משפחה: סרפדיים, Urticaceae.
שמות משלימים: סרפד דו בייתי, Nettle .
חלק בשימוש: החלק העלי של הצמח (שורש במונוגרף נפרד).
רקע כללי ושימוש מסורתי:
הסרפד הוא צמח רב שנתי נפוץ הגדל באפריקה, אירופה ובצפון אמריקה. הסרפד מוכר ברפואה המסורתית כבר אלפי שנים,
כצמח מטהר דם, עוצר דימומים ומשתן. שימושים מקובלים בצמח היו במקרים של בעיות עיכול ושתן, בעיות עור שונות וכן לטיפול פנימי וחיצוני בנשיכות, פצעים והרעלות שונות. בארצות שונות אף נהגו לעשן את הצמח כטיפול לאסטמה. הילידים האמריקאים השתמשו בתה סרפד לסיבוכים בזמן ההיריון ולהפסקת דימום רחמי לאחר הלידה. המתיישבים הראשונים באמריקה אימצו את אותן פונקציות השימוש של הצמח ובנוסף הם גם הסתייעו בו להגברת ייצור חלב אם ולהמרצת גדילת השיער, ע”י מריחה של מיץ מהעלים.
המין Dioica אינו גדל בר בישראל, אך ישנם ארבעה מינים מקומיים של סרפד, חלקם בעלי תכונות רפואיות דומות: סרפד צורב
(Urtica urens), סרפד קרומי (Urtica membranacea), סרפד חולה (Urtica kioviensis) וסרפד הכדורים (Urtica pilulifera). סרפד הכדורים הוא המין הנפוץ ביותר בשימוש רפואי מסורתי, בין היתר גם ע”י האוכלוסייה הערבית המקומית. ערביי הארץ מרבים לבשל ולאכול את הסרפד כירק או כמרכיב של מרקים ובשימושים רפואיים במקרים של עצירות בדרכי השתן, כאבי גב ומפרקים, הרעלות קיבה, נשירת שיער, אנמיה, אסטמה ועוד.
רכיבים עיקריים ידועים:
flavonoids (glycosides of quercetin, kaempferol), sterols,scopoletin, phenolic acids, carotenoids, chlorophyll, vitamin K. Hair: leukotrienes, neutrophil chemotactic activity, histamine, silicon. Lignans: neoolivil, secoisolariciresiol, dehydrodiconiferyl alcohol, isolariciresinol, pinoresinol & 3, 4- divanillyltetrahydrofuran.
תכונות רפואיות עיקריות:
- מטהר דם (Alterative / Depurative).
- אנטי דלקתי (Anti-inflammatory).
- משקם רקמות ריריות (Mucous Membrane Trophorestorative).
- אנטי אלרגי (Antiallergenic).
- מגביר תהליכי עיכול וספיגה (Digestive stimulant).
- אנטי ראומטי (Anti-rheumatic).
- מגביר עדין של זרימת דם פריפרית.
תכונות רפואיות משניות:
- משתן קל (Diuretic).
- מכייח עדין (Mild Expectorant).
- עוצר דימומים (Styptic / Haemostatic).
התוויות ושימושים רפואיים עיקריים:
- דרכי השתן: דלקות וזיהומים בדרכי השתן (אקוטיות וכרוניות), קשיים וכאבים במתן שתן, שתן חומצי עם צורך תכוף במתן שתן, אבנים בדרכי השתן.
- אלרגיות במערכת הנשימה, לרבות קדחת השחת (Rhinitis), נזלות, התעטשויות, סינוסיטיס, אסטמה וגירויים אחרים.
- סרפדת (Urticaria).
- חיזוק בזמן היריון ומניעה של בעיות אופייניות כמו: בצקות, בעיות עיכול וספיגה, אנמיה, בעיות נשירת שיער, שיער פגום וציפורניים שבירות.
- מחלות עור דלקתיות כרוניות בילדים ומבוגרים, (אטופיק דרמטיטיס ופסוריאזיס).
- זרימת דם פריפרית לקויה המתבטאת בחולשה, קור בגפיים, נשירת שיער וכו’.
- דלקות מפרקים.
- ספיגה לקויה במערכת העיכול – עם אינדיקציה לזרימת דם לקויה ובעיות פריפריאליות אחרות.
- אנמיה וחוסר דם.
התוויות ושימושים רפואיים משניים:
- דימומים פנימיים / דימומים לאחר לידה.
- מצבים של הפרשות ווגינאליות מרובות שיקום של הרקמה הרירית והגברת יכולת פינוי וספיגה.
- מחלות דלקתיות של הכליה – .Glomerulonephritis / Pyelonephritis
- כחלק מטיפול לניקוי רעלים מהגוף.
- מחלות מעי דלקתיות.
- בצקות וצבירת נוזלים בגפיים.
- דלקות והפרשות מהעיניים.
התוויות נגד ואזהרות:
- צמח בטוח לשימוש ללא תופעות לוואי ידועות.
- בשל ההשפעה המשתנת, יש לנקוט זהירות אצל סובלים מ Hyponatraemia (רמות נמוכות של נתרן בדם).
- הריון: ניתן לשימוש.
- הנקה: ניתן לשימוש.
מינונים מומלצים ואופן השימוש:
- טינקטורה 1:3: 30 מ”ל ומעלה בשבוע. כחלק מפורמולה.
- צמח יבש בחליטות: 10-30 גרם ליום (20-40% כחלק מפורמולה בחליטה).
אנקדוטות לגבי עלי סרפד:
- הצמח יעיל בשימוש כחליטה, הודות לתכולת החומרים מסיסי המים.
- מחקרים שונים הדגימו את השפעתו החיובית של הצמח במקרים של נזלת אלרגית ושל דלקת מפרקים כרונית.
- הסרפד הינו צמח מעורר ומניע באופן עדין ומהגדרה זו נגזרות מרבית תכונותיו. הסרפד מעורר זרימת דם בנימים הפריפריים של הגוף, מגביר זרימת דם אל העור ומגביר תנועת נוזלי לימפה ושתן. בנוסף, לסרפד ישנה גם השפעה מעוררת עצבית ורגשית עדינה.
- עלי הסרפד מתאימים במיוחד למהלך השלבים המתקדמים של ההיריון. בעיות אופייניות לתקופה זו כמו חולשה, ספיגה לקויה של מערכת העיכול, בעיות בזרימת הדם, בעיות הקשורות לשיער ולציפורניים וכמובן בצקות – עשויות לקבל מענה טיפולי יעיל עם השימוש בעלי הסרפד, מה גם שהם בטוחים לשימוש בשלבים אלו של ההיריון.