פואה הודית | Rubia Cordiflora - bara

פואה הודית | Rubia Cordiflora

משפחה: פואתיים, Rubiaceae.

 

שמות משלימים: פואה הודית, Manjistha (השם ההודי), Indian Madder, Qian cao gen (השם הסיני).

 

חלק בשימוש: שורש.

 

רקע כללי ושימוש מסורתי:

צמח הרוביה הוא בן שיח הנמנה על משפחת הפואתיים והוא נפוץ ברחבי תת היבשת ההודית ובאזורים נוספים במרכז אסיה. לצמח ישנם שורשים ארוכים ודקים, המכילים רכיבים אנטרוקווינונים ייחודיים, בהם גם הרכיב Alizarin, המקנה לשורש צבע אדום עז. מינים שונים של רוביה, המכילים אליזרין, שימשו במשך אלפי שנים ברחבי אסיה כבסיס להכנת צבע אדום, לשם צביעת אריגים ובדים שונים.

על פי רפואה הסינית המסורתית, זהו צמח קר ויבש, המשתייך לקטגוריית הצמחים מווסתי הדם ועוצרי הדימום. השימושים העיקריים בצמח ברפואה הסינית הם למקרים של מחלות כבד וכיס מרה וכן במקרים של דימומים פנימיים שונים, לרבות דם בצואה ובשתן, הקאה ושיעול המלווים בדם וכו'.

על פי האיורודה לצמח ישנה השפעה מרגיעה, מקררת ומטהרת והוא משמש לטיפול בדלקות כרוניות שונות, לרבות דלקות עור, דלקות פרקים, דימומים ודלקות של הרחם, כאבי ווסת קשים, דלקות של הכליה ומערכת השתן ועוד. שימוש נוסף באיורוודה הוא במקרים של רגשות סוערים, חוסר שקט ואף במקרים של אפילפסיה.

מחקרים שונים שנערכו עם הצמח, בשנים האחרונות, מתארים את השפעותיו האנטי דלקתיות, האנטי סרטניות ותכונותיו נוגדות החמצון. כמו כן, במספר מחקרים שורש הרוביה הראה פעילות לשיקום והגנה של רקמות כבד פגועות, יחד עם השפעה סלקטיבית על המערכת האנזימטית CYP450 בכבד.

 

רכיבים עיקריים ידועים:

Terpenoids, Glucosides (manjistin), Anthroquinones (Purpurin), Pentacyclic triterpenes, Cyclic hexapeptides (RA-V and RA-VII), Diethylesters, Ruberythric acid, Quinines, Dihydroxyanthraquinones (Rubiadin, Alizarin, quinizarine, xantho-purpurin), Naphthohydroquinones (Furomollugin, Mollugin, Rubilactone), Dihydronaphtoquinones, Naphthoic acids (rubilactone, dihydromollugin).

 

תכונות רפואיות עיקריות:

  • אנטי דלקתי (Anti-inflammatory).
  • מטהר דם Alterative)  / Depurative).
  • מחיש ווסת (Emmenagogue).
  • נוגד חמצון (Antioxidant).
  • עוצר דימומים (Haemostatic).
  • מכווץ (Astringent).
  • אנטי אלרגי (Anti-allergic).
  • נוגד קרישה (Antiplatelet).
  • משתן (Diuretic).
  • מוריד חום / מייזע (Antipyretic / Diaphoretic).

 

תכונות רפואיות משניות:

  • אנטי מיקרוביאלי (Anti microbial).
  • מגן ומשקם רקמות  פגועות בכבד ובכליות (Renoprotective / Hepatoprotective).
  • מסדיר ומשפר פעילות עצבית (Nervine tonic).
  • אנטי עוויתי (Antispasmodic).
  • מעכב גידולים ממאירים (Anti-tumour).
  • מרפה כלי דם עורקיים (Vasodilator).
  • מפחית שלשול (Anti-diarrhoeal).
  • ממוסס אבנים בכליה ובדרכי השתן (Litholytic).

