מהות:
האלקטרוליטים הם מינרלים הנמצאים ברקמות הגוף ובזרם הדם בצורת מלחים. בגלל היותם חלקיקים בעלי מטען חשמלי, מסייעים האלקטרוליטים לרכיבי תזונה להיכנס לתאים ולחומרי פסולת לצאת מן התאים, שומרים על מאזן נוזלים תקין בגוף ומייצבים את רמת החומציות (pH) בגוף. האלקטרוליטים המרכזיים בגוף הם: נתרן (Na+), אשלגן (K+) כלוריד (CL-) וביקרבונט הנמדד באופן עקיף כדו-תחמוצת הפחמן.
מטרה:
הבדיקה נועדה לאתר בעיות במאזן האלקטרוליטי של הגוף. רוב הנתרן נמצא בפלסמה (החלק הנוזלי של הדם), כלומר מחוץ לתאי הגוף, ותפקידו לסייע בוויסות כמות המים בגוף. אשלגן נמצא בעיקר בתוך תאי הגוף. כמות קטנה אך חיונית ביותר של אשלגן נמצאת בפלסמה. שינויים זעירים ברמות האשלגן יכולים להשפיע על קצב הלב ויכולתו להתכווץ. הכלוריד נכנס ויוצא מן התאים ומסייע בשמירת ניטרליות חשמלית. ביקרבונט המופרש מן הכליות מסייע בשמירת רמת חומציות יציבה ובשמירת ניטרליות חשמלית. בהפרעות מסוימות, כגון: בצקת או הפרעות בקצב הלב, משמשת בדיקה זו ככלי אבחוני. טווח התוצאות התקינות בבדיקת אלקטרוליטים תלוי בגורמים רבים, כגון: גיל, מגדר, מצב בריאות הנבדק וכדומה. רמות האלקטרוליטים בגוף מושפעות מן התזונה, מכמות המים בגוף ומכמות האלקטרוליטים המופרשים על-ידי הכליות. רמות האלקטרוליטים מושפעת גם מפעילות הורמונאלית. בהפרעות מסוימות אחד או יותר מן האלקטרוליטים יהיה בריכוז בלתי תקין. הרופא יבחן את המאזן הכללי של האלקטרוליטים אך יתייחס במיוחד לרמות הנתרן והאשלגן. מאזן אלקטרוליטי תקין מצביע על תפקוד נאות של מערכות בסיסיות בגוף ובראשן הכליות והלב.
ערכים תקינים:
145- 136 מיליאקוויוולנט לליטר
2.5- 3.7 מיליאקוויווילנט לליטר
106- 98 מילימול לליטר
משמעות ערכים גבוהים:
אשלגן: כתוצאה ממחלת כיליה או כתוצאה משימוש בתרופות לטיפול ביתר לחץ דם (ממשפחת מעכבי ה- ACE).
נתרן: כתוצאה מהתייבשות, מחלת כליה או שלשולים ממושכים
כלוריד: כתוצאה ממחלת כליה, שלשולים או פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס
משמעות ערכים נמוכים:
אשלגן: הזעות מרובות, הקאות ושלשולים
במצבים של סוכרת לא מאוזנת אנשים שכליותיהם אינן מתפקדות כשורה, עלולים לאצור בגופם נוזלים שידללו את ריכוז הנתרן והכלור מתחת למצב התקין.
נתרן: כתוצאה סוכרת שאינה מאוזנת, תזונה דלת נתרן, דלקת ריאות ושימוש בתרופות מסוימות.
כלוריד: הזעה מרובה, הקאות או מחלה כלייתית.
**יש לפנות אל הרופא המטפל ולדון עמו בתוצאות שהתקבלו. משמעות התוצאות תלויה בסיבות בגינן הופנה המטופל לביצוע בדיקה זו**