שקיעת דם הינה בדיקה עקיפה המודדת את דרגת הדלקת בגוף. הבדיקה נערכת ע”י מדידה של שיעור שקיעת תאי הדם האדומים במבחנה דקה, המכילה את דגימת הדם שנלקחה מן הנבדק. לאחר כשעה נמדד גובה עמודת הפלסמה (נוזל הדם) הנקייה בחלק העליון של המבחנה. במצב תקין, תאי הדם האדומים שוקעים באיטיות לתחתית המבחנה ומותירים עמודה קצרה של פלסמה נקייה. בעת דלקת, גדלה כמותם של חלבונים מסוימים בדם כגון, פיברינוגן או אימיונוגלובולינים, הגורמים לתאי הדם האדומים לשקוע לתחתית המבחנה במהירות גדולה יותר.
בדיקת שקיעת דם נועדה לעקוב אחר פעילות דלקתית בגוף ולסייע באבחון סיבת הדלקת. מקובל לערוך בדיקה זו כאשר קיים חשש למצב בריאותי הגורם לדלקת, כחלק מקבוצת בדיקות המסייעות לרופא לאתר מצב דלקתי ולאבחן את סיבתו. לא ניתן בעזרת בדיקה זו בלבד לאתר את מיקומה של הדלקת בגוף ואת הגורמים להופעתה ויש צורך לקבל מידע על העבר הבריאותי של הנבדק ולערוך בדיקות הנוספות.
מקובל לבצע סידרה של בדיקות שקיעת דם בכדי לעקוב אחר התפתחות מחלות, כאמצעי פשוט לגילוי מהיר של הטבה במצב, או לגילוי מהיר של החמרה במצב שתחייב בדיקות נוספות ומציאת טיפול הולם. אין אפשרות להתבסס על תוצאות שקיעת דם בלבד לשם קבלת החלטות, מכיוון שניתן לקבל תוצאה תקינה של שקיעת דם ועדיין לסבול מבעיה בריאותית.
ערכים תקינים:
עד 20 מילימטר בשעה.
משמעות ערכים גבוהים:
שקיעה מואצת: מעל 50 מילימטר בשעה, מצביעה לרוב על קיומו של תהליך זיהומי או דלקתי, ובמקרים קיצוניים אף על קיומו של תהליך סרטני.
לשקיעת דם בעלת ערכים גבוהים מאוד, בדרך כלל יש סיבה ברורה, כמו זיהום חמור. במקרה כזה יש לבצע בדיקות המשך, בהתאם לתסמינים שיש לנבדק. שקיעת דם בעלת ערכים מוגברים באופן מתון מתחוללת לרוב בעת דלקת, אך גם במצבים של אנמיה במיוחד אם היא כרוכה בשינוי בצורתם של תאי הדם האדומים, כשל כלייתי, גידולים סרטניים מסוימים, המייצרים כמויות גדולות של חלבונים שמגבירים את שיעור שקיעת הדם, זיהום, הריון ולעת זקנה.
משמעות ערכים נמוכים:
לשקיעת דם בשיעור נמוך לרוב אין חשיבות, אך לעיתים היא עשויה להצביע על מצבים בהם ישנו יצור מוגבר הן של תאי דם אדומים והן של תאי דם לבנים.
**יש לפנות אל הרופא המטפל ולדון עמו בתוצאות שהתקבלו. משמעות התוצאות תלויה בסיבות בגינן הופנה המטופל לביצוע בדיקה זו**