 

התוויות ושימושים רפואיים עיקריים:

  • דלקות אקוטיות וכרוניות (לרבות דלקות אוטואימוניות) בעלות אופי חם, בעיקר על רקע עומס מטאבולי וטוקסיני בגוף ובעיות בזרימת הדם.
  • מחלות עור דלקתיות כרוניות, לרבות אקנה, פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס, אקזמות וסבוריאה (טיפול פנימי וחיצוני).
  • טיפול חיצוני בעור יבש, מגורה ודלקתי. קיים שימוש חיצוני מסורתי באיורודה של אבקת השורש הטחון עם גהי (חמאה הודית מזוקקת) או עם דבש.
  • יתר לחץ דם, טרשת עורקים וקרישתיות יתר של הדם.
  • עצירה של דימומים פנימיים במערכת השתן, במערכת העיכול וברחם.
  • אלרגיות כרוניות ואקוטיות.
  • כחלק מטיפול בתסמונת הקדם הווסתית (P.M.S), כאבי ווסת, דימום ווסתי מוגבר והופעה של קרישי דם בדימום הווסתי.
  • כחלק מטיפול במיומות ובדימומים בין ווסתיים.
  • דלקות של הכליה ומצבים של רעילות לכליות, עקב חשיפה לרעלים שונים (Nephrotoxicity).
  • שיקום והגנה על רקמות הכליה עקב נזקים אופייניים למחלת הסוכרת (נפרופתיה – Nephropathy).
  • אבנים בכליות ובדרכי השתן (בעיקר אבני סידן אוקסאלט).
  • שלשולים אקוטיים וכרוניים, לרבות שלשולים זיהומיים.
  • כיבי קיבה ותריסריון, לרבות כיבים מדממים.
  • מחלות דלקתיות של המעי, לרבות קרוהן וקוליטיס (Colitis & Crohn's disease), לרבות מצבים של דימומים פנימיים.

 

התוויות ושימושים רפואיים משניים:

  • כחלק מטיפול באפיליפסיה, מחלות דלקתיות של המוח ועוויתות בלתי רצוניות (Dyskinesia).
  • כחלק מטיפול בחוסר יציבות רגשי.
  • כחלק מטיפול לניקוי וטיהור הגוף מרעלים.
  • כחלק מטיפול בדלקות פרקים.
  • שיקום והגנה מפני זיהומים, רעלים ופגיעות חמצוניות לרקמות הכבד, במקרים של דלקות זיהומיות וסטריליות של הכבד (Hepatitis), מחלת הנשיקה (Mononucleosis), שחמת הכבד (Cirrhosis), שימוש ממושך בתרופות, הרעלות שונות וכו'.
  • דלקות זיהומיות של דרכי השתן.
  • כחלק מטיפול להורדת חום, במקרים של חום גבוה לאורך זמן (כמו למשל במחלת הנשיקה).
  • כחלק מטיפול לשיפור פעילות קוגניטיבית ובעיות קשב וריכוז.
  • כחלק מטיפול בהקאה ושיעול דמיים.
  • טיפול מונע למחלות ממאירות.

 

התוויות נגד ואזהרות:

  • לא ידועות תופעות לוואי או אזהרות ספציפיות לגבי השימוש בצמח.
  • הריון: חסר מידע בנושא / לא מומלץ לשימוש.
  • הנקה: חסר מידע בנושא / יש להיזהר בשימוש.

 

מינונים מומלצים ואופן השימוש:

  • טינקטורה 1:3: 15-80 מ"ל בשבוע, כחלק מפורמולה.
  • תמצית יבשה תקנית (Dry ext. 5% Alizarin), מינון ליום: 200-5000 מ"ג.
  • צמח יבש במרתח: 5-15 גרם ליום (בישול הצמח במים).

 

אנקדוטות לגבי רוביה הודית:

  • הרוביה ההודית הוא צמח משתרע ומתפשט על פני הקרקע, וכך הוא גם בפעילותו הרפואית – הוא מגיע לכל אזורי הגוף והעור. המשמעות היא שזהו צמח המשפר את זרימת הדם והלימפה, מגביר הפרשת שתן ותהליכי חילוף חומרים בכליות ומגביר תהליכי עיכול וספיגה.
  • השימוש הסיני המסורתי בצמח "לעצירה של דימומים ולסילוק דם קרוש מן הגוף" ככל הנראה נובע מההשפעה של הצמח לעיכוב תהליכי קרישה בדם (השפעה ישירה לעיכוב צימות טסיות), במקביל לפעילות אנטי דלקתית ופעילות מכווצת (הודות לתכולת הטאנינים) של שטח הפנים ברקמות הריריות (במערכת העיכול והשתן וכן ברקמת רירית הרחם).
  • הרוביה מתאימה לשימוש במגוון מצבים של דימומים פנימיים במערכת העיכול הקשורים בכיבי קיבה ותריסריון, דלקות של המעי (קרוהן וקוליטיס) וזיהומים שונים. כמו כן במקרים אלו, לצמח ישנו ערך מוסף של עצירת שלשול.
  • מיצוי רוביה הראה השפעה לעיכוב מנגנונים שונים הקשורים בהתהוות נגעים פסוריאטיים (פסוריאזיס), במספר מחקרים שונים.

קיים במוצרים

לא נמצאו מוצרים רלוונטיים