משפחה: אברשיים – Ericaceae.
שמות נוספים: Bearberry, Kinnikinnik.
חלק בשימוש: עלים – Folium.
רקע כללי ושימוש מסורתי:
ענבי הדוב גדלים באזורים הצפוניים של אסיה, אירופה וצפון אמריקה. האינדיאנים האמינו שפירות הצמח עוזרים לדובים "ליפול" לשנת החורף שלהם לשינה עמוקה יותר. בנוסף הם היו משתמשים בכל חלקי הצמח לקידום תהליך הלידה כאשר היא לא מתקדמת.
הצמח לא מאושר ע"י משרד הבריאות כתוסף תזונה (ראה רשימת תחליפים למטה).
רכיבים עיקריים:
Flavonoids, Hydroquinone glycosides (arbutin), Tannins , Iridoids ,Terpenoids.
תכונות רפואיות עיקריות:
- Astringent – מכווץ סופח (נוזלים) ומצמת, כיווץ ריריות ורקמות על ידי שינוי מבני בחלבונים.
- Urinary antiseptic – מחטא בדרכי השתן.
- Diuretic – הגברת שתן.
- Anti-inflammatory – נוגד דלקת.
- Antibacterial – נוגד חיידקים.
התוויות ושימושים עיקריים:
- דלקות בדרכי השתן (אקוטי).
- שלשול (זיהומי).
התוויות נגד ואזהרות:
- הריון : לא מתאים.
- הנקה: לא מתאים.
מינונים מומלצים:
- טינקטורה 1:3: 20-50 מ"ל לשבוע, כחלק מפורמולה.
- תמצית יבשה סטנדרטית: arbutin עשרים אחוזים, 800-400 מ"ג ליום.
- צמח יבש (לחליטה): 4.5-12 גרם ליום.
מנגנון הצמח:
להידרוקינונים מסוג ארבוטין מיוחסת פעילות אנטיספטית לדרכי השתן דרך עיכוב אנזימים: c-AMP, Phosphodiesterase, Aldose reductase. כתוצאה מכך היצירה של הידרופראוקסידים ולויקוטריאנים מעוכבת וכך נפסקת התפתחות הדלקת בדרכי השתן. פעולה זו יכולה להתבצע רק בסביבה בסיסית.
מיצוי מהעלים יעיל נגד חיידק ה E. coli – מסוג החיידקים העיקריים הגורמים לדלקות בדרכי השתן.
לקיחת הצמח ניתנת לזמן קצר מאוד שלא יעלה על שבוע ימים. ניתן לחזור על הטיפול עם הצמח לא יותר מחמש פעמים בשנה אחת.
במחקרי in vitro ראו שהצמח גורם לעיכוב התפתחות וגדילה של החיידקים:
Bacillus subtilis, Escherichia coli, Pseudomonas aeruginosa, Salmonella typhimurium, Serratia marcescens and Staphylococcus aureus.
לפי הגישה הסינית הצמח מסלק לחות חמה מהחמם התחתון- דלקות דרכי שתן ודיזינטריה.
עקב נוכחות גבוהה של טאנינים שימוש ארוך טווח עלול לגרום לפגיעה בקיבה, עצירות, הפרעות ספיגה של נוטריינטים ועוד.
תחליפים לצמח לפעולה האנטיספטית לדרכי השתן הינם:
חמוציות – Vaccinium macrocarpon
החמוציות הן פירותיו של שיח, שגדל בסביבה לחה וחומצית. החמוציות משמשות מזה עשורים, ברחבי העולם, לטיפול אקוטי ומניעתי בדלקות זיהומיות של דרכי השתן. הפירות עשירים בויטמין C, בנוגדי חמצון חזקים, בחומצה בנזואית, בקוורציטין, במיריציטין ובפרוציאנידינים שתורמים למניעת הצמדות של חיידקים פתוגניים אל תאי האפיתל המצפים את דופנות דרכי השתן. כמו כן, פועלות החמוציות להפחתת תהליכים זיהומיים בדרכי השתן ובמערכת העיכול- הן תורמות לירידת pH הקיבה באופן ישיר ובכך תורמות לעיקור המזון העובר בקיבה, ומקטינות את הסיכוי ללקות בזיהום לדוגמא E.coli (פתוגן נפוץ בזיהומי מערכות העיכול והשתן) ובעלות השפעה משתנת.
לחמוציות ערך מוסף משמעותי בטיפול בזיהומים ובדלקות בדרכי השתן בתקופת ההיריון וההנקה, כאשר לא ניתן להשתמש ברוב הצמחים הארומטיים המחטאים.
בוכו – Barosma (Agasthoma) betulina
הבוכו הוא צמח דרום אפריקאי עשיר בכמות גדולה של שמן אתרי, שרפים וטאנינים אשר מסייעים לו לשרוד את האקלים המדברי הקשה – בעזרת יכולת שימור הנוזלים והפעילות האנטי זיהומית, המעניקה לו הגנה סביבתית, באזור עתיר בקטריות ופטריות.
