שיגעון המאקה – מבריחי צמחים מסין גורמים לכאוס באנדים הפרואניים
ההשלכות על השוק, על הצרכנים ועל הקהילות החקלאיות
מאת טיילר סמית
מזה למעלה משלושת אלפים שנה, תושבי רמות פרו המרכזיות מגדלים את צמח המאקה (Lepidium meyenii, Brassicaceae) לשימוש הן כמזון והן כצמח מרפא. הירק הפקעתי משגשג באקלים הקשה והיבש של מחוזות חונין (Junin) ופסקו (Pasco) באנדים הפרואניים, בגובה של עד כ-4,500 מטרים מעל פני הים. פרט לעשבים הרריים ולתפוחי אדמה מרים (Solanum spp., Solanaceae), רק סוגים בודדים של צמחים גדלים במקום. במבט ראשון צמח המאקה לא נראה מרשים במיוחד. כצמח המשתייך למשפחת המצליבים, הוא דומה בגודלו ובצורתו לצנון (Raphanus sativum, Brassicaceae), והצמחים הבוגרים גדלים לגובה ממוצע של 13-10 ס”מ בלבד. מתחת לפני הקרקע, יוצרת המאקה פקעת (או תת-פסיג/היפוקוטיל) עבה ותפוחה, שעשירה במיקרו-נוטריינטים ובפיטו-כימיקלים מועילים. הפופולריות של המאקה מרקיעה שחקים בעשור האחרון בעקבות קידומה כמזון-על במדיה החדשותית ועל ידי עסקים. בנובמבר 2013 כלל ד”ר מהמט אוז את הצמח ב”רשימה החמה” של מזונות מעצימי אנרגיה, והמאקה מהווה כעת פריט שגרתי בחנויות למזון בריאות, בדוכני מיצים טבעיים וברשתות הקמעונאיות הגדולות. על פי דו”ח שוק צמחי המרפא (Herb Market Report) של כתב העת ‘הרבלגרם’ (HerbalGram) מ-2013, המאקה הייתה בין 30 הצמחים רבי-המכר ברשתות המולטי-אאוטלט והציגה עלייה מדהימה של 150% במכירות לעומת השנה הקודמת.
נראה כי העלייה החדה בפופולריות של המאקה ניכרת במיוחד בסין, שם מוקירים את הצמח בשל השפעתו מגבירת הליבידו והמוניטין שלו כמקור לאריכות ימים. ייחוס סגולות מסוג זה הביא לדרישה חסרת תקדים לצמח בסין, שאוכלוסייתה מונה 1.3 מיליארד בני-אדם. במאי 2014 החלו לצוץ שמועות על אנשי עסקים סינים שהתחזו לתיירים והבריחו באופן לא חוקי את השורש הטרי אל מחוץ לגבולות המדינה. כשיבול המאקה החל להידלדל במשך הקיץ, המחירים עלו ולבסוף הרקיעו שחקים.
הפופולריות הפתאומית של הצמח שעד לאחרונה לא היה מוכר, הייתה ברכה עבור הקהילות והחקלאים המקומיים באנדים הפרואניים. עם זאת, הדרישה הסינית חסרת התקדים למאקה, וכתוצאה ממנה ההברחה של הצמח המוגן אל מחוץ לפרו, יצרו שוק בלתי יציב שהתאפיין בחוסר-ודאות. באוגוסט 2014 המצב עבר מבלתי יציב לאלים, כשאזרח סיני נרצח בארץ המאקה בפרו, על פי הדיווחים. “הגעתם של קונים סינים לאנדים הפרואניים גרמה לכאוס בלתי רגיל,” הסביר כריס קילהם, מייסד ‘מדיסין האנטר’ (Medicine Hunter) ומומחה למאקה, אשר שהה לאחרונה בסין ובפרו וחקר את המצב (אימייל, 4 בנובמבר 2014).
“אתמול נורה למוות קונה סיני של מאקה בשדה, וקונה נוסף נורה ונפצע פצעים קשים,” טען קילהם וציין כי קיבל את המידע ישירות מקצין משטרה מקומי (אימייל, 5 בנובמבר 2014). קילהם אומר כי ראה את האמבולנס שפינה את קורבן הירי השני מהזירה. “ניתן כבר לומר שהמצב יצא מכלל שליטה. הכול נעשה מסוכן ביותר.”
