משפחה: לועניתיים (Scrophulariaceae).
המין הישראלי: בוצין מפורץ | Verbascum sinuatum.
המין האירופאי: Common Mullein | Verbascum Thapsus.
חלק בשימוש: עלים ופרחים.
רקע כללי ושימוש מסורתי:
הבוצין הוא צמח דו שנתי, הכולל 360 מינים הנפוצים בחלקים נרחבים של העולם. המין המוכר ביותר באירופה הוא Verbascum thapsus . בארץ ישראל גדלים 21 מינים של בוצין כאשר המין הנפוץ ביותר בשימוש רפואי הוא הבוצין המפורץ (Verbascum sinuatum).
למרבית מיני הבוצין יש עלים בשרניים המכילים רכיבים מוצלגיים האחראיים לחלק מפעילותו הרפואית של הצמח.
הבוצין נמצא בשימוש רפואי מסורתי מזה אלפי שנים. דיוסקורידס המליץ על שימוש בבוצין, כבר לפני 2,000 שנים, לטיפול בשיעול ובבעיות נשימה. השמן שהופק מהפרחים שימש בדרך כלל לטיפול באקזמות, פריחות וגירויים על גבי העור. במספר מקומות בעולם ובעיקר בצפון אמריקה, עלי הבוצין המיובשים משמשים לטיפול בבעיות נשימה, על ידי של עישון של העלים המיובשים, במקטרת או בסיגריות מגולגלות.
רכיבים עיקריים ידועים:
Mucilage, Gum, Saponins, Tanins, Volatile oil, Flavonoids (hesperidin, verbascoside), Coumarins, Iridoid glucosides (lateroside, harpagoside, ajugol, aucubin), Phenylethanoid glycosides, Phenylethanoid glycosides, Lignan glycosides, Polysaccharides.
תכונות רפואיות עיקריות:
- משקם רקמות ריריות פגועות ומגורות (Mucus membrane Trophorestorative).
- מרכך (Demulcent).
- נוגד שיעול (Antitussive).
- אנטי דלקתי (Antiinflammatory).
- נוגד כיבים במערכת העיכול (Antiulcerogenic).
- מחיש ריפוי פצעים (Vulnerary).
- מכייח (Expectorant).
- אנטי אלרגני (Antialergenic). (פועל בעקיפין, דרך ההשפעה המייצבת על הרקמה הרירית).
תכונות רפואיות משניות:
- אנטי ויראלי (Antiviral).
- משתן (קלDiuretic).
- מכווץ קל (Mild Astringent).
התוויות ושימושים עיקריים:
- ברונכיטיס כרוני (Chronic bronchitis) ומחלות כרוניות של הריאה, המלוות בליחה צמיגית מרובה.
- שיקום רקמות ריריות מגורות בכל הגוף, במצבים של רקמה דלקתית מפרישה / רקמה יבשה ופגועה:
- במערכת הנשימה העליונה: דלקות אוזניים, סינוסיטיס כרוני, נזלות כרוניות, אלרגיות עונתיות וקדחת השחת.
- במערכת הנשימה התחתונה: שיעול (כל הסוגים), אסטמה, דלקות חוזרות הנובעות מגירוי יתר (בקרב מעשנים ועקב חשיפה לגירויים סביבתיים מזהמים), שיקום של הריאות לאחר מחלה ממושכת.
- מערכת העיכול: צרבות ודלקות קיבה וושט, כיבי קיבה ותריסריון, מחלות דלקתיות של המעיים.
- מערכת השתן: דלקות חוזרות וגירויים של שלפוחית ודרכי השתן, תחושת שריפה בעת מתן שתן.
התוויות ושימושים משניים:
- צרידות ויובש בגרון.
- שלשולים על רקע חומציות יתר ורגישות למזונות.
התוויות ושימושים בשימוש חיצוני:
- שימוש חיצוני בשמן תשרית או שטיפה באמצעות חליטות:
- זיהומים בקטריאליים ופטרייתיים של הנרתיק.
- טפטוף ישיר לאוזניים, במקרים של דלקות האוזן התיכונה (שימוש בשמן).
- טיפול ושיקום רקמות פגועות במקרים של פצעים, כיבים וכוויות על גבי העור.
- גירויים ויובש על גבי העור.
- יובש נרתיקי של גיל המעבר.
התוויות נגד ואזהרות:
- לא קיימות במינונים המומלצים.
- היריון: ניתן לשימוש.
- הנקה: ניתן לשימוש.
מינונים מומלצים ואופן השימוש:
- טינקטורה 1:4: 20-30 מ”ל בשבוע. כחלק מפורמולה.
- תמצית יבשה סטנדרטית: אינו נפוץ בשימוש זה.
- צמח יבש: חליטות – 5-20 גרם ליום (30-40% כחלק מפורמולה בחליטה).
אנקדוטות לגבי הצמח:
- הבוצין הוא אחד הצמחים היעילים להרגעה ולשיקום של רקמות ריריות במערכת הנשימה, העיכול והשתן, הנמצאות במצב של גירוי ודלקתיות לאורך זמן.
- הצמח מתאים עבור מקרים של שיעול יבש ורפלקסיבי הודות להשפעתו המרככת והמלחלחת, אך גם במקרים של שיעול לח, הודות לתכולת הרכיבים הסאפונינים שבצמח, המסייעים לרכך את הליחה ולהוציאה באופן קל יותר החוצה.
- השמן המופק מפרחי הבוצין נחשב ליעיל בטיפול מקומי בדלקות אוזניים. שמן הבוצין היה נפוץ מאוד ברפואה המסורתית, בשימוש זה, במשך מאות שנים. מספר מחקרים קליניים שנערכו לאחרונה עשויים לאשש את היעילות בדבר שימוש זה, כאשר במהלכם נעשה שימוש גם בשמן בוצין לטיפול ישיר לדלקות אוזניים בילדים (כחלק מפורמולה). השמן עוזר בריכוך של עור התוף ובכך הוא מוריד את סף הרגישות והכאב, האופייניים לדלקות אוזניים.