משפחה: פיגמיים, Rutaceae
שמות משלימים: בוכו, Buchu, .Agathosma betuline
חלק בשימוש: עלים.
רקע כללי ושימוש מסורתי:
הבוכו הינו שיח מדברי נמוך, הגדל בעיקר בדורם אפריקה. הצמח עשיר בכמות גדולה של שמן אתרי, שרפים וטאנינים, המסייעים לו לשרוד את האקלים המדברי הקשה. סגולות החיטוי החזקות שלו ניכרות בטעמו הארומאטי-מריר-מתקתק והתחושה המכווצת שהוא מותיר בחלל הפה. לצמח השפעה מנקה ושוטפת, המחלישה פעילות זיהומית בכל מערכות הגוף איתם בא במגע.
תושבי דרום אפריקה, בעיקר בחבל הקייפ (Cape) מרבים להשתמש בברוזמה כצמח מרפא כבר מאות שנים. למרות שהשימוש המקורי בו אינו ברור, הממצאים מצביעים על כך שהרבו להשתמש בצמח כדוחה חרקים, לבעיות במערכת העיכול, לשגרון, למניעת התכווצויות, להורדת חום, כתרופה לצינון, לבעיות בשלפוחית השתן ועוד.
רכיבים עיקריים ידועים:
volatile oil & mucilage, hesperidian, Diosphenol, Diosmin, Pulego, Tanins.
תכונות רפואיות עיקריות:
- מחטא (Antiseptic).
- אנטי בקטריאלי (Antibacterial).
- אנטי פטרייתי (Antifungal).
- משתן (Diuretic).
- אנטי דלקתי (Anti-inflammatory).
- אנטי עוויתי (Antispasmodic).
- מדלל דם Anticoagulant)).
התוויות ושימושים רפואיים עיקריים:
- דרכי השתן: דלקות וזיהומים בדרכי השתן (אקוטיות וכרוניות), קשיים וכאבים במתן שתן, גירוי יתר של השופכה ודליפת שתן, שתן חומצי עם צורך תכוף במתן שתן, אבנים בדרכי השתן.
- מערכת העיכול: זיהומים שונים כגון: הליקובקטר פילורי, פרזיטים, בקטריות ופטריות.
- מערכת המין: כחלק מטיפול בדלקת של בלוטת הערמונית (פרוסטטיטיס), זיהומי כלמידיה, קנדידה ואגינלית וזיהומים אחרים.
- נשימה: זיהומים ודלקות כגון, ברונכיט, ליחה זיהומית.
התוויות ושימושים רפואיים משניים:
- כחלק מטיפול בבעיות ודלקות (לא חריפות) כלייתיות.
- מחלות מין.
- כחלק מטיפול בדלקות פרקים.
התוויות נגד ואזהרות:
- לא מומלץ לשימוש בזמן מחלות כלייתיות.
- במינונים גבוהים עשוי לגרום לגירוי של רקמות הכליה, הקאות, בחילות, שלשולים וחוסר נוחות במערכת העיכול.
- הריון: אינו מומלץ לשימוש.
- הנקה: יש להיזהר בשימוש.
מינונים מומלצים ואופן השימוש:
- טינקטורה 1:3: 40- 10 מ"ל בשבוע. כחלק מפורמולה.
- בדלקות אקוטיות: 40- 30 מ"ל ביום. כחלק מפורמולה.
- צמח יבש כחליטה: 2-3 כפיות צמח יבש X 2-3 כוסות ביום.
אנקדוטות לגבי בוכו:
- השימוש בטינקטורה הוא היעיל ביותר מכיוון שהמיצוי של השמנים האתריים מתבצע באופן השלם ביותר.
- כיום הבוכו גדל בעיקר בדרום אפריקה, באזור בו הממשלה מיישמת שליטה קפדנית על איסוף הצמח בכדי למנוע הרס של צמחיית הפרא (מה שמוביל למחירו היקר יחסית).