עדיין לא ברור כיצד יתפתח סיפור המאקה, אך מקורות שסייעו בהכנת מאמר זה הביעו חוסר אופטימיות. “כמי שאוהב מאקה פרואנית באיכות גבוהה ועוסק במכירתה במשך שנים רבות, אני מודאג מאוד,” ציין מארק אמנט, המייסד והבעלים של ‘דה מאקה טים’ (The Maca Team), חברה משפחתית למאקה פרואנית הממוקמת במריוויל שבטנסי (אימייל, 4 בנובמבר 2014). “סביר להניח שהמחירים ימשיכו לעלות, וייתכן כי הדרישה תגבר. אם לא ייעשה דבר כדי לרסן את הסינים, גם אצלנו צפוי מחסור דומה לזמן בלתי מוגבל.”
חשיבותה התרבותית של המאקה בפרו
בפרו משתמשים במאקה באופן מסורתי לטיפול במגוון מצבים, רבים מהם קשורים לבעיות בתפקוד המיני ולחוסר אנרגיה. הצמח משמש, בין השאר, להגברת הפריון וכושר העמידה (stamina), לקידום התפקוד הקוגניטיבי, להעצמת הליבידו ולהקלה בתסמיני גיל המעבר. בשנים האחרונות תמכו תוצאותיהם של מספר מחקרים קליניים בבני-אדם בשימושים הרפואיים המסורתיים הללו בצמח.
סקירה שיטתית של ארבעה מחקרים אקראיים ומבוקרים משנת 2010, למשל, הראתה כי למאקה השפעה משמעותית בהקשר של אין-אונות בגברים, וכי היא תרמה לשיפור במצבים שונים של תפקוד מיני לקוי הן בגברים והן בנשים.
רבים מאלו החיים באזורי הגידול של המאקה בפרו תלויים כמעט לגמרי בהכנסות מעונת האסיף החלה בין מאי לאוקטובר לערך, חודשי החורף במדינה הדרום אמריקנית. מלבד ההסתמכות על הצמח למחייתם, פרואנים מהרמות המרכזיות צורכים מאקה באופן שוטף, והיא מהווה מרכיב תזונתי עיקרי באזור זה.
“עבור אנשי האנדים, מאקה היא חיים. זהו מזון הכרחי, מאחר ש[כמעט] שום דבר אחר אינו צומח בגבהים כאלה,” כתב קילהם. “הצמח… הוא מקור לגאווה תרבותית רבה.”
במאמץ להגן על מורשת המאקה, התקין ב-2003 שר המשפטים הפרואני תקנה האוסרת באופן רשמי על יצוא מאקה לא מעובדת. שנתיים לאחר קביעת האיסור הכירה הוועדה הלאומית למוצרים פרואניים מקומיים (National Commission for Native Peruvian Products) בשורש המאקה כאחד ממוצרי הדגל הראשונים של המדינה, כחלק מ”אסטרטגיה לאומית להגנה על גידולים פרואניים מקומיים ולקידומם… גידולים הידועים באיכותם האותנטית, שעל שווקים חיצוניים להעדיפה.”
לאחרונה, פיתח המכון הלאומי של פרו להגנת תחרות וקניין רוחני (National Institute for the Defense of Competition and Protection of Intellectual Property, INDECOPI) מפרט לחובת סימון מקור להגנת מאקה פרואנית הגדלה ומעובדת על פי שיטות מסורתיות במחוזות חונין ופסקו. ממשלת פרו המשיכה את היוזמה הלאומית הזו ברישום כינוי מקור למאקה שמוצאה בחונין ובפסקו (Maca Junín-Pasco Appellation of Origin) בארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO).
“המאקה נחשבת לחלק מהמורשת הגנטית הטבעית של פרו,” כתב אמנט (7 בנובמבר 2014). “מי שמנסה לגדלה באופן חוקי מחוץ לפרו צריך לקבל אישור מממשלת פרו. לסינים אין אישור כזה, ולכן המאקה שהם מגדלים גדלה תחת תנאים ביו-פירטיים.”
