משפחה: שפתניים,Lamiaceae / Labiatae .
שמות משלימים: מרמר, White Horehound.
חלק בשימוש: עלים וגבעולים צעירים.
רקע כללי ושימוש מסורתי:
המרוביון הוא צמח הנפוץ באזור המזה”ת, באירופה ובאמריקה והוא ידוע בשימושיו הרפואיים הרבים. בקרב עדות ישראל והאוכלוסייה הערבית המקומית הצמח ידוע מזה שנים רבות בשימושים רפואיים – לטיפול וחיטוי של פצעים פתוחים ומזוהמים, דלקות עיניים, סוכרת, בעיות נפוצות במערכות העיכול והנשימה, בעיות לב ועוד. בדומה, הצמח נמצא בשימושים רפואיים רבים באירופה ובאמריקה, בעיקר לטיפול בבעיות של מערכת הנשימה, הלב וכלי הדם.
רכיבים עיקריים ידועים:
Sesquiterpene bitters (marrubin), Essential oil (marrubiol), marrubenol, Marrubinic acid, glycosides (marruboside), Mucilage, Tannins.
תכונות רפואיות עיקריות:
- מכייח (Expectorant).
- מפחית לחץ דם סיסטולי (Hypotensive).
- מפחית התכווצות של כלי דם (Vasorelaxant).
- נוגד שיעול (Antitussive).
- מרכך (Demulcent).
- אנטי עוויתי (Spasmolytic).
- קרמינטיבי (Carminative).
- משפר תהליכי עיכול וספיגה (Digestive stimulant).
- מגביר ייצור והפרשת מרה (Choleretic & Cholagogue).
תכונות רפואיות משניות:
- מרגיע עדין (Mild Sedative).
- אנטי מיקרוביאלי ומחטא (Antimicrobial / Antiseptic).
- מפחית רמות סוכר בדם (Hypoglycemic).
- מפחית רמות שומנים בדם (Hypocholesterolemic).
התוויות ושימושים רפואיים עיקריים:
- זיהומים ודלקות של מערכת הנשימה התחתונה: ברונכיטיס כרוני ואקוטי, דלקת ריאות ודלקות זיהומיות האופייניות למעשנים.
- מצבים של גודש וליחה במערכת הנשימה התחתונה, לרבות במצבים אקוטיים של התקפות שיעול קשות בילדים ובמבוגרים.
- אסטמה.
- שיעול יבש / שיעול סטרידו.
- מחלות ריאה חסימתיות ויתר לחץ דם ריאתי.
- תת חומציות ותהליכי עיכול וספיגה לקויים.
- כחלק מטיפול בפלפיטציות ודופק מהיר.
- כחלק מטיפול בלחץ דם גבוה, טאכיקרדיה ותעוקת לב.
התוויות ושימושים רפואיים משניים:
- כחלק מטיפול באבנים של כיס המרה.
- כחלק מטיפול ברמות גבוהות של סוכר ושומנים בדם.
- כחלק מטיפול בדלקות לבלב.
- חיטוי עדין במקרים של זיהומים במערכת העיכול.
- למצבים של חוסר שקט ומתח, המלווים בתסמינים נלווים במערכת הנשימה.
התוויות נגד ואזהרות:
- יש להיזהר במינונים גבוהים במקרים של עודף חומציות וכיבי קיבה.
- היריון: אסור בשימוש.
- הנקה: ניתן לשימוש.
מינונים מומלצים ואופן השימוש:
- טינקטורה 1:3: 10-40 מ”ל לשבוע, כחלק מפורמולה.
- צמח יבש בחליטה: כחצי כפית X 1-4 פעמים ליום.
אנקדוטות לגבי מרוביון מצוי:
- בהשוואה לצמחים מכייחים אחרים ממשפחת השפתניים, המרוביון הוא צמח רך ועדין יותר. עדות לכך היא תכולת הרכיבים המוצילגים של העלים והמבנה הרך, הפרוותי והגמיש שלהם, בהשוואה לצמחים שפתניים אחרים, כדוגמת הקורנית המקורקפת או הבת קורנית, אשר להן מבנה מעוצה ונוקשה יותר. שילוב של הצמחים הללו או צמחים נוספים, כמו הצתרה הוורודה למשל, ללא צמחים מרככים (בעלי רכיבים מוצילגיים), עלול להיות בעל השפעה חזקה ומגרה מדי, על הרקמות הריריות העדינות של מערכות העיכול והנשימה. הכנסה של מרוביון לתוך פורמולה שכזו, מפחיתה ומרככת את רמת ההתנגדות של הגוף לטיפול והופכת את הפעולה לקלה ונוחה יותר, מבחינת הגוף.
- האנרגיה המרככת והעדינה של המרוביון, מהווה גם את הבסיס לשימושיו של הצמח להרגעה של מערכת הלב, במקרים של יתר לחץ דם, דופק מהיר, פלפיטציות וכו’.
- המרוביון עדיף בשימוש כחלק מפורמולה והוא לרוב לא יהיה הצמח הדומיננטי מבחינת הפעילות וכן מבחינת הכמות היחסית בה, בין היתר בשל בעיית טעמו המר. יתרונותיו הוא בעידון ובהשלמת פעולתם של הצמחים הנוספים.