TAKE TEA TOX | חליטת צמחים אורגנית

עלי הסרפד נחשבים בהרבליזם המסורתי למזינים מאוד ומחזקים, ולכן נהוג לשלבם במצבי "חוסר". מעבר לכך, נהוג להתייחס לעלי הסרפד ברפואות המסורתיות כמשפרי תהליכי פירוק וספיגת נוטריינטים מהמזון. בכך הם מספקים תמיכה מקיפה למערכת העיכול ולבריאות הכללית.

החומר הפעיל המפורסם ביותר של התה הירוק הוא הרכיב (Epigallocatechin-3-gallate (EGCG)- EGCG) שנמצא כבעל תכונות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת, המסייעות בהגנה על איברים ורקמות בגוף, מפני נזקי רעלנים ורדיקלים חופשיים ובתיקון נזק חמצוני קיים. מחקרים הראו כי התה הירוק מעניק תמיכה כללית רב-מערכתית, וכי צריכתו על בסיס קבוע מורידה את הסיכון לפתח לחץ דם גבוה ואת הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם, מגנה על תאי המוח מפני משקעים עמילואידיים (העשויים להוביל למחלות ניווניות) ואף תורמת לשיפור מצב הרוח. כנוגד חמצון, הראה הצמח הגנה מפני נזק חמצוני תלוי פעילות גופנית ע"י העלאת רמות נוגדי חמצון והפחתת תהליכי חמצון שומנים. מחקר קליני נוסף הראה כי שתיית 4 ספלי תה ירוק ביום הינה דרך יעילה ובטוחה להפחתת נזק חמצוני לדנ"א בקרב מעשנים (בעלי פעילות חסר בגן ה-GSTM1 החשוב לפעילות המטבולית ולתהליכי פינוי הרעלים של גלוטתיון בגוף).

לאניס היסטוריה ארוכת שנים בשימוש כצמח תבלין וכצמח מרפא. החומר הפעיל העיקרי בזרעים הוא השמן הנדיףanethole, אשר מיוחסת לו פעילות רפואית נוגדת עווית במערכת העיכול והנשימה, פעילות מפיגת גזים ופעילות אנטי-מיקרוביאלית, כך לפי מחקרים. בנוסף נמצא במחקר כי לשמן הנדיף יכולת הנעה והמרצה עדינה של התנועה הפריסטלטית במערכת העיכול דרך השפעה עצבית. ברפואות המסורתיות זרעי האניס מותווים לשיפור תהליכי ספיגה, ובהקשר זה, מחקרים הדגימו פעילות הממריצה הפרשת רוק והגברת הספיגה של ברזל ממערכת העיכול. מבחינה מסורתית מייחסים לזרעי האניס פעילות סינרגטית עם זרעי השומר והם נהוגים לשימוש במקרים של "עיכול חלש" המתייחס לתקיעות ונפיחות במערכת העיכול. לאניס שימוש מסורתי ענף, וכתבים רפואיים עתיקים תיארו את שימושו כתומך במערכת העיכול, כמשתן, וכמקל על כאבי שיניים ועל בעיות נשימה.

שן הארי נחשב לאחד מצמחי המרפא החשובים בהרבליזם המערבי. בצמח נעשה שימוש נרחב בעיקר כצמח תומך בכבד, כמו גם לטיפול בבעיות הקשורות לכיס המרה ולשיפור תהליכי עיכול וספיגה. מחקרים מעבדתיים הדגימו תכונות נוגדות דלקת וחמצון, ואת פעילותו הממריצת הפרשה בכיס המרה והכבד. לפי הראייה ההרבליסטית, תכולת האינולין שבשורש מהווה רכיב פרה-ביוטי (מעודד צמיחת החיידקים בידידותיים שבמעי) ובכך תורמת לאיזון פלורת המעיים, וכפועל יוצא בעלייה בחיסוניות ,שכן תקינות פלורת המעי תומכת בתפקודה התקין של מערכת החיסון.

הזוטה הלבנה הינה צמח ממשפחת השפתניים, בעלת איכות ארומטית וטעם מריר-חריף. ברפואה המסורתית נחשבת הזוטה כצמח נוגד חרדה, מרגיע ובעל השפעה מרוממת על מצב הרוח, הזוטה אף מתאימה להרגעה של מערכת עיכול, בפרט כאשר מעורב טריגר נפשי/רגשי. כמו צמחים נוספים ממשפחת השפתניים, העשירים בתכולת שמנים אתריים, נהוג להתייחס לזוטה ברפואות המסורתיות כצמח התומך בתנועתיות מערכת העיכול מחד, ובהרפייה מאידך. השמן האתרי שהזוטה מכילה באופן טבעי (pulegone), הדגים במחקרים יכולת אנטי-בקטריאלית כנגד Salmonella typhimurium, וכן פעילות אנטי-פטרייתית חזקה נגד פטריית השמרCandida albicans .

שורש הג'ינג'ר הינו אחד הצמחים הנפוצים ביותר בשימוש, הן כתבלין וירק מאכל והן כצמח מרפא. על פי הרפואות המסורתיות הוא נחשב לצמח מניע מחמם, העוזר בהמרצה כללית של תהליכים מטאבוליים בגוף, לרבות תהליכי עיכול וספיגה. לפי מחקרים, לצמח השפעה מאזנת על תנועתיות המעיים: הרכיב 6-shagol הדגים שיפור בתנועתיות המעיים בלקיחה פנימית, ועל כן הוא רלוונטי במצבי תקיעות עיכולית. לעומת זאת הדגים רכיב זה השפעה מעכבת תנועתיות יתר במערכת העיכול ופעילות נוגדת עווית. מחקר קליני הראה כי מתן ג'ינג'ר במצבי אי נוחות בטנית, ללא סיבה רפואית, שיפר משמעותית את זמן התרוקנות הקיבה כבר בלקיחה הראשונה. בנוסף, הוכח הג'ינג'ר כבעל פעילות המשפרת את זמן מעבר המזון במעי (פרו-קינטית), וכן הראה שיפור במצבי קשיים בבליעה (דיספגיה).
תוסף תזונה
הכתוב מסתמך על גישות הרבליסטיות ונטורופתיות מסורתיות. למען הסר ספק המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, אנשים החולים במחלות כרוניות והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש.
* המונח ‘צמחי מרפא’ מתייחס להגדרה המקובלת ברפואת הצמחים המסורתית.