משפחה: זיתיים, Oleaceae.
שמות משלימים: עלי זית, Olive leaves.
חלק בשימוש: עלים.
רקע כללי ושימוש מסורתי:
מקורו של הזית הוא באזור המזה"ת, משם הוא התפשט ככל הנראה אל שאר ארצות הים התיכון. כיאה ליליד המזה"ת, לעץ הזית ישנן יכולות הישרדות ועמידות מרשימות, המאפשרות לו להגיע לעיתים עד לגיל של 2000 שנים. "יחסי הגומלין" של בני אדם ועץ הזית קיימים עוד משחר ההיסטוריה, ברחבי אזור הים התיכון, היכן שצמחו התרבויות הקדומות ביותר: בארץ כנען, מצרים, יוון ורומי העתיקה. מלבד השימוש הידוע בשמן המופק מהפרי, עלי הזית היו בשימוש רפואי באזור הים התיכון כבר באותה תקופה, במצבים של שיעול, כאבי גרון, חום, בעיות עור שונות, חולשה ועוד. בתקופות מאוחרות יותר, הצמח כבר היה מוכר היטב לטיפול בסוכרת ובמקרים של בעיות לב ויתר לחץ דם.
רכיבים עיקריים ידועים:
Monoterpenes: oleuropein, ligustroside. Tannins,Flavnoisds: luteolin, luteolin-7-O-glucoside, apigenine-7-O-glucoside. Triterpens: oleanolic acid, ursolic acid, maslinic acid, methyl maslinate, uvaol, beta- amyrin.
תכונות רפואיות עיקריות:
- מרפה / משחרר (Relaxant).
- מרגיע (Sedative).
- מוריד לחץ דם (Hypotensive).
- מפחית רמות כולסטרול ושומנים בדם (Hypocholesterolemic).
- מפחית רמות סוכר בדם (Hypoglycemic).
- מגביר ייצור והפרשת מרה (Cholagogue / Choleretic).
- מחזק תהליכי עיכול וספיגה (Digestive stimulant).
- מסדיר קצב לב (chronotropic).
תכונות רפואיות משניות:
- אנטי ויראלי (Antiviral).
- אנטי חרדתי (Anxiolytic).
- פורק חום / מייזע Diaphoretic)).
- נוגד חמצון (Antioxidant).
- אנטי בקטריאלי (Antibacterial).
- אנטי פטרייתי (Antifungal).
שימושים רפואיים עיקריים:
- רמות גבוהות של שומנים בדם (כולסטרול וטריגליצרידים).
- סוכרת Type 2.
- יתר לחץ דם.
- הפרעות קצב לב, דופק מהיר ופלפיטציות.
- מסייע בהפחתה של חרדות, חוסר שקט ודאגות.
- בעיות שינה – בעיקר במבוגרים, עם אינדיקציה ליתר לחץ דם וחוסר שקט.
- כאבי ראש ומיגרנות, הנובעים ממתח וחוסר שקט.
- מצבי חום והתפרצויות: במקרים העשויים להתבטא בכעס, התפרצויות והתקפי חרדה, דופק מהיר, יתר לחץ דם, פלפיטציות וכו'. כמו כן, מתאים במקרים של חום גבוה כצמח פורק חום יעיל.
- אלרגיות – השפעת עלי הזית על מערכות העיכול והעצבים חשובה במצבים של אלרגיות – שהן פועל יוצא של פעילות חסר עיכולית יחד עם מתח וחוסר שקט עצבי.
- אנשים כועסים עם נטייה להתפרצויות, אשר איבדו את היכולת לשמור על רגיעה בסיסית פנימית. למשל: נהגים עצבניים על הכביש – כסימן לאורח חיים מתוח ולחוץ.
- מצבים של קשיי עיכול וספיגה, במיוחד על רקע מתח וחוסר שקט שאינו מאפשר תהליך עיכול נינוח – גזים, נפיחות וכבדות לאחר הארוחה.
שימושים רפואיים משניים:
- כחלק מטיפול בפתולוגיות של הכבד והמרה: כבד שומני ואבנים בכיס המרה.
- כחלק מטיפול בתסמיני המעי הרגיז (IBS), בשל השילוב בהשפעה על מערכת העיכול והעצבים.
- מסייע בבעיות חיסוניות, דלקות מפרקים ומחלות עור – הנגרמות בשל הצטברות מתח וטוקסינים בגוף, עקב עיכול לא תקין.
- עצירות (השפעה על מערכת העיכול ועל מערכת העצבים).
- אפשרות לטיפול או עיכוב בהדבקה והתפרצות של איידס (HIV-1) וזיהומים ויראליים אחרים, ע"פ מחקרים אחרונים.
- פעילות יתר של בלוטת התריס – עם אינדיקציה לפלפיטציות ולדופק מהיר המלווים במתח ובנוקשות.
התוויות נגד ואזהרות:
- לא קיימות במינונים המומלצים. צמח בטוח לשימוש.
- יש להיזהר בשימוש במקרים של עודף חומציות וכיבי קיבה.
- היריון: ניתן לשימוש.
- הריון: ניתן לשימוש.
מינונים מומלצים ואופן השימוש:
- טינקטורה 1:4: 10-30 מ"ל לשבוע, כחלק מפורמולה.
- טינקטורה כצמח בודד: לחיזוק ספיגה לפני ארוחות – 30-50 טיפות, מספר פעמים ביום.
- תמצית יבשה סטנדרטית בריכוז 12% אולאורופין: מינון 500-1500 מ"ג ליום.
- צמח יבש: 1-2 כפיות 2-4 פעמים ביום. ניתן לשלב בפורמולה לחליטה (10-20% מסך הפורמולה).
אנקדוטות לגבי עלי זית:
- לעלי הזית ישנה השפעה מרגיעה, המשחררת את כלל מערכות הגוף ממתח ונוקשות פיזית ומחשבתית
- עלי הזית מאזנים ומווסתים את המקצב הטבעי של מערכת העיכול, זאת הודות לטעם המריר בשילוב עם ההשפעה המרגיעה (הנחוצה לעיכול תקין).
- מחקרים שונים שמערכו עם הצמח, הדגימו את השפעתו החיובית במקרים לחץ דם גבוה, הפרעות קצב לב וסוכרת.