מהות:
גורמי (פקטורי) קרישה הם חלבונים המשתתפים בסדרה של תגובות כימיות המובילות לקרישת הדם. גורמים אלה מיוצרים בכבד ומשתחררים לזרם הדם כאשר מתחוללת פציעה. הם מופעלים בשני מסלולים בהתאם לאופי ולמיקום הפציעה. אם נפצעה רקמה בגוף מופעל המסלול החיצוני, ואם נפצע כלי דם מופעל המסלול הפנימי. בכל אחד מן המסלולים מופעלים גורמי קרישה שונים, אך שניהם מסתיימים בדרך זהה.
במצב תקין, בסופו של תהליך הופך גורם קרישה 1 – פיברינוגן מסיס (Fibrinogen), לסיבי פיברין שאינו מסיס. סיבים אלה נארגים בצורת רשת במקום הפציעה ומייצבים את המקום הפגוע. רשת הפיברין נדבקת למקום הפציעה וטסיות הדם נדבקות אליה ויוצרות קריש דם יציב. מחסום זה מונע אובדן נוסף של דם ונותר במקומו עד להחלמת הפציעה. כשאין יותר צורך בקריש הדם, מופעלים גורמים אחרים הממיסים אותו ומפנים אותו.
12 מתוך 20 גורמי הקרישה הכרחיים להיווצרות תהליך קרישת דם תקינה. מקובל לכנות גורמים אלה לפי מיקומם בטבלת גורמי הקרישה. כאשר אחד או יותר מגורמים אלה חסר או מיוצר בכמות זעומה או כאשר אינו מתפקד בצורה תקינה, עלול להופיע דימום מוגבר שאם לא יטופל יוביל להפרעות דימום.
מטרה:
הבדיקה נועדה לקבוע האם יש בעיה עם אחד או יותר מגורמי הקרישה שעשויה להוביל לבעיה במערך קרישת דם תקינה. הבדיקה נערכת, בדרך כלל, בעקבות קבלת תוצאות בלתי תקינות של בדיקת PT ובדיקת APTT. בדיקות אלה משמשות ככלי סינון לקביעה האם הנבדק הוא בעל אשד קרישה תקין או בלתי תקין. בדיקת PT או INR בוחנת את מסלול הקרישה החיצוני, ובדיקת APTT בוחנת את מסלול הקרישה הפנימי. אם אחת הבדיקות או שתיהן אינן תקינות, יש חשש למחסור בגורמי קרישה. הבדיקה תיערך גם במצב שהנבדק סובל מדימום ממושך או משטפי דם ניכרים לעין על העור.
כאשר ישנו חשש למחסור נרכש בגורמי קרישה יש לבדוק את האפשרות של מחלת כבד או מחסור בוויטמין K.
משמעות ערכים גבוהים:
בגופינו קיימים 12 גורמי קרישה שמטרתם לגרום ליצירת קריש דם בעת הצורך (למניעת דימומים). מצב של קרישיות יתר, נובע בדרך כלל מליקוי במערך פקטורי הקרישה, כתוצאה ממחלה גנטית או אוטואימונית שגורמת לגירוי יתר לא תקין של מנגנוני הקרישה השונים או ליקוי גנטי שמוביל לפגיעה בתפקוד של אחד מפקטורי הקרישה או מחסר של חלבון שמשתתף בתהליך הפירוק של קרישי דם. קרישיות יתר של הדם עשויה לגרום ל”פקקת” (Thrombosis) – מצב מסכן חיים.
גם הריון, עישון, מחלות ממאירות, ניתוחים, טיסות ממושכות, לגלולות למניעת הריון או טיפול הורמונלי חלופי באסטרוגן הם גורמים מעלי קרישיות בדם ומהווים גורמי סיכון לפקקת.
משמעות ערכים נמוכים:
מחסור מולד בגורמי קרישה הוא נדיר יחסית ולרוב כולל רק גורם אחד, כמו במקרים של המופיליה (Hemophilia, bleeder’s disease) – פגם גנטי, בו קרישת הדם איטית מאד, עקב מחסור באחד משני גורמי קרישה: פקטור VII (המופיליה (A או פקטור IX (המופיליה .(B החולה עלול לסבול מדימום ממושך אחרי כל פציעה, ובמקרים קשים קיים דימום עצמוני אל תוך שרירים ומפרקים. חוסרים נרכשים בגורמי קרישה עלולים להיות תוצאה של מחלות כרוניות, כגון, מחלת כבד, סרטן, או מחסור בויטמין K או כתוצאה מנטילת תרופות, כגון, אספירין, הפרין, או קומדין. ריכוזים נמוכים או פעילות נמוכה של אחד או יותר מגורמי הקרישה מבטאים תהליך קרישה משובש. מקובל לדרג את רמת הנוכחות של גורמי הקרישה באחוזים מהנורמה המקובלת לפעילות תקינה, למשל: נוכחות פקטור קרישה 8 היא 60% מן הנורמה. המיון הראשוני של גורמי הקרישה נערך על-ידי ניתוח תוצאות בדיקת PT (המסלול החיצוני) ותוצאות בדיקת APTT (המסלול הפנימי). אם APTT אינו תקין ו- PT תקין, עלולים להיות מחסורים בפקטורי קרישה 8, 9, או 12. אם APTT תקין ו- PT ממושך מדי (לא תקין), עלולים להיות מחסורים בפקטורי קרישה 1, 2, 5, 7 או 10. אם שניהם אינם תקינים עלולים להיות מחסורים במסלול המשותף או מחסור מורכב בגורמי קרישה.
**יש לפנות אל הרופא המטפל ולדון עמו בתוצאות שהתקבלו. משמעות התוצאות תלויה בסיבות בגינן הופנה המטופל לביצוע בדיקה זו**