ערכי ההמטוקריט משקפים את מספר תאי הדם האדומים ואת נפחם בתוך כלל נוזל הדם. הבדיקה נועדה למדוד מהו החלק היחסי של תאי הדם האדומים מנפח הדם. לדוגמא: אם התקבלה התוצאה 30, פירושה ש- 30% מנפח הדם הם תאי דם אדומים. נפח תאי הדם האדומים הינו תוצאה ישירה של ערכי ההמטוקריט ולהפך. את הבדיקה מקובל לבצע במקרים הבאים: אבחון אנמיה, מעקב אחר טיפול באנמיה, בעת החלמה מהתייבשות, ובעת מעקב אחר דימום והערכת חומרתו.
ערכים תקינים:
גברים: 54%- 37%, נשים: 33%-47%
משמעות ערכים גבוהים:
ההמטוקריט עולה כאשר מספר תאי הדם האדומים עולה או לחלופין, כשנפח הפלסמה (נוזל הדם) יורד. הגורם השכיח לערכי המטוקריט גבוהים הוא התייבשות וחוסר בנוזלים. (לאחר קבלת כמות נאותה של נוזלים חוזרים ערכי ההמטוקריט לתקנם). מספר גבוה מן הרצוי של תאי דם אדומים עלול לעלות כתוצאה מבעיה במח העצמות, או כאשר ישנם בעיות בתפקוד הריאות (יש צורך ביצור מוגבר של תאי דם אדומים בכדי להוביל מספיק חמצן ברחבי הגוף). כמו כן, לאנשים החיים בהרים גבוהים יש ערכים מוגברים של המטוקריט, בגלל דלילות החמצן באוויר הרים, המחייבת את הגרים בהם לפתח מערכת משוכללת יותר לקליטת חמצן.
משמעות ערכים נמוכים:
ערכי המטוקריט מתחת לטווח התקין מצביעים על קיומה של אנמיה (מצב בריאותי בו הגוף אינו מקבל מספיק חמצן עקב יצור מופחת של תאי דם אדומים או הרס מוגבר שלהם, או לחלופין אובדן דם כתוצאה מדימום), בכדי להצביע על הגורם המדויק, יש צורך בבדיקות נוספות. הסיבה השכיחה ביותר הינה תוצאה של מחסור בברזל או מחסורים אחרים (ויטמינים ומינרלים). סיבות אפשריות נוספות הם: דימום, שחמת הכבד וגידולים ממאירים.
**יש לפנות אל הרופא המטפל ולדון עמו בתוצאות שהתקבלו. משמעות התוצאות תלויה בסיבות בגינן הופנה המטופל לביצוע בדיקה זו**