הניקוי השלם, תוכנית שלושת השלבים, יום 9 - bara

הניקוי השלם, תוכנית שלושת השלבים, יום 9

יום 9

שלום! אנחנו ביום התשיעי ורובכם בעיצומו של השלב השני, השלב העמוק.

אני רואה שינוי תזונתי כתהליך רגשי-נפשי. אני עוסק בנושא זה מול מטופלים, מול עצמי וכמובן בהכשרה של מטפלים אחרים במכללה. כאשר אנחנו עוצרים לרגע, שואלים, מתבוננים פנימה תוך כדי תהליך תזונתי ובפרט כאשר הוא מאתגר וקשה, אנחנו יכולים לגלות בעצמנו עולם ומלואו!

תהליך הניקוי הוא כקילוף בצל – כל קליפה שיורדת מביאה עימה גילויים חדשים על גופנו ועל נפשנו, החושים מתחדדים, ההכרה מתבהרת.

בסוף המאמר תוכלו למצוא גם קטע שכתבתי על תרגול למודעות לתזונה דרך מודעות לטעמים.

היום:

מתכוני אצות, מאמר על תרגול מודעות לתזונה וכתבה על הפירות והירקות המרוססים בישראל (את הכתבה ניתן למצוא כאן).

 

אצות

 

קצת על אצות

אנחנו מכירים את האצות בעיקר מהסושי, אך עולם האצות כמזון מגוון מאוד.

ראשית, נכיר את האיכויות של האצות. האצות הן מהמזונות העשירים ביותר! לכל אצה הרכב תזונתי מיוחד, אך כולן חולקות את העושר האדיר בחומצות אמינו (חלבונים), מינרלים חיוניים כמו סידן, ברזל, יוד, מגנזיום ועוד, עושר של ויטמינים מסוג B,  A, C ושפע של נוגדי חמצון חיוניים.

 

האצות עשירות בחומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3, ביוד ובשפע של סיבים תזונתיים. הן מזינות את הגוף בחומרים הנ"ל יחד עם המרצת חילוף החומרים – כמות היוד הגבוהה שברוב האצות ממריצה את פעולת בלוטת התריס. לסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס מומלץ לצרוך אצות עשירות ביוד. לאצות השפעה מיטיבה על הכבד בתהליך ניקוי הרעלים, וכן השפעה תומכת בפעילות הכליות.

ישנם כמה סוגים של אצות יבשות שאפשר למצוא בכל חנות טבע – ארמה, ווקמה, היג'קי, שדורשים השרייה במים פושרים למשך כמה דקות עד ספיחת המים או השרייה במים חמימים.

הניחו חופן קטן של האצה בכוס עם מים פושרים / חמימים ולאחר עשר דקות סננו את המים. השימוש באצות קל ומהיר והן תוספת נהדרת לכל תבשיל (אין צורך לבשל, רק להניח על התבשיל / מרק / אורז לפני הגשה ולאחר השרייה של האצות) או לכל סלט ואפילו יוסיפו טעם מעניין לכריך. אצת הקומבו עבה ובשרנית ודורשת בישול קצר של 15 דק'.

 

סלט קינואה, אצות ארמה ותפוח

סלט אצות

אצות הארמה זקוקות להשריה קצרצרה של כ-5 דקות בלבד והן משמשות לסלטים עם ירקות ומתאימות גם למנות עם טופו. מתכון לסלט מתקתק, מלא בבריאות וקל להכנה.