כמות ואיכות: בעיית גידול המאקה בסין
אולם נראה כי כל התארים, הסימונים וההגנות המשפטיות שקיבלה המאקה אינם מספיקים למניעת הברחת הצמח רב הערך וזרעיו אל מחוץ לפרו. ביוני 2014 איגוד היצואנים של פרו (ADEX) דיווח כי שבעה פטנטים הנוגעים לעיבוד מאקה הוגשו לרישום בסין. באמצעות ראיונות התאפשר ל-ADEX לקבוע כי ארבעה מבעלי הפטנטים עשו שימוש בחומרי גלם שהגיעו מפרו. מקורה של שאר המאקה בסין.
“סין מגדלת מאקה במחוז יונאן כבר עשר שנים בערך,” אמר קילהם, “אך מאחר שאדמות הגידול שם נמוכות מאלה שברמות פרו, נאלצים לגדל את המאקה תוך שימוש בקוטלי חרקים ועשבים ובחומרי דשן מסחריים, בניגוד למאקה הפרואנית שגדלה בגובה רב, ללא כל שימוש ברעלים חקלאיים.”
באתר האינטרנט של ‘דה מאקה טים’, מציין אמנט מספר הבחנות חשובות בין המאקה הפרואנית לזו שמגדלים בסין. בנוסף לסוגיית הזיהום הכימי ותנאי הגידול הטוקסיים בסין (בראיון ל’מודרן פארמר’ [Modern Farmer] התייחס אמנט למחוז יונאן כאל “מזבלת כרום”), עלה נושא הזיופים כבעיה עיקרית.
‘גאיה הרבס’ (Gaia Herbs), חברה גדולה למוצרים בוטניים הממוקמת בצפון קרוליינה, כבר החלה בבדיקת דגימות של מוצרי מאקה מתוצרת סין לשם זיהוי מזהמים או זיופים. לאחרונה בדקו ב’גאיה’ דגימה של אבקת מאקה מסין שמסרה חברה אסייתית.
“מדובר בוודאות בזיוף מכוון, מאחר שכלל לא נמצא בדגימה שלהם דנ”א ממשי,” הסביר ביל צ’יופי, סגן נשיא למיקור גלובלי ב’גאיה’ (אימייל, 3 בדצמבר 2014).
“פרופיל ה- HPLC (High Performance Liquid Chromatography, כרומטוגרפיית נוזל בלחץ גבוה) של אבקת המאקה האסייתית היה דומה לזה של אבקת המאקה הפרואנית שלנו שאכן נבדקה ואומתה ככזו, אם כי המשרעת של השיאים (ה”פיקים”) במאקה האסייתית הייתה נמוכה בהרבה והצביעה על מוצר חלש יותר,” הוסיף צ’יופי. “אם מסתמכים על בדיקות מסוג זה בלבד, כפי שעושות רוב החברות, אפשר לטעות ולהאמין שמדובר במאקה אמיתית… מדובר בזיופים מתוחכמים.”
לזיוף מכוון כזה יש לא רק את הפוטנציאל להכתים את שמן של חברות מכובדות, אלא גם להשפיע על היעילות של מוצרים אלו. “אם הסינים יוכלו להציף את השוק עם המאקה הנחותה והזולה שלהם, הרבה קונים פוטנציאליים עלולים להפסיד את התועלות הידועות של המאקה,” כתב אמנט, “וכתוצאה מכך לזלזל ביעילות המוצר באופן כללי” (אימייל, 24 בנובמבר, 2014).
אמנט העלה תמונות של מאקה פרואנית לצד תמונות של מאקה סינית לאתר האינטרנט של ‘דה מאקה טים’. ההבדלים ניכרים. לפקעת הפרואנית צבע אדום עמוק ושורשים סימטריים, בעוד שצמח המאקה שגדל בסין כהה ומפותל.
ההבדלים הבולטים בין המאקה הפרואנית לזו שגדלה בסין והפוטנציאל לבעיות בטיחותיות הקשורות למאקה הסינית אינם מונעים מחברות סיניות להתמיד באגרסיביות בגידול מאקה בארצן. כיום מוקצים בפרו כ-24 קמ”ר של אדמה לגידול מאקה. מטעי המאקה בסין משתרעים על שטח מוערך של 60-40 קמ”ר, למרות שגורמים סינים רשמיים הכחישו את ההערכה הזו.
