אבץ
סקירה רחבה שהתבססה על 81 מחקרים בחנה את החשיבות של אבץ בתקופת ההריון ובקרב פגים. מהממצאים עולה כי שמירה על רמות תקינות של אבץ היא משמעותית להתפתחות תקינה של העובר והתינוק, בעוד שחוסר באבץ, במיוחד בשלבים מוקדמים, עלול להשפיע על התפתחות האיברים ולהעלות את הסיכון ללידה מוקדמת. בנוסף, נמצא כי פגים נמצאים בסיכון גבוה יותר לחסר באבץ, מה שעלול להתבטא בפגיעה בגדילה ובעור, ואף להעלות את הסיכון לסיבוכים. החוקרים מדגישים את החשיבות בהתאמת צריכת האבץ במיוחד במצבים של לידה מוקדמת.
יוד
במחקר קליני אקראי וכפול סמיות שנערך בקרב 180 נשים הרות, נמצא כי במהלך ההריון קיים עומס מוגבר על בלוטת התריס, אשר עלול להחמיר במצבים של חסר ביוד. הנשים חולקו לקבוצות (פלסבו לעומת תיסוף יוד), ונמצא כי ללא תיסוף חלה החמרה במדדי תפקוד הבלוטה ועלייה בנפחה ככל שההריון התקדם. לעומת זאת, תיסוף יוד סייע לייצב את הפעילות ההורמונלית, להפחית את העומס על הבלוטה ולצמצם שינויים מבניים כגון הגדלה. בנוסף, השפעה זו ניכרה גם ביילודים שהראו מדדים תקינים יותר של בלוטת התריס בלידה. ממצאים אלו מדגישים את החשיבות של תיסוף יוד במהלך ההריון לשמירה על תפקוד תקין של בלוטת התריס אצל האם והעובר.
מולטי אם | Multi M