מצרכים (ל-4 סועדים):

  • 1/2 כוס קינואה יבשה
  • 2 חופנים של אצות ארמה, מושרות וסחוטות
  • 2 חופנים של עלי בייבי, שטופים
  • 1 תפוח, קלוף וחתוך לקוביות (אפשר גם אגס)
  • כפית שמן שומשום
  • כף אגבה
  • 1/2 כפית מלח
  • 2 כפות זרעי חמנייה (אופציונלי). אפשר להחליף בשבבי שקדים או זרעי דלעת

אופן ההכנה:

  • מבשלים את הקינואה עם כוס מים, כשהמים רותחים מכסים ומנמיכים את האש, ממשיכים למשך רבע שעה. מקררים את הקינואה לפני הוספתה לסלט.
  • חותכים את עלי הבייבי ומוסיפים את התפוח החתוך, הקינואה והאצות המושרות.
  • מערבבים היטב את מרכיבי הרוטב: שמן שומשום, אגבה ומלח ושופכים על הסלט בתוספת זרעי החמנייה.

 

סלט אצות עם אטריות שעועית

מצרכים:

  • שליש שקית של אצת ים וואקמה (ארוז ב-50 גר')
  • סלק בינוני
  • צנונית בינונית
  • מלפפון קטן
  • בצל ירוק אחד
  • אפשר לגוון בירקות: גזר, קישוא, פרחי ברוקולי מאודים ועוד
  • 50 גר' אטריות שעועית (להשיג בכל חנות טבע וסופר גדול)
  • 1/8 כוס שמן זית
  • ¼ כוס מיץ לימון
  • 1/8 כוס ג'ינג'ר קצוץ דק
  • מלח ופלפל שחור על פי הטעם

אופן ההכנה:

  • משרים את האצות במים פושרים ואת אטריות השעועית במים רותחים למשך מספר דקות.
  • מסננים, קוצצים את האטריות לרצועות של כ-3 ס"מ, קוצצים את האצות לפיסות וסוחטים מעודפי מים.
  • מגרדים בפומפייה או במעבד מזון את הסלק, הצנונית והמלפפון ומערבבים בקערה עם האצות והאטריות.
  • מערבבים את חומרי הרוטב בנפרד ויוצקים מעל לפני ההגשה. מערבבים היטב ומתקנים תיבול.
  • מוסיפים בצל ירוק לפני ההגשה.

 

סלט חסות ים וחסות יבשה בויניגרט אבוקדו

סלט חסה

מצרכים:

  • 1/2 ראש חסה ירוקה מסולסלת, שטופה וקרועה ביד
  • 1/2 ראש חסה אדומה מסולסלת, שטופה וקרועה ביד
  • 1/2 ראש חסה ערבית, שטופה וקרועה ביד
  • כ-70 גרם (כ-1/2 כוס דחוסה) אצות ירוקות טריות, קצוצות גס
  • 1 אשכולית אדומה, מפולטת לפלחים (ללא הציפוי הלבן)
  • חופן שקדים שבורים וקלויים קלות
  • חופן נבטי חמנייה

לויניגרט:

  • 1 אבוקדו קטן בשל
  • 1 שן שום קצוצה
  • 1/3-1/2 כוס שמן אבוקדו עדין (אפשר גם שמן זית)
  • מיץ מלימון קטן אחד
  • מעט מים של זיתים / מים רגילים
  • מלח, פלפל שחור גרוס טרי

אופן ההכנה:

  • מניחים את כל חומרי הויניגרט מלבד השמן במיכל של מעבד מזון.
  • מרסקים לתערובת חלקה ומוסיפים את השמן בזילוף תוך כדי עיבוד, עד לקבלת מקרם חלק.
  • טועמים ומתקנים תיבול. תתקבל כמות גדול יותר מזו הדרושה לסלט – ניתן לשמור למשך ימים אחדים במקרר. 
  • מניחים בקערת ערבוב את קרעי החסות המסולסלות והאצות, מוסיפים 2-3 כפות מוויניגרט האבוקדו ומערבבים עד שהעלים עטופים ברוטב (רצוי בידיים, בתנועות עדינות). 
  • מניחים מעט מהסלט בקערית ומוסיפים כמה פלחי אשכולית, שקדים ונבטי חמנייה. מגישים מיד.

