משפחה: שפתניים,Lamiaceae / Labiatae .
שמות משלימים: זעתר, Syrian marjoram.
חלק בשימוש: עלים, גבעולים צעירים ופרחים.
רקע כללי ושימוש מסורתי:
האזוב המצוי הוא בן שיח ממשפחת השפתניים, הנפוץ מאוד ברוב חלקי הארץ ובארצות המזרח התיכון. זהו הצמח המוכר ביותר מקרב צמחי המרפא והתבלין הגדלים בר בישראל והוא גם אולי הצמח העתיק ביותר הידוע בשימוש מזה אלפי שנים. האזוב שימש את תושבי ארץ ישראל, עוד בתקופת המקרא, לטיפול בבעיות נפוצות במערכות העיכול והנשימה, לרבות טיפול בשיעול, כאבי בטן, תולעי מעיים וכו’.
האזוב גם ידוע במגוון שימושיו הקולינריים במטבח המסורתי של ארץ ישראל והוא נפוץ מאוד במטבח הערבי המסורתי של מדינות המזרח התיכון. השימוש המוכר והפופולארי ביותר הוא כמובן בתוך תערובת הזעתר המפורסמת, בה עלי האזוב הם המרכיב העיקרי.
למרות היותו צמח נפוץ וותיק מאוד בשימושיו הרפואיים, מעט מאוד מחקרים מדעיים נערכו אודות האזוב (מחקרים בודדים בלבד), כאשר רובם התמקדו אך ורק בשמן האתרי של הצמח וחלק ניכר מהם נערכו בעבור תעשיית המזון.
רכיבים עיקריים ידועים:
Essential oils (thymol, carvacrol, monoterpene glucosides, gamma-terpinene, alpha-pinene, beta-myrecene, o-cymene p-cymen), Phenolic compounds, Tannins, Arbutin, Methyl arbutin.
תכונות רפואיות עיקריות:
- מכייח (Expectorant).
- אנטי עוויתי במערכת הנשימה (spasmolytic Respiratory).
- נוגד שיעול (Antitussive).
- קרמינטיבי (Carminative).
- משפר תהליכי עיכול וספיגה (Digestive stimulant).
- מחטא (Antiseptic).
- אנטי פטרייתי (Antifungal).
- אנטי בקטריאלי (Antibacterial).
- נוגד תולעים / פרזיטים (Antihelminthic).
- אנטי דלקתי (Anti inflammatory).
תכונות רפואיות משניות:
- משפר זרימת דם פריפרית (Peripheral circulatory stimulant).
- נוגד חמצון (Antioxidant).
- מעכב גידולים (Anticarcinogenic).
- מכווץ עדין (Mild Astringent).
- מגביר ייצור והפרשת מרה בכבד (Choleretic).
התוויות ושימושים רפואיים עיקריים:
- זיהומים ודלקות של מערכת הנשימה העליונה והתחתונה.
- מצבים של גודש וליחה במערכת הנשימה העליונה והתחתונה.
- כחלק מטיפול באסטמה ובשיעול סטרידו.
- זיהומים חיידקיים, פטרייתיים וטפיליים במערכת העיכול.
- תהליכי עיכול וספיגה לקויים.
- שיפור תיאבון בילדים ומבוגרים.
- חיטוי של חלל הפה והגרון (בגרגור) – לדלקות וזיהומים חוזרים בגרון, דלקות חניכיים, חיטוי זיהומים בחלל הפה ועוד.
- כחלק מטיפול בעצירות.
- כחלק מטיפול בתסמונת המעי הרגיז (IBS).
התוויות ושימושים רפואיים משניים:
- כחלק מטיפול במחלות ריאה חסימתיות: אסטמה, ברונכיטיס כרוני ואמפיזמה (נפחת).
- זרימת דם פריפרית לקויה.
- שיקום וחיטוי של הריאות לאחר דלקת ריאות וזיהומים של הריאה.
- כחלק מטיפול בדלקות זיהומיות בדרכי השתן (לא במצבים של דלקות בכליה).
- תהליכים של דיכאון חוזר ומלנכוליה, תשישות, חוסר ריכוז וערנות.
- ריח רע מהפה (בגרגור מקומי ובליעה).
התוויות ושימושים רפואיים בשימוש חיצוני:
שימוש חיצוני בשמן אתרי או מיצוי בשמן (רצוי שמן זית):
- מריחה ועיסוי מקומי, במקרים של הצטברות ליחה בריאות והרגעת שיעול בילדים ומבוגרים (מתאים לשימוש לילדים ותינוקות כאשר לא ניתן להשתמש בשמנים אתריים).
- מריחה חיצונית ועיסוי קל באזור המצח והאף, להקלה במקרי סינוסיטיס.
- מריחה חיצונית ועיסוי קל באזור הבטן להקלה על כאבים, גזים ונפיחות.
- עיסוי להמרצה כללית ובעיות בזרימת דם פריפרית.
שימוש באמבט (שמנים או חליטה של הצמח):
- יעיל בעיקר לתינוקות – במקרים של התקררויות, חסימות של מערכת הנשימה ושיעול.
התוויות נגד ואזהרות:
- יש להיזהר במינונים גבוהים במקרים של עודף חומציות וכיבי קיבה.
- היריון: אסור בשימוש.
- הנקה: ניתן לשימוש.
מינונים מומלצים ואופן השימוש:
- טינקטורה 1:3: 10-40 מ”ל לשבוע, כחלק מפורמולה.
- צמח יבש או טרי: חליטות – 2-4 כפיות צמח גרוס ליום.
- באינהלציה: 1-3 כפות לסיר מים רותחים. 10-20 ענפים טריים או חופן של עלים יבשים.
- שימוש באמבט: חליטה של 10-15 ענפים טריים או יבשים במים רותחים ולהוסיף לאמבט מוכן.
אנקדוטות לגבי אזוב מצוי:
- האזוב הוא צמח מטהר, מעורר ומניע, בעל אנרגיה מייבשת. זהו אומנם צמח מזרים ומחזק, אך עדיין הוא נחשב לצמח עדין ו”עגול” יותר, ביחס לשאר קבוצת הצמחים בתוך משפחת השפתניים, בעלי טעם הזעתר האופייני (הצתרה וורודה, הקורנית מקורקפת והבת קורנית). העדינות היחסית הזו הופכת את האזוב לשימושי, גם כשישנו צורך בהרגעה מקומית והגנה על רקמות ריריות מגורות, כמו במקרים של שיעול רפלקסיבי, שיעולי סטרידור, קוצר נשימה ועוד.
- השימוש הקלאסי בצמח יהיה לאנשים (מבוגרים וילדים) הסובלים מבעיות חוזרות במערכת הנשימה, כאשר ברקע ישנה תמונה קלינית של תהליכי עיכול וספיגה לקויים, נטייה לעייפות ותסמיני חולשה (כמו למשל ילדים הסובלים מליחה כרונית או נזלות על רקע בעיות עיכול).
- האזוב ידוע בתור תבלין המלווה את ארוחת הבוקר במגוון צורות, בקרב האוכלוסייה הערבית המקומית. ההיגיון העומד מאחר רעיון זה, נעוץ באופיו של הצמח המתאים במיוחד לתחילת היום כצמח פותח, מעורר ומניע את מערכת העיכול והנשימה – בדרך ליום חדש.