צמחי מרפא – גם בגינה הפרטית שלכם

מאת שרון קוצר, הרבליסט קליני Dip. Phyt

 

יום איכות הסביבה הבינלאומי שמצוין מדי שנה ב-5/6 ו-National Gardening Exercise Day הפופולרי במיוחד בארצות הברית, שחל ב-6/6 ותופס תאוצה בשנים האחרונות ברחבי העולם, הם הזדמנות מצוינת להתחבר לעולם הצמחים ואף להפוך כמה מהם לחלק בלתי נפרד מחצר ביתנו – גם בריא וגם אקולוגי!

 

חלק גדול מהצמחים שניתן לגדל בחצר יכולים לשמש לבישול, לתמיכה במצבים רפואיים שונים ועוד. אילו צמחי מרפא תוכלו לגדל בבית בקלות ולהרכיב מהם את גינת הצמחים הפרטית שלכם? הנה כמה המלצות:

 

קמומיל

אחד הצמחים המוכרים והטעימים ביותר לשתייה בחליטה. ברפואת הצמחים המסורתית נחשב הקמומיל לצמח “המיטיב עם המעיים” ומכונה “Mother of Gut” -“אם המעיים”. הוא מהווה צמח מפתח ברפואת הצמחים המסורתית לטיפול במכלול רחב של בעיות הקשורות למערכת העיכול, ביניהן: אי סדירות ביציאות, נפיחות ביטנית, קוליק, דלקות בקיבה ובמעי. לקמומיל מיוחסת גם השפעה מרגיעה והוא משמש ברפואת הצמחים המסורתית למצבי מתח, חרדה, חוסר שקט פנימי ובעיות שינה. כמו כן, בשימוש חיצוני נהוג להשתמש בו להרגעת דלקות עיניים, גירויים בעור, כוויות, פצעים וכדומה.

 

אופן הגידול: מומלץ לשתול את הצמח בעציץ או בחצר, ולגדלו בעיקר בחודשי האביב. ניתן לקחת את הפרחים היבשים המתאימים לחליטה ולמולל אותם, וכך יפלו הזרעים של הצמח אותם ניתן לשתול, ולהמתין לנביטה.

 

שימושים אפשריים בצמח: פרחיו של הקמומיל משמשים להכנת חליטה, כאשר מומלץ לקטוף אותם באמצע היום (רצוי שלפני הקטיף הצמח לא ייחשף לשמש מלאה). ניתן להכין חליטות מרוכזות של הפרחים ולהשתמש בשימוש חיצוני לדלקות עיניים, גירויים בעור, כוויות, פצעים וכו’. הצמח עדין ובטוח לשימוש גם בקרב ילדים.

מרווה משולשת

המרווה המשולשת (בערבית “מרמיה”) מככבת בחמישייה הפותחת של צמחי המרפא המקומיים. כל עלה של המרווה המשולשת מורכב משלושה עלים קטנים ומכאן גם מקור שמה. למרווה תכונות מגוונות והיא משמשת ברפואת הצמחים המקומית לטיפול בסוכרת, במעי רגיז, בגזים ועוויתות במערכת העיכול, וכן היא ידועה כתורמת לשיפור תהליכי עיכול וספיגה. לצד זאת, הרפואה המסורתית עושה שימוש בתכונותיה המרגיעות של המרווה במצבים של מצב רוח ירוד וחולשה כללית. מיצוי של מרווה משולשת משמש מסורתית לטיפול במצבי שיעול, ליחה ודלקות במערכת הנשימה.  חשוב לציין כי הצמח אינו מומלץ לצריכה בזמן היריון והנקה.

 

אופן הגידול: הצמח מגיע בצורה של זרעים או שתיל וניתן לשתול אותו בגינה או בעציץ בבית. ההשקיה תלויה בכמות השמש אליו הצמח נחשף – ככל שעולה החשיפה, כך גם תדירות ההשקיה. מומלץ לשתול את הצמח בחודשים מרץ-מאי ולמקם אותו במיקום בו הוא ייחשף לשמש רק בחלק מהזמן.