 

שעועית מאש עם אצות קומבו ופטרוזיליה

מצרכים: 

  • 1 כוס שעועית מאש
  • 10 אצות קומבו מושרות ל-20 דקות
  • 2 חופני פטרוזיליה קצוצה
  • 1 כף שמן קוקוס
  • 1/2 כפית מלח
  • 1 שן שום כתושה

אופן ההכנה:

  • קוצצים את אצות הקומבו (לאחר ההשריה), מבשלים בסיר את השעועית המונבטת עם 3 כוסות מים חמים, אצות הקומבו ושמן הקוקוס.
  • מביאים לרתיחה ומכסים, מנמיכים את האש וממשיכים לבשל למשך רבע שעה.
  • מוסיפים את הפטרוזיליה הקצוצה ומבשלים עוד 10 דקות. מוסיפים מלח ואת שן השום הכתושה.

 

מודעות לעצמנו – מודעות לתזונה

בזמן ניקוי אנחנו נתקלים בדילמות רבות בנוגע לאוכל. הטעמים שונים מן הטעם של המזונות אליהם אנו רגילים, וגם המרקמים שונים. שוני זה עלול להביא להתנגדות רבה למזונות חדשים אלו. ההתנגדות נובעת ממקומות עמוקים שנחרטו בתודעתנו לאורך השנים. תהליך הניקוי גורם לניקוי תפיסות ישנות אלו. הניקוי מביא עימו בהירות לחושים וחידוד הטעם. הוא מאפשר לאותן תפיסות ישנות לנשור באופן טבעי ולתפיסות חדשות בנוגע לסיפוק מאוכל לתפוס מקום. ניקוי הגוף מרעלים הוא ניקוי חוש הטעם, חוש אשר שולט בנו במקום שנשלוט בו. בשורות הבאות מובא תרגול קצר ואפקטיבי למודעות לתזונה ולעצמנו דרך התזונה.

חידה: מה הופך את טעם הענבים לשונה מטעם הזית? מה גורם לטעם הענבים שגדלו באזור החוף הדרומי בצרפת להיות עדין מטעם הענבים שגדלו באזורי המדבר הגבוהים של ניו מקסיקו? מה גורם לי להיות שונה ממך?

הפילוסופיה ההודית מציעה מילה אחת כתשובה לכל השאלות הללו. האיכות המשותפת לכל הדברים הללו נקראת ראסה. ראסה היא מושג בעל משמעויות רבות. ברמה הפשוטה ביותר, ראסה פירושה "טעם". באופן מעודן יותר, ראסה מוגדרת כתמצית או החומר המרוכז של כל אובייקט. ראסה היא המהות, באוכל, בכל יצור חי ואפילו במושגים פילוסופיים כמו אמת ושקר. היא האיכות שמגדירה ומזהה את טבעו האולטימטיבי של כל דבר. טיפוח היכולת לתפוס ולהבין ראסה הוא לטפח טעם טוב, ליצור מקור אבחנה אסתטי אישי המבוסס על התעוררות היכולת להתבונן ולהבחין.

כדי להכיר את הרמות עדינות יותר של ראסה, יש ללמוד להבחין במהות של כל מה שניתקל בו בעולם.   

מציאת סיפוק ואיזון בתזונה יכולה להיות מתסכלת, במיוחד כאשר מנסים לתמרן בין הגישות והתפיסות השונות של מה, מתי וכמה לאכול.

אתם עלולים למצוא את עצמכם במרוץ מדיאטה אחת לייעוץ תזונתי אחר, בחיפוש אחר השילוב המושלם של מזון בריא ומספק לאורך זמן. למידה כיצד לעורר הערכה עמוקה יותר למזון שאנו צורכים יכולה לשנות לחלוטין את חוויית האכילה, החל בהבנת הראסה של המזון ברמה החיצונית ביותר: הטעם. טעם מוגדר כתהליך כימי. הטעם הוא הדרך להבחין בין מולקולות שימושיות ומזיקות, ומתואר כאמצעי להישרדות. גם יצורים חד-תאיים מסוגלים לעשות את הדיסקרימינציה בדרך זו, ובני האדם פיתחו חוש שגורם לרפלקס בנוכחות מזונות המעוררים גירוי או שורפים. לדוגמה, אנחנו עלולים להיחנק, להתעטש או לבכות בנוכחות פלפל שחור, בצל או שום.