למרות ששטח האדמה המוקצה לגידולי מאקה בסין גדול פי שניים-שלושה משטח האדמה שמוקצה לכך בפרו, אין כל סימן לירידה בדרישה של צרכנים סינים למאקה פרואנית. “הסינים איתם דיברתי כשהייתי בסין מעוניינים מאוד במאקה הגדלה בגבהים של האנדים הפרואניים,” כתב קילהם. “ונראה שהם מוכנים לשלם תמורתה.”
מבריחים סינים מגיעים לפרו
כריס קילהם עוקב אחרי המסחר במאקה מאז שנות התשעים המאוחרות, אז פגש לראשונה את סרג’יו קאם, הבעלים של חברת הסחר צ’קרונאס (Chakarunas Trading Company) בפרו, שמספקת מאקה ל’נטורקס’ (Naturex) בה מועסק קילהם כשגריר קיימות (צ’קרונאס היא מילה הקשורה, בהתאם, למילה בשפת הקצ’ואה המתארת “אדם הבונה גשרים בין תרבויות.”)
“מאז שסרג’יו ואני התחלנו במסע המאקה ב-1998, שוק המאקה היה בפריחה מתמדת והוא צמח יפה וללא תקלות משמעותיות – עד לשנה הנוכחית,” הוא כתב (אימייל, 4 בנובמבר 2014).
קילהם השתתף במשלחות מחקר רבות לפרו בשנת 2014 במאמץ לנטר את השוק המשתנה במהירות ואת הדינמיקות ההפכפכות במקום. הוא נתקל לראשונה בקונים סינים באנדים עוד במאי, זמן קצר לפני תחילת אסיף המאקה ב-2014. מתוך ראיונות ושיחות עם המשטרה, עם פקידי ממשל, עם חקלאים ועם דמויות נוספות, קיבל קילהם מידע רב, ובמקרים מסוימים אף היה עד להידרדרות המצב בפרו ולהשלכות שלה במשך השנה החולפת.
“לאחר 16 שנים של יציבות יחסית, קבוצות של קונים סינים הגיעו לרמות פרו והחלו לשים ידיהם על המאקה בכל מקום בו ניתן היה להשיג אותה,” הוא נזכר. “על הקונים הסינים נמנים חברי תאגיד הפשע ‘רד דראגון טריאד’ (Red Dragon Triad) מהונג קונג”, טען קילהם. “הם חמושים ומחזיקים בכמויות מזומנים גדולות.”
למרות שעיתונים ותחנות טלוויזיה בשפה הספרדית בפרו דיווחו מדי פעם על פעילות ההברחה הבלתי חוקית של מוצרים בוטניים במהלך השנה שעברה, ההכרה הרשמית במצב על ידי ארגון ממשלתי הגיעה מ- ADEX, בהודעה לעיתונות מיוני 2014.
יו”ר הוועדה למוצרים טבעיים ב-ADEX, אלחנדרה ולסקו, הציגה הוכחות לכך שזרעי מאקה הוברחו על ידי אזרחים סינים מחוץ לפרו, הוקיעה את הפעילות הבלתי חוקית וכינתה אותה “פעולה ביו-פירטית”. על פי מאמר של מרכז הסחר הבינלאומי, ולסקו טענה “שמספר גדול של קונים סינים שהו בפרו הקיץ ושילמו מראש במזומן ישירות למגדלי המאקה, כל זאת באופן לא רשמי, ללא תיעוד מסמכי העסקאות והיצוא תוך התחמקות מתשלום מיסים והפרת החוק הפרואני בנוגע למאקה.”
רק מספר חודשים לאחר הודעת ADEX פנתה דיאן פנלה, עובדת לשעבר בחברה הקליפורנית למוצרים טבעיים ‘סול ריאז אורגניקס’ (Sol Riaz Organics), למועצה הבוטנית האמריקנית, לאחר שאחד מספקי המאקה הפרואנית של החברה הודיע לה על המצב בפרו.
