צמחים מכאן | המדור הכנעני | שיח אברהם מצוי

צמחי מרפא מקומיים המצויים בסביבתו הטבעית של המטופל הם הבסיס לכל רפואות הצמחים המסורתיות והם ההעדפה הראשונה בד”כ של הרבליסטים רבים. צמחי מרפא של ארץ ישראל נמצאו בשימוש רפואי עוד בתקופת המקרא והתלמוד, ולאחריה לאורך כל שנות גלותנו, עד לשימוש המסורתי שעושים בהם ערביי ישראל כיום.

 

שיח אברהם מצוי  Vitex agnus castus

משפחה: וורבניים.

חלק בשימוש: פירות (ישנו שימוש גם בפרחים)

תפוצה: ברוב חלקי הארץ.

 

השם העברי ניתן לצמח על פי המסורת הגורסת כי בשיח זה נתפס האייל בקרניו בעקדת יצחק. זהו צמח הנפוץ ביותר באזור המזרח התיכון והוא נחשב לצמח המרפא השימושי והחשוב ביותר להסדרת המחזור החודשי ולתמיכה במערכת ההורמונאלית הנשית. זהו שיח אשר מגיע למימדים גדולים של עד שני מטרים, בעל תפרחת סגלגלה ועליו מזכירים בצורתם את עלי הקנביס. (בני דודים מבחינה בוטנית). השימוש הרפואי נעשה בפירות, אשר מזכירים בצורתם מעין זרעים קטנים (כמו פלפל שחור). הפירות הם ריחניים, בעלי טעם מעט עוקצני ובמדינות צפון אפריקה הצמח שימש לעיתים כתחליף לפלפל שחור.

 

מערכת ההורמונים הנשית מזכירה במקצת באופן פעולתה גאות ושפל. מהלך המחזור החודשי מאופיין בהתמלאות מול התרוקנות, מעלייה וירידה תמידית ביחס של אסטרוגן ופרוגסטרון – החל מתהליך של בניית רירית הרחם והציפייה לקראת ההיריון ועד לנשירתה והופעת הדימום במהלך הווסת. אלו תהליכים של בנייה ופירוק באופן מחזורי ושוטף, בעיקר של רקמות ונוזלים בגוף האישה. כך גם שיח אברהם, הפירות בעלי האופי היבש מאוד מגיעים מצמח הגדל באזורים די לחים ובערוצי נחלים. זהו צמח גדול, תלוי מים, והוא נדרש באופן שוטף לווסת את עצמו בין מצבים של יובש ותנאי לחות.

 

אופן העבודה של שיח האברהם מתרכז במערכות ההורמונאלית והעצביות הגבוהות ביותר. מושא הפעולה מרוכז בהיפותלמוס – היפופיזה שם משפיע הצמח על רצפטורים שונים (בעיקר של דופאמין) וכלי דם. זהו מרכז הוויסות ההורמונאלי / עצבי של הגוף, העשיר בכלי דם וברצפטורים עצביים הרגישים לכל תנודה ולשינויים תפקודיים של הגוף, כמו שינויים מטבוליים, תנודות מצבי רוח, שינויים הורמונאליים וכו’. הרגישות הזו מתבטאת בתקופות של שינויים משמעותיים וארוכי טווח, כמו למשל בגיל ההתבגרות, בגיל המעבר, בתקופות היריון, בעת שינויי אקלים, בזמן מעבר בין מדינות, בדיאטות קיצוניות, במהלך עומסים נפשיים ממושכים – בכל אלו, אותם המרכזים העצביים מווסתים ומעבירים הלאה את הפקודות השונות אל מערכות הגוף.

 

במצבים מסוג זה, ההיפותלמוס נדרש לצורת עבודה של פיצוי וסדרי עדיפויות. בתחום אחריותו נמצאות גם בלוטות התריס, האדרנל וכן מערכת העצבים האוטונומית, ובמצבים של עומסים שונים (כפי שהובאו לעיל) ההיפותלמוס מפעיל ומדכא מערכת אחת על חשבון השנייה, זאת ע”י תמסורת הורמונאלית אל שאר מערכות הגוף. לאורך זמן עלול להיווצר מצב שגרתי שאינו נורמאלי, אשר בו ישנה פעולה לא מאוזנת של הגוף. אלו המקרים של חוסר האיזון הממושך היוצר בעיות מחזור ארוכות טווח (כמו שחלות פוליציסטיות), חוסר איזון של טסטוסטרון (הגוררות השפעות מטבוליות שונות), השלכות אל מערכת העצבים (כמו שינה, מיגרנות, התפרצויות עצבים ודיכאון) ועוד.

