משפחה: מורכבים Compositae (Asteraceae).
שמות משלימים: גדילן מצוי, Milk thistle.
חלק בשימוש: זרעים.
רקע כללי ושימוש מסורתי:
גדילן מצוי הוא צמח קוצני חד שנתי, הנפוץ מאוד באזור המזרח התיכון ובישראל. זרעי הגדילן משמשים מזה אלפי שנים לטיפול בצהבת, בבעיות עיכול שונות, לטיפול בסוכרת ובדלקות ואקזמות על גבי העור. הגבעולים והעלים הטריים של הגדילן משמשים גם הם למאכל, בסלטים ובמאכלים שונים והם נפוצים מאוד בשימוש בעונת החורף (בקרב ערביי ישראל).
בשנים האחרונות זרעי גדילן מצוי הפכו לתוסף תזונה פופולארי, בין היתר למטרות טיהור וניקוי הגוף מרעלים וכן לטיפול במקרים של דלקות כבד שונות ושחמת הכבד. מספר מחקרים שנערכו בעשרים השנים האחרונות, בהם גם מחקרים קליניים בבני אדם, אכן הוכיחו תכונות נוגדות חמצון ותכונות אחרות של הגדילן, המסייעות בשיקום והגנה של רקמות כבד. עיקר ההשפעה היא ככל הנראה הודות לתרכובת החומרים הפלבון – ליגנינים, הקרויה סילימרין (Silymarin). יש להדגיש כי סילימרין הוא למעשה תרכובת חומרים ולא חומר אחד, כפי שנהוג לחשוב. עד כה נתגלו ארבעה רכיבים עיקריים בסילימרין, כאשר לחלקם אף נתגלו נגזרות משניות.
רכיבים עיקריים ידועים:
Flavone lignans: Silymarin; Silybin=Silibinin (silybin A & B), Isosilybin (isosilybin A & B), Silydianin, Silychristin. Flavnoids: Taxifolin, Quercetin, Dihydrokaempferol, Kaempferol, Apigenin, Naringin, Eriodyctiol, Chrysoeriol. Fatty acids; Palmitic acid, Palmeotic acid, Stearic acid, Oleic acid, Isomer oleic acid, Linoleic acid, Linolenic acid, Arashidic acid, Eicozantoic acid, Behenic acid. α, γ & δ Tocopherol. Sterols: Cholesterol, Campesterol, Stigmasterol, Sitosterol, Mucilage.
תכונות רפואיות עיקריות:
- משפר פעילות כבד ותהליכי עיכול וספיגה (Digestive & Hepatic tonic).
- מגביר ייצור והפרשת מרה (Choleretic & Cholagogue).
- מגן מפני רעילות לרקמות כבד (Hepatoprotective).
- משקם רקמות כבד פגועות (Hepatic trophorestorative).
- מפחית רמות שומנים בדם (Hypocholesterolemic).
- נוגד חמצון (Anti-oxidant).
- אנטי דלקתי (Anti-inflammatory).
- מעכב התפתחות גידולים סרטניים ((Anti carcinogenic.
תכונות רפואיות משניות:
- מפחית רמות סוכר בדם (Hypoglycemic).
- נוגד בחילה (Antiemetic).
- אנטי בקטריאלי (Antibacterial).
התוויות ושימושים רפואיים עיקריים:
- שיקום והגנה מפני זיהומים, רעלים ופגיעות חמצוניות לרקמות הכבד, במקרים של דלקות זיהומיות וסטריליות של הכבד (Hepatitis), מחלת הנשיקה (Mononucleosis), שימוש ממושך בתרופות, הרעלות שונות וכו’.
- דלקות של כיס המרה ואבנים בכיס המרה.
- תמיכה ושיקום הכבד במקרים של שחמת הכבד (Cirrhosis).
- רמות גבוהות של כולסטרול ושומנים בדם וכן מצבים של כבד שומני.
- כחלק מטיפול לניקוי וטיהור הגוף מרעלים.
- מקרים של תת חומציות בקיבה וקשיי עיכול וספיגה.
- שיפור ספיגה של ויטמינים ומינראלים, בעיקר ברזל.
- בחילות והקאות (לרבות בטרימסטר הראשון של ההיריון).
- תמיכה בפעילות מערכת העיכול והכבד בזמן טיפולים אונקולוגיים, בפרט במקרים של גידולים בכבד.
- סוכרת Type 1 & 2.
- אנמיה, לרבות אנמיה בהיריון – על רקע של חסר בספיגת ברזל.
- עצירות וצואה יבשה וקשה.
- דלקות כליה ומצבים של רעילות לכליות (Nephrotoxicity ).
- כחלק מטיפול ומניעה של סרטן הערמונית (ע”פ מחקרים אחרונים).
- תיאבון חלש, קשיי ספיגה והתפתחות איטית בילדים ובתינוקות.
- מחלות דלקתיות של המעי Inflammatory Bowel Disease – IBD)).
- הפחתת רעילות כתוצאה מנזקי קרינה.
- כחלק מטיפול ומניעה של אלצהיימר ודמנציה.
התוויות ושימושים רפואיים משניים:
- טיפול בחמרמורת (Hangover) לאחר שתיית אלכוהול מופרזת.
- מחלות עור כרוניות (Eczema, Atopic dermatitis, Psoriasis).
- דלקות מפרקים.
- הגברת ייצור חלב בהנקה.
- כיבי קיבה ותריסריון, בעיקר על רקע תת חומציות בקיבה.
- כחלק מטיפול בשיעול ובאסטמה.
התוויות נגד ואזהרות:
- יש להיזהר בשימוש במינונים גבוהים, במקרים של עודף חומציות בקיבה, כיבי קיבה וצרבות.
- רכיבים שונים בצמח עשויים להגביר פעילות אנזימטית בכבד (Cytochrome P450 system). יש להיזהר במקרים של נטילת תרופות המושפעות מאנזימים המשויכים למערכת זו.
- היריון: ניתן לשימוש.
- הנקה: ניתן לשימוש.
מינונים מומלצים:
- טינקטורה 1:3: 100-30 מ”ל לשבוע, כחלק מפורמולה או כצמח בודד
- תמצית יבשה סטנדרטית 80% סילימרין: 500-3000 מ”ג ביום
- צמח יבש: 4-2 כפות זרעים טחונים ליום,
אנקדוטות לגבי גדילן מצוי:
- מחקרים רבים הראו את השפעתו החיובית של הצמח במקרים של דלקות כבד וכן של שחמת הכבד. כמו כן, גם השפעתו האנטי סרטנית הודגמה במספר מחקרים שונים.
- המינונים המקובלים בשימוש עבור שיקום רקמות כבד פגועות ולטיפול בדלקות כבד, הינם גבוהים יחסית. במקרים אלו מומלץ להשתמש במיצוי יבש של הצמח, המבטיח אחוז גבוה של חומרים פעילים.
- להבדיל מן הזרעים המצויים בשימוש רפואי, בסיס התפרחת והעלים של הצמח ניתנים למאכל והם אכן נמצאים בשימוש קולינרי בקרב ערביי ישראל, בסלטים ובמאכלים שונים. העלים עשירים מאוד בכלורופיל ובנוגדי חמצון ומומלץ להשתמש בהם בעונתם, כחלק מתהליך של ניקוי רעלים ו/או לתמיכה בפעילות הכבד ומערכת העיכול. מומלץ להשתמש במיץ הטרי והעשיר של העלים והגבעולים, הנסחט בדומה למיץ עשב חיטה.