס לכל רפואות הצמחים המסורתיות והם ההעדפה הראשונה בד”כ של הרבליסטים רבים. צמחי מרפא של ארץ ישראל נמצאו בשימוש רפואי עוד בתקופת המקרא והתלמוד, ולאחריה לאורך כל שנות גלותנו, עד לשימוש המסורתי שעושים בהם ערביי ישראל כיום.
קטב מצוי Tribulus terrestris
משפחה: זוגניים / Zygophyllaceae
חלק בשימוש: נוף הצמח.
תפוצה: ים תיכוני, בתות הספר, הגליל והחרמון, ערבות, מדבריות.
הקטב הוא צמח נפוץ בארצנו, כאשר לאחרונה המודעות אליו והשימוש בו הולכים וגוברים. הצמח נפוץ ברחבי אירופה ואסיה. ברפואה יוונית הקדומה וברפואה ההודית שימש ומשמש הצמח “כטוניק ומחזיר נעורים”. במזרח אירופה הצמח ידוע באופן מסורתי לחיזוק מסת שרירים, חיזוק כללי ולחיזוק האון המיני.
הקטב הוא צמח משתרע על גבי הקרקע, אשר גדל גם בתנאי אדמה קשים. זהו צמח חד שנתי הגדל על אדמות גירניות, ללא פרופיל אורגני עשיר במיוחד ומשתרע עד לקוטר של מטר. בעל פרחים צהובים קטנים והוא ידוע בזכות קוציו האימתניים. צורת ההפצה וההתרבות היא ע”י היאחזות של הקוצים הללו בחלקי בע”ח ואנשים.
הפרט המעניין בצמח הוא במבנהו ובאופן הצמיחה שלו. הקטב משתרע לכל הכיוונים (בד”כ לקוטר של 80 ס”מ) מאותו השורש. הצמח אמנם נראה כמתפרש, אך הוא לא עושה זאת בצפיפות יתרה ואינו תופס את מלוא הנפח של השטח אותו הוא ממלא. במבט מלמעלה ניתן להבחין בשלוחות עדינות שהמקור שלהן הוא משותף. הקטב גדל באופן מאוד מבוקר, מצד אחד הוא מחפש לגדול ולהתפשט, אך מצד שני הוא עושה זאת בצורה שמורה – עלים ופרחים קטנים למדי והשתרעות מבוקרת על פני הקרקע בלבד (לעולם לא לגובה) וכאמור תוך כדי רווחים.
האופי הקוצני והמשתרע של הקטב מנוצל ברפואת הצמחים בעיקר כדי להתגבר על מכשולים וכיווצים שונים בגוף. אנרגיית האדמה הבולטת שלו (קרוב מאוד לקרקע) ממקדת את האופי הנ”ל אל האיברים “הארציים” יותר שבגוף – בעיקר לערמונית ולמערכת הרבייה.
השימוש הרפואי הוא בנוף הצמח: עלים פרחים וזרעים. הקטב בעל טעם מריר, מתקתק ומצמת עדין. בשנים האחרונות ישנן מספר מחקרים ומעקבים קליניים אשר תיעדו השפעה הורמונאלית של הקטב לשיפור איכות הזרע ושיפור תפקודים הורמונאליים ומיניים של הגבר. המחקרים מתמקדים בעיקר בתכולת הסאפונינים הסטרואידיאליים הייחודיים לקטב – Furostanol glycosides. בנוסף לכך, זהו צמח אנטי דלקתי חזק המסייע בסילוק ופירוק פסולת בגוף, דרך מע’ העיכול, השתן והעור (מייזע ופותח נקבוביות עור).
פעילות רפואית:
משפר איכות וספירת זרע (כמות, תנועתיות).
אנטי דלקתי.
מייזע.
מגביר חשק מיני – אפרודיזיאק (גברים ונשים).
מאזן הורמונאלית (גברים) – נטייה להעלאת רמות הורמונים גבריים (טסטוסטרון).
משתן עדין.
שימושים רפואיים:
בלוטת הערמונית:
בלוטת הערמונית היא איבר דינאמי המייצרת הפרשות שונות ונמצאת בקשר תדיר עם מערכות הגוף, תוך כדי שהיא מושפעת מהן הורמונאלית. חוסר איזון במערכות הגוף השונות עלול ליצור שיבושים הורמונאליים, כאלו או אחרים, אשר עשויים לפגוע בתפקודה התקין של הערמונית. הגדלה שפירה של הערמונית היא דוגמא חיה לכך. בלוטת ערמונית בריאה ומתפקדת הינה חיונית לפוריות הגבר, בין היתר בהיותה האחראית על ייצור נוזל הזרע.
המשך תפקוד ערמונית תקין תלוי כמובן באופן ישיר ב”תנאי הסביבה”, קרי באיזון הורמונאלי של כלל מערכות הגוף, זאת בשילוב עם מקצב חילוף חומרים נכון ומאוזן של הבלוטה עצמה. כאן בדיוק משתלב אופיו של הקטב, המתאים את עצמו לסביבה משתנה באופן סולידי.
הקטב מחזק תהליכי הפרשה בערמונית ומאזן הורמונאלית (לרבות רמות טסטוסטרון וDHT). פעילות זו בנוסף לתכונותיו האנטי דלקתיות ותרומתו לניקוז רעלים דרך מערכות הפינוי של הגוף, הופכות אותו לאחד מצמחי המרפא החשובים לטיפול בבעיות שונות של בלוטת הערמונית.
אנטי דלקתי – בעיקר במצבים של פרוסטטיטיס כרוני.
משקם של דרכי השתן והערמונית, בעיקר בבעיות כרוניות, דלקות חוזרות, הגדלה שפירה וכו’. הצמח מחזיר לפעילות פיזיולוגית תקינה ונכונה.
מעשיר הפרשות במצבים של חוסר ויובש – אלמנט ממריץ. (תכולת סאפונינים).
כחלק מטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית.
לשם פעילויות אלו נדרשים מינונים גבוהים יחסית וזמן טיפול ממושך.
פוריות הגבר:
תכולת הסאפונינים של הצמח הינה בעלת השפעה הורמונאלית קלאסית. הקטב הוא צמח אפרודיזיאק המעלה חשק מיני. (חשק מיני קשור לאופן יעיל של ייצור והפרשה מבחינה פיזיולוגית – אשר גם אותו הקטב משפר, כפי שתואר לעיל).
מגביר איכות הזרע – הקטב עושה זאת ע”י הגברת חשק מיני, העלאת רמות הורמונים גבריים וכן ע”י חיזוק פיזיולוגי של הערמונית ואיברי הרבייה האחרים.
מערכות נוספות:
כחלק מטיפול בדלקות פרקים – מושג ע”י שיפור יכולת ניקוז ופינוי הפסולת בגוף, בנוסף לתכונות האנטי דלקתיות – מסייע בשיקום רקמות חיבור.
דלקות כרוניות במע’ השתן – שיקום עדין של דרכי השתן.
התוויות נגד ואזהרות:
לא לשימוש בזמן היריון.
מינונים ואופן השימוש:
צמח יבש בחליטה – 5-15 גרם ליום.
טינק’ 1:4 – 40-100 מ”ל לשבוע. כחלק מפורמולה.
אקסטרקט יבש 20-45% סאפונינים – 50-200 מ”ג ליום.
מומלץ לשימוש לתקופות ארוכות: 2-3 חודשים ברציפות.