ברמה הבסיסית ביותר, ההודים אפיינו ראסה בשישה טעמים עיקריים: מתוק, חמוץ, מלוח, חריף, מר ועפיץ . ששת הטעמים הללו יוצרים אינסוף שילובים.

מנקודת המבט ההודית, רעיון הראסה מתבסס על תשוקה וחושניות בחוויית האכילה. עם זאת, המקור העמוק יותר מקושר לפירוש המילה כתמצית. משמעות הדבר היא לחוות את ראסה בהקשר העמוק של הקיום, של המזון, מה שמחייב אותנו להישאר פתוחים לדרך בה האוכל מציג את עצמו בכל רגע נתון.

בחוויית האכילה היומיומית שלנו קל לעצור בשכבה החיצונית ביותר של הטעמים המוכרים. מתוק הוא שוקולד, מלוח הוא צ'יפס, חריף הוא שום. התהליך המרתק של חקירה וגילוי נעלם מכיוון שמושגי המזון צומצמו. כאשר אנו מבינים וחשים את הראסה של המזון, אנו חווים את המורכבות של מתיקות, את טבעו של הטעם העפיץ, את ההוויה האולטימטיבית של חריף. כדי להגיע להבנה עמוקה יותר, אנו חייבים להישאר מודעים ונוכחים בזמן שאנו אוכלים וכך להתחבר באופן אינטימי עם המשמעות האמיתית של מזון מסוים. ניתן לתרגל זאת על ידי שילוב של החוויה החושית של אכילה יחד עם הבנה של רעיון הטעם.

התנסות בראסה

פיתוח מודעות דרך אכילה, או פיתוח מודעות לאכילה היא כמו כל תרגול נפשי-רוחני אחר, כמו תרגול יוגה, בו אנו חוקרים את עצמנו וגופנו – אנו טועמים, מתבוננים, שקטים, מאפשרים למודעות שלנו להתמלא באור. בתהליך מעין זה, דפוסים שונים עלולים לעלות, חיבה לטעם מסוים או העדפה של טעם כזה או אחר או שילוב טעמים. בתהליך שקט של אכילה מודעת אנו מקשיבים לכל הקולות הללו ולא מבטלים אותם. ההקשבה מביאה אפשרות לבחון מחדש, להתנסות בחדש.

על ידי תרגול מצב מודעות בזמן אכילה, אנו מסוגלים להישאר בהירים בכל הנוגע לחושים שלנו. נוהג זה של התמזגות עם המהות או ראסה של מזון יכול להתבצע בכל תהליך של חווית האכילה, מהרגע שאנו הופכים לרעבים, דרך הבחירה והכנת המזון ועד לאקט של אכילת המזון עצמו.

תרגול האכילה הפשוט הבא מאפשר לחקור את מעמקי הטבע החיוני של מזון כפי שכל החושים חווים. תרגול זה מציג את הרעיון בלהישאר בהכרה מלאה בזמן חווית האכילה.

הקדישו כ-20 דקות לתרגול, במהלכם לא תופרעו. הקפידו להתחיל את התרגול בנקודה ביום כאשר אתה רעבים, אבל לא מורעבים. בחרו שלושה מהמאכלים האהובים עליכם. עדיף לבחור מזונות שלא דורשים הכנה ושאפשר לאכול עם הידיים: חתיכת פרי, מעט גבינה או עוגייה, לדוגמה.