סגולות החיטוי החזקות שלו ניכרות בטעמו הארומטי-מריר-מתקתק והתחושה המכווצת שהוא מותיר בחלל הפה. לצמח השפעה מנקה ושוטפת, המפחיתה תהליכים זיהומים במערכות הגוף איתם הוא בא במגע.
הפעולה שלו היא הודות לתכולת השמנים האתריים הייחודית, הפועלת בשני אופנים: חיטוי ישיר וגירוי של רקמות ריריות.
גירוי של הרקמות הריריות וקצוות העצבים בתאי האפיתל, על ידי השמנים האתריים, גורם לתגובת שרשרת של תהליכים פיזיולוגיים המתבטאת בעיקר בהגברת הפרשות שונות, במגוון מערכות הגוף. במערכת השתן הצמח מעורר "שטיפה וחיטוי מרוכז" של דרכי השתן, בין היתר על ידי הגברת מתן שתן, השפעה על חומציות וכו'. ההשפעה על דופנות מערכת העיכול גורמת להגברת הפרשת אנזימים, להגברת התנועה הפריסטלטית ובמינונים גבוהים אף לשלשולים.
צתרה ורודה – Satureja thymbra
הצתרה הינו צמח ממשפחת השפתניים הגדל באזורינו, הוא מכיל כמות גבוהה של שמנים אתרים, במיוחד carvacrol, המקנים לו פעילות אנטיספטית עוצמתית, נגד חיידקים, פטריות, פרזיטים, הן במערכת השתן והן במערכות הנשימה והעיכול. פעולת החיטוי של הצמח היא החזקה ביותר במשפחת השפתניים (יותר מהאורגנו, מרווה, טימין וכו').
לעלי הצתרה צורה דמוית פיגיון קטן המרמזת על הפעילות הקוטלת החזקה של הצמח.
ערער – Juniperus communis
הערער ידוע כאנטיספטי חזק ביותר למערכת השתן, נוגד דלקת ומשתן. משמש בעיקר לטיפול בזיהומים ובדלקות אקוטיות של דרכי השתן ובפרוסטטיטיס. נהוג לשלבו עם הבוכו מאחר שלשני הצמחים פעילות דומה וסינרגטית. הערער מכיל 2% שמן נדיף, אשר לו מיוחסת פעילות מחטאת כנגד חיידקים אנאירוביים, וכ- 5% טאנינים, אשר תורמים לצימות עדין במצבי דליפת שתן, הרטבת לילה והשתנה דחופה-תכופה. בנוסף מיוחסת לו פעילות משפרת עיכול, קרמינטיבית, נוגדת עווית, משפרת מצב-רוח (הודות לארומטיות שלו) והיפוגליקמית. הערער משמש כחלק מטיפול במגוון מצבים, כגון דלקות מפרקים, קשיי עיכול, קוליק, מצב רוח ירוד, חולשה ועייפות וסוכרת.
תויה – Thuja occidentalis
התוייה הוא צמח ממשפחת הברושיים, אשר מוצאו מצפון אמריקה. הוא נחשב לבעל תכונות אנטיספטיות פוטנטיות במיוחד כנגד טווח רחב של מזהמים (בקטריות, וירוסים ופטריות) והוא פועל בשתי מערכות עיקריות: מערכת השתן, הרבייה (משתן ואנטיספטי חזק) ומערכת הנשימה. בנוסף, לתויה תכונות ממריצות מערכת חיסון ופעילות אלטרטיבית. לשמן הנדיף, המכיל thujone, מיוחסת מרבית הפעילות הרפואית של הצמח, אך מלבדו מכיל התויה טאנינים בעלי פעילות מצמתת וסופחת, המקנה לו יעילות במצבי דליפת שתן, הרטבת לילה והשתנה דחופה-תכופה. ברפואה המסורתית נהגו להשתמש בו ספציפית למצבי חיזוק טונוס שרירי שלפוחית השתן. הצמח מכיל רכיבים מוצילאגים התורמים לסיכוך, שיקום והזנה של הרקמה הרירית בדרכי השתן.
סלרי – Apium graveolens
לזרעי הסלרי פעילות אנטיספטית לדרכי השתן, משתנת, נוגדת דלקת ואלטרטיבית. הוא מותווה בעיקר לזיהומים, דלקות ואבנים בדרכי השתן (טיפול אקוטי ומניעתי), מחלות ראומטיות ודטוקסיפיקציה. הזרעים בעלי פעילות אנטי-בקטריאלית כנגד חיידקי גראם חיוביים ושליליים, לרבות E.coli הנפוץ בזיהומי דרכי השתן, וכן פעילות משככת כאב.