“נציגות סינית התיישבה במחוז ומנסה לבסס שליטה בסחר המאקה באופן אגרסיבי,” כתבה פנלה. “אחד ממשלוחי המאקה שלנו הוסט מהכביש, והנהג נפצע קשה ואושפז” (אימייל, 2 באוקטובר 2014).
קילהם, שביקר לאחרונה בפרו בתחילת נובמבר, תיאר מצב כללי כאוטי שהולך והופך מסוכן.
“הסינים עדיין ‘מנקים’ את הרמות לאחר האסיף והם משיגים מאקה בכל דרך אפשרית. מספר קונים סינים התחבאו כשחיפשנו אותם, וכמה מהם נמלטו במהירות כשהתקרבנו אל רכבם,” הוא נזכר (אימייל, 11 בנובמבר 2014). “רק השבוע רצחו אנשי רד דראגון טריאד בעל מסעדה שסירב לשלם דמי סחיטה. זה ממש כמו סרט קונג פו גרוע.”
תגובת פרו, או היעדר התגובה
התגובה של ממשלת פרו להאשמות בהברחה בלתי חוקית ובביו-פירטיות על ידי אזרחים סינים נראית לא פרופורציונלית בהשוואה לערך שמייחסת הממשלה למאקה, אחד ממוצרי הדגל הראשונים של המדינה.
“נראה שאין דבר חיובי לדווח עליו,” אמר בתגובה אמנט, כשנשאל אילו צעדים ננקטו כדי להפסיק או למנוע פעילות לא חוקית כזו. “אנחנו נמצאים בקשר שוטף עם ספקים וחברים בפרו, ונראה כי למעשה כמעט דבר לא נעשה כדי למנוע את הנוהג של רכישה והוצאה לא חוקיות של שורשי מאקה מפרו.”
אדם שהשתתף בביקורת עמיתים למאמר זה ומכיר את המצב, ציין כי מכולות “בנמל קלאו שליד לימה ‘סומנו’ לבדיקה על ידי סונאט (Sunat, מנהל המכס והמיסים הלאומי של פרו) כדי לוודא שהן לא מכילות שורשי מאקה שלמים” (אימייל, 3 בדצמבר 2014). הוא הוסיף כי תהליך הבדיקה גרם לעיכוב משמעותי של אחד ממשלוחי החברה שלו.
בתקופה של מעל חצי שנה מאז הגיעו הסינים לפרו, לכאורה כדי להתחיל להבטיח את יבול 2014, דיווחה התקשורת המקומית על שני צעדי אכיפה בלבד מצד פקידי ממשל פרואנים (עד תחילת דצמבר 2014, כשה’ניו יורק טיימס’ וה’וול סטריט ג’ורנל’ פרסמו כתבות בנושא, כמעט ולא היה כיסוי תקשורתי בארצות הברית.) בסוף ספטמבר, פקידי ממשל פרואנים החרימו משלוח גדול של מאקה שמספר סינים תכננו להבריח מעבר לגבול הצפוני. המכולה, שסומנה רק כ”פרחים”, הכילה יותר מעשרה טונות של מאקה שהוערכו בשווי של כמיליון דולר. זמן קצר לאחר מכן הכריז שר הפנים של פרו, דניאל אורסטי, כי 200 זרים גורשו בשלושת השבועות הקודמים. “פרו מקדמת תיירות,” אמר אורסטי במאמר בעיתון הפרואני ‘גסטיון’ (Gestion), “אך לא נאפשר לאזרחים זרים להפר את החוקים.”
ועדיין, בהתחשב בצעדים המתוקשרים המעטים בהם נקטה פרו כדי לטפל בביו-פירטיות של אחד מהמשאבים הטבעיים היקרים ביותר שלה, או אפילו רק לנטר אותה, קשה לקחת ברצינות את הצהרותיו של אורסטי. היעדר פעולה ממשלתית רשמית עורר ביקורת אפילו מצד נשיא ADEX לשעבר, חוסה לואיס סילבה מרטינו. “הסינים לוקחים מאקה מבלי לשלם מיסים,” אמר במאמר מה-19 באוגוסט 2014 ב’אל קומרסיו’ (El Comercio). “איפה סונאט ושאר הרשויות?”