הניחו את המזון על שולחן מולכם, בהישג יד. עצמו את עיניכם וקחו רגע כדי לשחרר את המחשבות. פקחו  עיניים והסתכלו היטב על כל פריט, בחנו אותו וציינו לעצמכם מה מושך במראה המזון. אפשרו לכל מחשבה או רגש לעלות. לאחר מכן, החליטו איזה מזון תאכלו וגעו בו באצבעות. ברגע שהאצבעות נוגעות באוכל, הרחיבו את המודעות אל תחושת המגע. שימו לב לתחושה הפיסית של המזון: המרקם שלו, הצורה, הטמפרטורה וכן הלאה.

המשיכו והביאו את המזון קרוב אל הפה והתכוננו לנגיסה. הביאו את תשומת הלב לריח המזון. תוכלו לזהות שינוי בטמפרטורה סביב השפתיים כאשר מקרבים את המזון לפה. שימו לב שהריחות עשויים להיות מושפעים מהטמפרטורה או מהלחות של המזון, או עשויים להיות מעורבים בריחות הסביבה. כדי לחדד את החלק הזה של חוויית האכילה, עצמו את העיניים לרגע.

עכשיו, פתחו את הפה וקחו נגיסה מהאוכל. שימו לב שאתם יכולים לשמוע את הקולות של הפגישה בין האוכל לפה כאשר נוגסים במזון. האם הצלילים רכים, קצביים, צליל של מציצה או גריסה, צליל רטוב, יבש, וכו'? לבסוף קחו נגיסה והביאו מודעות לחוש הטעם. האם הטעמים חמוצים, מתוקים, חריפים, מרים? האם אתם טועמים יותר מטעם אחד בכל פעם, או שטעם אחד דומיננטי והאחר הוא טעם לוואי?

תרגול תזונה זה מדגים שני עקרונות חשובים שיעזרו לנו להעריך את הטעם כאמנות מורכבת. ראשית, התובנה כיצד החושים הפיזיים שלנו פועלים. למרות שאנו יכולים בדרך כלל לקפוץ למסקנה מהירה האם אנו אוהבים או לא אוהבים משהו בגלל הטעם, בפועל טעמו של המזון (בין אם אנו אוהבים אותו או לא) מבוסס על תפיסתנו והתרשמותנו דרך כל חמשת החושים, אפילו לפני שטעמנו אותו. תרגול זה מכשיר אותנו להיות מודעים תוך כדי תהליך האכילה, כך שנוכל ליהנות הנאה אמיתית מן האוכל.

כאשר אנו נעשים מודעים לכל רעיון הראסה ומתרגלים תרגול זה, אנו עשויים לגלות כי מה שחשבנו שיספק את רעבוננו אינו מביא סיפוק אמיתי. אם נשאר בהכרה מלאה ובמודעות ונתחיל להתכוונן לראסה, אנו עשויים לגלות כי סוכרים מזוקקים, שמנים מוקשים, צבעים וטעמים מלאכותיים וחומרים משמרים שונים לא שופעים בטעם אמיתי ואינם מביאים אותנו לידי סיפוק אמיתי. מצד השני, תפוחים בשלים ועסיסיים עשויים להביא את כל הסיפוק והשמחה כפי שחשבנו שיביא המזון ה"לא בריא" ביותר. זה לא אומר שאיננו צריכים ליהנות מדי פעם ממזון "אסור", אך גם פה, אם נביא מודעות, נוכל להסתפק במועט ולהגיע לסיפוק מהיר.

חלק חשוב בגילוי ראסה הוא איזון, מסלול המוביל לתמצית האמיתית של חיים. כאשר אנו מפעילים חיבור עם ראסה, התהליך מתחיל להתרחש מבלי שנעשה מאמץ מיוחד כדי לשנות את הרגלי האכילה הישנים. באופן טבעי תשתוקקו למזונות השופעים, הטבעיים והטריים שיספקו הזנה אמיתית אליה אנו כמהים. זהו באמת "מזון לנשמה", מזון המספק אותנו עמוק מבפנים, כל הדרך עד לעצם המהות של ההוויה שלנו.