משפחה: מישיים- Ulmaceae.
שמות נוספים: Slippery elm bark.
חלק בשימוש: Inner bark.
רקע כללי ושימוש מסורתי: האולמוס הינו עץ גדול ממדים שמקורו במרכז ודרום ארה”ב. השימוש הינו בחלקו הפנימי של הענפים אשר נאספים באביב. עיקר פעילותו של האולמוס היא הפעילות המוצילגית שלו. ישנם מספר זנים אירופאים (U.laevis, U.carpinifolius, U.glabra) אשר ידועים בשימוש מסורתי למצבים דומים.
רכיבים עיקריים:
Polysaccharides (Mucilage).
תכונות רפואיות עיקריות:
- לחלוח והרגעת גירויים ברקמות ריריות של מערכת העיכול, נשימה ושתן (Demulcent).
- ריכוך והרגעה של העור (Emollient).
- מזין (Nutrient).
- הפחתת רמת החומציות בקיבה (Antacid).
- נוגד חמצון (Antioxidant).
- כיווץ ריריות ורקמות (Astringent).
התוויות ושימושים עיקריים:
- זיהומים במערכת העיכול.
- כיבים במערכת העיכול.
- גסטריטיס.
- עודף חומציות.
- שלשול.
- עצירות.
- טחורים.
בשימוש חיצוני:
- מורסות.
- כוויות.
- פרונקלים.
- פצעים קטנים.
התוויות נגד ואזהרות:
הריון: מתאים לשימוש.
הנקה: מתאים לשימוש.
מינון מומלץ:
אבקה טחונה: 12 גרם ליום.
אופן שימוש:
להמיס 1-2 כפיות מטבח בחצי כוס מים (100 מ”ל). יש להוסיף את האבקה בהדרגה, תוך כדי ערבוב, להשהות כשתי דקות ולערבב שוב. בסוף התהליך אמור להתקבל נוזל בעל מרקם ג’לטיני / רירי. ניתן לחזור על התהליך כ- 2-5 פעמים ביום.