ההשפעות על חברות וצרכנים
נראה שחלון הזמן לתגובה מהירה של הממשלה נסגר. השפעות “החטיפה” הסינית של יבול המאקה של 2014 מורגשות כמעט בכל שלב בשרשרת האספקה, מחקלאים ויזמים פרואנים ועד לחברות מוצרים טבעיים וצרכנים בארה”ב. מחירי המאקה גבוהים מאוד, והשוק נותר בלתי יציב.
“מאחר שכל כך מעט נעשה כדי לרסן את היצוא המהיר של המאקה השנה, 95% מיבול 2014 של המאקה הפרואנית איננו,” העריך אמנט. האסיף, שמסתיים בספטמבר, בדרך כלל נמשך עד ליוני-יולי הבאים. השנה, החל מסוף אוקטובר, קשה עד בלתי אפשרי לקנות מאקה מתוצרת פרו.”
מייסד ‘סול רואיז אורגניקס’, קן סטיטסוורת’, ששהה באזורי גידול המאקה בפרו מסוף נובמבר 2014, הביע חששות דומים. “כעת נאלצת החברה להתמודד עם מחירים גבוהים בהרבה,” הוא כתב (אימייל, 14 בנובמבר 2014). “אנחנו פשוט מחזיקים את הראש מעל המים” (אימייל, 15 בדצמבר, 2014).
אולם עסקים משפחתיים קטנים כמו אלו של אמנט ושל סטיטסוורת’ הם לא היחידים שמושפעים מהמצב בפרו. “‘נטורקס’, ‘גאיה הרבס’, ‘נביטאס’ (Navitas) וחברות רבות אחרות אשר הסתמכו על המאקה במשך שנים, עומדות עכשיו בפני עלייה אבסורדית במחירים,” ציין קילהם, “מה שוודאי יזיק ללקוחות.”
אם עליית המחירים התלולה תמשך, היא עלולה “למוטט את שוק המאקה,” הזהיר קילהם. “האם מישהו באמת ישלם 80-60 דולר עבור 350 גרם של אבקת מאקה? …אנחנו נכנסים לתחום מחירים הזוי.”
ולדברי אמנט, צרכנים אמריקנים כבר יכולים לחוש בכך. “צרכנים בארה”ב כבר מושפעים מכך,” הוא אמר. “אנחנו, למשל, כבר העלנו את המחירים ב- 25% (עליית המחירים הראשונה של החברה מזה למעלה מחמש שנים).” ‘דה מאקה טים’, אשר מיצתה את מלאי מוצרי המאקה-פרימיום שלה וצפויה לחסל את מלאי מוצרי המאקה האחרים בתחילת 2015, התריעה בפני לקוחותיה על עליית מחירים נוספת ובלתי נמנעת בדצמבר.
“מצב זה ודאי ידחק מהשוק חלק מהלקוחות אשר נהנים מהמאקה,” אמר אמנט. “מספר לקוחות כבר הביעו את חששם.”
גם פרנלה מ’סול רואיז אורגניקס’ נאלצה להתמודד עם מציאות בלתי נעימה כתוצאה משוק המאקה הכאוטי. “הפסקתי את עבודתי בחברה ב-1 באוקטובר ועד להודעה חדשה בגלל המגבלות הכספיות שיצרו הבעיה הזאת,” היא כתבה (אימייל, 19 בנובמבר, 2014). “זו חברה שאני אוהבת ומאמינה בה בלהט, כך שאני מקווה שיום אחד תהיה התפתחות חיובית.”
ההשפעה על קהילות ועל חקלאים פרואנים
על פי הוועדה הלאומית של פרו נגד ביו-פירטיות (National Anti-Biopiracy Commission שבראשה עומד INDECOPY), 120 חברות מעורבות באופן פעיל בייצור מאקה במדינה, וכ-100,000 פרואנים תלויים במאקה לפרנסתם. מאחר שהחוק אוסר על יצוא מאקה לא מעובדת מפרו, רבים מאותם פרואנים מוצאים עבודה בעיבוד מאקה לאחר האסיף. אולם השנה, מעריכים שעד 80% מיבול המאקה העונתי, שהסתכם ב-4000 טונות ב-2013, הוברח אל מחוץ לפרו.