 

לשיח אברהם ישנה יכולת להשפיע על אותם המרכזים ולטפח צורת עבודה תקינה יותר. עד כה נתגלתה פעולה זו ע”י השפעה על קולטני דופאמין. למרכזים העצביים הללו ישנה נטייה טבעית לפעול בצורה הרמונית ואף במצבים של פיצוי ועומס מתמשך, עדיין ניתן להחזיר את הגוף למצב מאוזן ותקין.

 

דרך השפעה זו הצמח עוזר להסדרת הפעולה הפיזיולוגית התקינה של ההיפותלמוס – היפופיזה,  ע”י וויסות וחידוש הפעולה המאזנת בכל מיני מצבים של דיכוי הורמונאלי כפי שתואר לעיל. יחד עם זאת, כפי שניתן להבין, הגורם הראשוני ברוב המקרים אינו ההיפותלמוס ולכן השימוש בשיח אברהם לבדו אינו מספיק. יש לשלב בטיפול כמובן גם צמחי מרפא המשפיעים על מערכות הגוף התחתונות יותר. קרי – עבודה על איברי מטרה ספציפיים כמו הכבד, השחלות, רקמת רירית הרחם, בלוטת האדרנל, בלוטת התריס, חיזוק תהליכי עיכול וספיגה וכמובן תמיכה במערכת העצבים במישור הרגשי נפשי. לשם כך יש לכלול בטיפול המאזן, למעט שיח אברהם, גם צמחי מרפא פיטואסטרוגניים, אדפטוגניים, מנקזי כבד וכו’.

 

פעילות רפואית (פירות):

במינונים הגבוהים שיח אברהם מתאים לשימוש במצבים בהם נדרש חיזוק, או במקרים של חוסר כגון:

וסת לא סדיר ואל-וסת. כולל מקרים של P.C.O (שחלות פוליציסטיות).

טיפול בבעיות הקשורות בהיפר פרולקטינמיה (שלב הפרשה קצר במחזור החודשי), ירידה בהפרשת פרוגסטרון, חוסר פוריות, היעדר ביוץ או עצירת מחזור.

בכמויות נמוכות בזמן הנקה גורם להגברת הפרשת הפרולקטין ומכאן לעלייה בייצור החלב ובגודל השדיים.

 

במינונים הנמוכים שיח אברהם מתאים יותר למצבים של עודף המתבטאים בין היתר ב:

מצבים קליניים של עודף אסטרוגן – אנדומטריוזיס, מיומות, PMS, ציסטות, כאבי מחזור עם סיבוכים –  כאבים בשדיים, התנפחויות וכאבים ממושכים.

אי ספיקה של הגופיף הצהוב (שם כללי המציין ירידה ברמת פרוגסטרון בשילוב עם תופעות כגון דימום רב, כאבי מחזור, דימום בין מחזורים, מחזור לא סדיר ועוד).

 

שימושים נוספים:

איזון הורמונאלי במקרים של אקנה.

כחלק מטיפול בגיל המעבר.

הגברת החשק המיני בקרב נשים.

 

פעילות רפואית ושימושים (פרחים):

בדומה לצמחים אחרים מאותה המשפחה, לפרחים ישנו אופי מרגיע יותר והם מתאימים במיוחד למקרים של בעיות שינה, חרדות, מיגרנות (בעיקר הקשורות למחזור החודשי) ומועקות נפשיות. הפרחים חסרים את ההשפעה ההורמונאלית של הפירות.

 

התוויות נגד ואזהרות:

לא קיימות תופעות לוואי משמעותיות.

במצבים של דימומים כבדים – יש להתחיל במינונים הנמוכים.

לא מומלץ בעת שימוש בגלולות נגד הריון והורמונים של גיל המעבר (לא בשל תופעות לוואי אלא בשל ירידה באפקטיביות).

לא לשימוש בזמן הריון.

 

מינון ואופן השימוש:

טינק’ 1:2 (הממצה היטב את החומרים המצויים בפירות) – 10-40 טיפות עם מעט מים מיד לאחר הקימה בבוקר. זהו הזמן בו המוח נמצא ברמת הפעילות הגבוהה ביותר ולכן זוהי השעה הנוחה ביותר להשפעה. ניתן לקחת גם פעם נוספת לפני השינה.

על כן לא מומלץ לערבב את הצמח בתוך פורמולה עם צמחי מרפא נוספים, אלא ליטול אותו כצמח בפני עצמו בשעות הבוקר.

כמו כן ניתן להשתמש גם במיצוי יבש.

 

משך הטיפול עם שיח אברהם בלבד תלוי באופי הבעיה. ברוב המקרים מטופלות מדווחות על שיפור בסימפטומים לאחר 8-4 שבועות.