סומאק, סיפורו של תבלין
מאיזה צמח מייצרים את תבלין הסומאק? אילו יתרונות בריאותיים יש לשימוש בתבלין? אילו שימושים קולינריים יש לתבלין האדום/סגול? כל התשובות!
מאת: אורי מאיר צ’יזיק
הצמח ממנו מופק תבלין הסומאק האדום והמוכר, הוא שיח, ששמו אוג הבורסקאים. מקור השם בורסקאים, הוא בשימוש שעושה הבורסקאי (מעבד העורות) בעלים לבירוס (ריכוך) עורות. מוצא שמו של התבלין סומאק (בערבית), הוא בצבעו האדום של הפרי, הסמוּק.
הרמב”ם כותב על שימוש באוג להרגעת שלשול. חומץ אוג מרוכז משמש לחיזוק הקיבה ולריפוי טחורים. הרפואה המסורתית המקומית משתמשת באוג לטיפול בשלשולים ולטיפול בכאבי שיניים וחניכיים. העלים משמשים לעצירת דימומים מהחניכיים.
תיבול של סומאק לסלט ירקות – ניתן לתבל כמעט כל כל סלט ירקות במעט סומאק וכך להוסיף לו מעט חמיצות טעימה. מומלץ לתבל את הסלט בלימון, מלח וסומאק, ואחרי ערבוב להוסיף גם שמן זית איכותי.
- הסומאק הטרי, הנקטף ישירות מן העץ, חמצמץ יותר מהתבלין המוכר וטעמו וצבעו עזים יותר. החלק הראוי לאכילה הוא ציפת הפרי ואפשר להכין ממנה לימונדה.
- כשטוחנים את האוג לתבלין משתמשים בפרי כולו, כולל הגרעין הקשה, אך אפשר גם להפריד את הגרעינים מהציפה, באופן ידני וליצור תבלין נקי ואיכותי יותר.
- בשל חמיצותו הרבה, התבלין משמש כמרכך וכמעדן של מאכלים: סומאק על פרוסות בצל מעדן את חריפות הבצל. זהו הסלט המוכר כל כך מדוכני השווארמה.
- הסומאק הוא גם חלק מתערובת הזעתר המקורית.
- במקומות מסוימים נמכרת אבקת סומאק, אשר אינה טחונה מסומאק אמיתי, אלא עשויה מקליפות של עדשים אדומות בתוספת של מלח לימון. תערובת זו נקראת בפי העוסקים בתחום התבלינים סומאק תורכי.