“בעוד שהחקלאים נחלו הצלחה השנה, כל מי שקשור לתהליכי העיבוד, השיווק וההפצה של המאקה נדחק החוצה,” הסביר אמנט. “מאחר שהסינים הוציאו את השורשים השלמים ולא את אבקת השורש, [אלפי] אנשים… עובדים פחות כעת ואולי אף יאבדו את עבודתם.” על פי נתונים ממערכת המידע המשולבת לסחר חוץ (SIICEX – Integrated Information System for Foreign Trade), יצוא המאקה ב- 2013 הסתכם ב- 14 מיליון דולר (שווי היצוא של 2013 חושב עבור “מוצרי מאקה”. כפי שצוין קודם, החוק מתיר יצוא של חומר גלם מעובד בלבד, אך לא ברור אם נתוני SIICEX כוללים גם מוצרים מוגמרים לצרכן.) כפי שמתואר להלן, ב- 2014 הייתה עלייה תלולה במיוחד בשווי היצוא של מאקה פרואנית לסין.
יש הרבה כסף בשוק המאקה הפרואנית, אך אפילו “הבהלה לזהב” של השנה לא תהפוך מגדלים פרואנים למיליונרים. למעשה, חששות לגבי ביטחון תזונתי עלולים לגבור בקרוב על החששות לביטחון כלכלי.
“האנשים שם מעוטי אמצעים,” הסביר קילהם. “בעוד המגדלים מרוויחים כרגע סכומי כסף עצומים, השאר אינם יכולים להרשות לעצמם מאקה , כך שמזון בסיסי וחיוני יוצא מהישג ידם של אנשים שתלויים בו”.
אמנט גם הביע חשש מההשפעות ארוכות הטווח ומההשלכות הפיננסיות עבור החקלאים הפרואנים. “החקלאים נמצאים במצב לא פשוט,” אמר. “רובם כבר מכרו את כל היבול, ועל אף שרובם קיבלו תמורה גבוהה מהרגיל על תוצרתם, הכסף אוזל מהר.”
“ישנו ביטוי בספרדית, ‘Pan hoy, hambre mañana’, שמשמעותו ‘היום סעודה, מחר רעב’,” המשיך אמנט. “לחלק מהמגדלים לא יהיו יותר הכנסות במשך 10-8 החודשים הבאים. מעבר לכך, רוב המגדלים לא מבינים שסין מנסה להשתלט על שוק המאקה העולמי, וזה עלול לחסל את פרנסתם.”
אתגרים ופתרונות
לעת עתה חסר מידע לגבי פעולות שממשלת פרו נקטה לאחרונה או מתכננת לנקוט על מנת להילחם במקרי ביו-פירטיות והברחות לא חוקיות, דוגמת אלו שהתרחשו במהלך השנה האחרונה. עם זאת, בפגישה של משרד סחר החוץ והתיירות של פרו (Ministry of Foreign Commerce and Tourism) שנערכה בספטמבר 2014, הציגו פקידי ממשל שתי הצעות לטיפול בעתידה של המאקה. למרות ששתיהן לא צפויות לפתור בעיות כלשהן בטווח הקצר, עצם העלאתן מסמן התקדמות.
ההצעה הראשונה הייתה ליצור מרשם מאקה לאומי (National Register of Maca) שיערב “עבודת שטח לאיסוף ולעיבוד מידע לגבי זני המאקה השונים בכל אזורי הייצור.” התיעוד המפורט יוכל אז לשמש את הוועדה הלאומית נגד ביו-פירטיות לפתרון מקרים עתידיים הקשורים לפטנטים על מאקה. מגלי סילבה ולארדה-אלוורז, השרה הפרואנית לענייני סחר חוץ ותיירות, הציעה להקים משרד ממשלתי חדש “שיהיה אחראי לספק סיוע טכני לחקלאים וליזמים בתחום המאקה”. הקבוצה שהציעה, ‘פרו-מאקה’, “תטפח שותפויות באמצעות הטמעת פרקטיקות סחר בינלאומי, סימנים מסחריים, חותמות איכות, …ונתיבי יצוא אד-הוק למאקה.”
במקום להמתין שפרו תנקוט באמצעים להגנת מוצר המורשת, אמנט החליט לנקוט בגישה יותר פרואקטיבית של גיוס ואיסוף חתימות לעצומה המיועדת לפקידי הממשל הפרואני ומבטאת את דחיפות המצב.
