משפחה: סוככייים, Apiaceae / Umbelliferae.
שמות נוספים: אניס, כמנון האניס, Anise.
חלק בשימוש: זרעים.
רקע כללי ושימוש מסורתי:
האניס הוא צמח חד שנתי הידוע בשימושיו הקולינריים והרפואיים ברחבי העולם, מזה אלפי שנים, ברחבי אסיה, המזה”ת ואירופה. תיעוד לשימוש בזרעי האניס היה כבר בימי יוון ורומי העתיקים. הצמח שימש בעיקר לטיפול במגוון הפרעות עיכול, גזים וכאבי בטן.
הצמח משמש גם להכנת משקאות האניס המפורסמים כמו העראק והאוזו. למרות הדמיון בטעם ובתכונות הרפואיות, האניס הוא צמח נפרד מהשומר (שניהם נמנים על המשפחה הבוטנית – סוככיים). זרעי האניס הינם חריפים וארומטיים הרבה יותר מזרעי השומר, מה שמקנה להם השפעה קרמינטיבית ומחטאת חזקה יותר.
רכיבים עיקריים ידועים:
volatile oil (linalool, trans-anethole, estragole, (E)-methyleugenol, α-cuparene, α-himachalene, β-bisabolene, p-anisaldehyde, cis-anethole, α-terpineol), phenols, flavonoids, furanocoumarins (bergaptene, scopoletine, umbelliferone, umbelliprenine), sterols.
תכונות רפואיות עיקריות:
- אנטי עוויתי (Spasmolytic).
- קרמינטיבי (Carminative).
- אנטי ויראלי (Antiviral).
- אנטי פטרייתי (Antifungal).
- אנטי בקטריאלי (Antibacterial).
- משפר תהליכי עיכול וספיגה (Digestive stimulant).
- מכייח (Expectorant).
- מגביר ייצור חלב בהנקה (Galactagogue).
תכונות רפואיות משניות:
- נוגד פרכוסים (Anticonvulsant).
- היפוגליקמי (Hypoglycemic).
- אנטי דלקתי (Anti-inflammatory).
- נוגד בחילות (Antiemetic)
התוויות ושימושים רפואיים עיקריים:
- גזים ונפיחויות, כאבי בטן ועוויתות במערכת העיכול.
- תסמונת המעי הרגיז.
- עצירות.
- זיהומים של מערכת העיכול (לרבות קנדידה, תולעים וטפילים).
- דלקות כרוניות ואקוטיות של מערכת הנשימה, המאופיינות בליחה מרובה ובסימני קור.
- בחילות והקאות.
- שיעול המלווה בליחה.
- כאבי וסת.
- הגברת ייצור חלב בהנקה.
התוויות ושימושים רפואיים משניים:
- כחלק מטיפול בסוכרת.
- כחלק מטיפול בפרכוסים.
- כחלק מטיפול באסטמה.
התוויות ושימושים רפואיים בשימוש חיצוני:
- שימוש באינהלציה – למצבים של ליחה, שיעול וקוצר נשימה (חליטת זרעים או שמן אתרי).
- שימוש בשמן אתרי מקומי – יעיל לחיטוי מקומי או להרגעת כאבים ועוויתות במערכת העיכול.
התוויות נגד ואזהרות:
- יש להיזהר במקרים של עודף חומציות בקיבה ובמקרים של גירויים במערכת העיכול.
- היריון: יש להיזהר בשימוש.
- הנקה: ניתן לשימוש.
מינונים מומלצים ואופן השימוש:
- טינקטורה 1:3: 10-40 מ”ל לשבוע. כחלק מפורמולה.
- תמצית יבשה בריכוז 5:1: 200-800 מ”ג ליום.
- צמח יבש: בחליטה – 1-3 כפיות לכוס מים – 1-3 פעמים ביום.
אנקדוטות לגבי זרעי שומר:
- לזרעי האניס טעם ארומטי חם – חריף – מתקתק. לצח יש אפקט פותח ומזרים במערכות הנשימה והעיכול, והוא יתאים במיוחד למצבים של ליחה מרובה וקור.
- עיקר ההשפעה הרפואית של הצמח מיוחסת לשמן האתרי שבו, לכן טינקטורה היא שיטת המיצוי המועדפת.