משפחה: בושמיים- Burseraceae.
שמות נוספים: Guggul, Indian Bedellium, Guggulow, כינוי נפוץ של הצמח הוא Myrrh, אך יש לשים לב לא להתבלבל עם Commiphora Molmol (שרף מור).
חלק בשימוש: שרף – Gum Resin.
רקע כללי ושימוש מסורתי: שרף הגוגול הוא השרף של עץ קטן ומסועף, הגדל באזורים צחיחים ומסולעים ברחבי הודו והינו צמח חשוב וידוע ברפואה הסינית וההודית המסורתית. השרף מקושר בעיקר לבריאות האישה והיה משולב בטקסי טיהור. השימוש המערבי הינו בשרף, אולם באיורוודה משתמשים גם בעלים ובענפים.
באיורוודה הצמח נפוץ בטיפול בפצעים מזוהמים, במצבים עיכוליים, נשימתיים, ראומטיים, נוירולוגיים, דלקות בבלוטות הלימפה (scrofula), פתולוגיות עור ושתן, השמנת יתר ומצבים נלווים, לדוגמא- תסמונת מטבולית.
הצמח לא מאושר על ידי משרד הבריאות כתוסף תזונה.
רכיבים עיקריים:
Polyphenol (Liganans), lipid, terpenes, phenylpropanoid, sterols.
תכונות רפואיות עיקריות:
- כיווץ ריריות ורקמות על ידי שינוי מבני בחלבונים (Astringent).
- מחטא, בעיקר פעולה אנטי בקטריאלית (Antiseptic).
- מעורר תאבון (Orexigenic).
- הורדת רמות השומנים (ליפידים) בדם (Hypolipidaemic).
- פעילות המקלה על גזים, נפיחויות וכאבים עוויתיים במערכת העיכול (Carminative).
- מגביר הזעה (Diaphoretic).
- הגברת שתן (Diuretic).
- פינוי רעלים (Alterative).
- מקדם ווסת (Emmenagogue).
- מכייח ומווסת את רפלקס השיעול (Expectorant).
- ממריץ את פעולת הקיבה (Stomachic).
- טוניק לרחם (Uterotonic).
- הפחתת מתח עצבי (Sedative).
התוויות ושימושים עיקריים:
- היפרליפידמיה.
- ברונכיטיס.
- מצבים ראומטיים.
- אקנה.
- נזלת.
- דלקת חניכיים.
- זיהומים (פנימי וחיצוני).
- פצעים (איחוי וחיטוי).
- דלקת שקדים.
התוויות נגד ואזהרות:
- הריון : לא מתאים.
- הנקה: לא מתאים.
- יש להימנע משימוש פנימי במצבים גסטרולוגיים דלקתיים.
- עשוי לגרום לאי נוחות בטנית.
מינונים מומלצים:
תמצית יבשה (guggulsterone 5%) סטנדרטית- 4-15 מ”ג ליום.:
איכויות:
חריף, מר, יבש, ארומטי וחם.
אנקדוטות:
בנצרות, השרף היה אחת משלוש מתנות שניתנו לישו הילד על ידי שלושת חכמי קדם שראו את כוכבו של ישו ובאו לירושלים להשתחוות לו. בנוסף, השתמשו בו על מנת לחנוט את גופו של ישו לאחר הצליבה. בהינדואיזם משתמשים בשרף כמחווה לאלים ובתפילות.