“אנחנו מארגנים עצומה להגשה לרשויות הפרואניות בתקווה שיעשו משהו כדי להגן על המורשת הגנטית ועל האספקה העולמית של המאקה הפרואנית,” כתב אמנט. למידע נוסף או לחתימה על העצומה, בקרו ב: www.themacateam.com/save-peruvian-maca .
לקחים ותחזיות לעתיד
מאז תחילת אסיף המאקה השנתי במאי, הצמח הפקעתי הזעיר שמגודל במשך אלפי שנים באנדים הביא לרווחים רבים אך כנראה שגם גבה חיים. השפעות הדרישה הפתאומית וחסרת התקדים למאקה בסין ממשיכות מעבר לגבולותיה של פרו, ויש להן השלכות על חברות בינלאומיות גדולות למוצרים טבעיים, על עובדים נאמנים וותיקים של עסקים קטנים ועל חובבי מאקה בעולם כולו.
“השוק הסיני מסוגל לבלוע תעשיות כלל-עולמיות בשלמותן, מבלי לגהק אפילו,” השיב קילהם כשנשאל אם ניתן ללמוד לקח כלשהו ממהומת המאקה בפרו (אימייל, 21 בנובמבר, 2014). “זה יתבטא בסוגים שונים רבים של מוצרי צריכה. בעבר ארה”ב קיבלה הכל. עכשיו סין היא השחקנית הגדולה, וכדאי שנתרגל לכך.”
כפי שהסביר סטיטסוורת’, “סיפור המאקה הוא למעשה פאזל בעל שלושה חלקים על הבמה העולמית; שתי מעצמות שמייבאות מוצרים רפואיים, ומדינה כמו פרו, בה החקלאים מסתנוורים מהכסף והממשלה לא יוצאת להגנתם” (אימייל, 23 בנובמבר 2014).
צרכנים סינים החלו לפתח תאווה למאקה, ולמרות שהצמח נחשב לדוגמא הבוטנית הראשונה לכוח הקנייה המאסיבי ובעל ההשפעה של מעמד הביניים במדינה, סביר להניח כי קילהם צודק באומרו שזו לא תהיה הדוגמה האחרונה.
יש הצופים כי סין, שכבר מגמדת את פרו מבחינת השטח המוקצה לגידול מאקה, תשלוט בשוק המאקה העולמי תוך זמן קצר – שנה עד שלוש שנים. אזרחים סינים כבר החלו להתכונן לאסיף 2015 של הצמח הפרואני.
“שמענו מאחד מהספקים העיקריים שלנו בפרו שבשנה הבאה יבול המאקה יוכפל בהשוואה לזה של השנה,” דיווח אמנט. “אולם אותו מקור סיפר כי יותר מחצי כבר נרכש על ידי סינים בעסקאות מפוקפקות.”
לכן, עתידו של שוק המאקה הפרואנית ושל אלו התלויים בצמח כמקור למרפא, למחיה ולפרנסה, נותר לוט בערפל.
“מסקנתי היא כי מחירי המאקה ימשיכו לטפס. נראה בשוק זיופים של מאקה וכן מאקה באיכות ירודה. הלחץ שיפעילו קונים סינים יגבר, ועלייה בפעילות הלא חוקית היא בלתי נמנעת,” חזה קילהם. “ההשפעה של זה על שוק המאקה כפי שהוא כיום עלולה להביא להתרסקות, ולאנשי האנדים יהיה הרבה יותר קשה להשיג ביטחון תזונתי מהמאקה. להבנתי, לא ניתן להאיר את המצב בשום אור חיובי.”
מאקה מגידול סיני ביו-פיראטי
מאקה מגידול פרואני מקורי
כתבה זו פורסמה במקור בכתב העת HerbalGram ותורגמה לעברית על ידי ברא צמחים בע”מ באישורה של
ה- American Botanical Council www.herbalgram.org))
כל הזכויות שמורות 2015 American Botanical Council
This article was originally published in the HerbalGram #105. The original artical was translated from English by Bara
Herbs Ltd, with permission of American Botanical Council (www.herbalgram.org). Copyright
2015 American Botanical Council