 

שימושים אפשריים בצמח: ניתן להשתמש במרווה בחליטה או בתבשילים. טעמה עדין יותר משל המרווה הרפואית ולכן היא מתאימה יותר לחליטה.

גוג’י ברי (בסינית:  Gou Qi Zi)

הגוג’י ברי הוא פרי עץ האטד שמשתייך למשפחת הסולניים (כמו מלפפון, פלפל, חציל ועוד). זהו שיח רב שנתי בגודל בינוני. הפרי בעל צבע אדום מבריק ובגודל של שעועית. בכתבים סינים עתיקים כבר מתקופת שושלת טאנג ישנם אזכורים לסגולות הפרי בהקשריו ליופי, בריאות ואפילו אריכות ימים. על פי הרפואה הסינית, לפירות הגוג’י סגולות חיזוק והזנה מיוחדות במינן והם משמשים מזה אלפי שנים לטיפול במגוון מצבי חולשה, כגון: רמת אנרגיה נמוכה, סוכרת, יתר לחץ דם, חולשת ראייה ולתמיכה חיסונית. ניתן לצרוך את פירות הגוג’י לאורך תקופות זמן ארוכות.

 

אופן הגידול: הגוג’י ברי גדל בתנאי מזג אוויר שאינם קיצוניים. הגידול האופטימלי מצריך אור שמש והשקיה סטנדרטית של פעם בשבוע עם ניקוז טוב. רצוי לשתול אותו בעונות האביב והקיץ בעציץ או באדמה.

 

שימושים אפשריים בצמח: טעמו של הגוג’י ברי מזכיר שילוב בין תותים וצימוקים. ניתן לשלבו בארוחת הבוקר או כחטיף בריאות בין הארוחות, להוסיפו לסלטים, שייקים, מאפים, קינוחים, תבשילים שונים ו/או בתור חליטה לתה.

אלוורה

האלוורה נמצאת בשימוש כצמח מרפא עוד מימי הרופא היווני דיאסקורידס, אשר תיעד בכתביו המפורסמים את השימוש בג’ל המופק מהעלים לטיפול בפצעים ובזיהומים עוריים. גם כיום משמש הג’ל לטיפול במצבי גרד, דלקות, כוויות ולאיחוי רקמות פגועות. בשנים האחרונות נחקרו רבות תכונותיו הרפואיות של הג’ל, המיוחסות בעיקרן לרב-הסוכר  Acemannan. רפואת הצמחים המסורתית עושה שימוש פנימי בג’ל במגוון רחב של בעיות לכל אורך מערכת העיכול, כגון: צרבות ובחילות, דלקות וכיבים בקיבה ובמעי, אי-סדירות ביציאות וכן לאיזון רמות סוכר ושומנים בדם. כיום גם המדע מגלה עניין בג’ל האלוורה ויש אף מחקרים שונים שתומכים בשימושים המסורתיים.

 

לא הרבה יודעים שג’ל האלוורה מזין מאוד. הוא עשיר ברכיבים תזונתיים כגון ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן חיוניות, חומצות אמינו וסיבים תזונתיים.

 

אופן הגידול: ניתן לגדל את האלוורה בעציץ או בחצר. הצמח דורש שמש רבה ומעט מים. מומלץ לשתול באביב-קיץ.

 

שימושים אפשריים בצמח: ניתן למרוח את הג’ל ישירות לטיפול בפצעים, גירויי עור או כוויות. ג’ל האלוורה מצוין כמשקה שמסייע לטיפול בצרבות מחומציות יתר בקיבה, בבחילות, בכיבים במערכת העיכול, בדלקות מעיים ובעצירות. ניתן אף לצרוך אותו כהשלמה תזונתית.

 

 

הכתוב מסתמך על גישות הרבליסטיות ונטורופתיות מסורתיות. למען הסר ספק המידע אינו  מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהיריון מניקות, אנשים החולים במחלות כרוניות והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש.