משפחה: אשחריים, Rhamnaceae.
שמות משלימים: תמר/שיזף סיני, Chinese date, השם הסיני- Da Zao.
חלק בשימוש: פירות.
רקע כללי ושימוש מסורתי:
פירות התמר הסיני נפוצים בסין לטיפול במגוון מצבים של חסר וחולשה, לרבות עייפות, חולשה חיסונית וחולשה של תהליכי עיכול וספיגה. על פי הסינים הצמח מתאים לטיפול במקרים של חוסר שקט, חרדות ואף לטיפול בדיכאון. מעבר לשימושיו הרפואיים, התמר הסיני מצוי גם בשימוש קולינרי בסין וברחבי אסיה ובשנים האחרונות גם באירופה. התמר הסיני מתווסף למרקים, לדייסות ולתבשילים שונים ואף לסוגים שונים של שיכר.
המחקרים אודות הצמח הם מועטים. רובם מתעדים את השפעותיו האנטי חמצוניות והאנטי דלקתיות, וכן את השפעתו על מערכת העצבים המרכזית.
רכיבים עיקריים ידועים:
Sugars (rhamnose, fructose, sucrose, glucose), Organic acids (malic, citric, succinic acids), Phenols (gallic acid, protocatechuic acid, cinnamic acid, chlorogenic acid, caffeic acid, ferulic acid, ellagic acid, catechin, epicatechin, rutin, quercetin), Flavonoids (proanthocyanidins, quercetin-3-O-rutinoside (Q-3-R), quercetin-3-O-galactoside (Q-3-G), kaempferol-glucosyl-rhamnoside (K-G-R), procyanidin B2), Saponins (jujubosides D & E), Triterpenoids (ursolic acid, betunilic acid, oleanolic acid), Catechins (epiafzelechin, epicatechin, epigallocatechin), Alkaloids (jubanine-E), Fatty acids, Ascorbic acid, α-tocopherol, β-carotene, Calcium, Phosphorus, Iron, Thiamine, Riboflavin.
תכונות רפואיות משניות:
- אנטי מיקרוביאלי (Anti microbial).
- מגן ומשקם רקמות פגועות בכבד ובכליות (Renoprotective / Hepatoprotective).
- מסדיר ומשפר פעילות עצבית (Nervine tonic).
- אנטי עוויתי (Antispasmodic).
- מעכב גידולים ממאירים (Anti-tumour).
- מרפה כלי דם עורקיים (Vasodilator).
- מפחית שלשול (Anti-diarrhoeal).
- ממוסס אבנים בכליה ובדרכי השתן (Litholytic).
תכונות רפואיות עיקריות:
- מחזק (Tonic)
- מרגיע ((Sedative.
- אנטי דלקתי (Anti-inflammatory).
- נוגד חמצון (Antioxidant).
- מחזק חיסוני (Immunostimulant).
- משפר תהליכי עיכול וספיגה (Digestive stimulant).
התוויות ושימושים רפואיים עיקריים:
- חיזוק הגוף והנפש במצבי סטרס, עייפות וחולשה פיזית ונפשית.
- חולשה חיסונית ותפקוד לקוי של מערכת החיסון המתבטא בחולי ממושך.
- דיכאון.
- עצבנות, חוסר שקט וחרדות.
- קשיי עיכול וספיגה.
- רמות גבוהות של כולסטרול בדם.
- קרירות מינית בנשים ובגברים.
- עצירות.
- כחלק מטיפול באפילפסיה ובפרכוסים.
- כחלק מטיפול ושיקום במקרים של נזקים איסכמיים, דלקתיים וחמצוניים במערכת העצבים המרכזית.
- אלצהיימר ודמנציה.
- כחלק מטיפול מאזן בהפרעות של בלוטת התריס, פעילות יתר / תת פעילות.
- כחלק מטיפול מחזק באנורקסיה ובמקרים של חוסר תיאבון.
התוויות ושימושים רפואיים משניים:
- כחלק מטיפול לשיפור פעילות קוגניטיבית ובעיות קשב וריכוז.
- כחלק משיקום והגנה מפני זיהומים, רעלים ופגיעות חמצוניות לרקמות הכבד.
- כחלק מטיפול במחלות דלקתיות של מערכת העיכול.
- כחלק מטיפול בזיהומים פטרייתיים וחיידקיים של מערכת העיכול.
- כחלק מטיפול מקדים לפני מתן חיסונים בילדים.
- כחלק מטיפול בשיעול יבש.
התוויות נגד ואזהרות:
- לא ידועות תופעות לוואי משמעותיות. על פי הרפואה הסינית המסורתית יש להיזהר במקרים של חום ולחות רבה.
- במינון גבוה הצמח עשוי לשלשל.
- היריון: חסר מידע בנושא / יש להיזהר בשימוש.
- הנקה: ניתן לשימוש.
מינונים מומלצים ואופן השימוש:
- טינקטורה בריכוז 1:3: 15-40 מ”ל לשבוע, כחלק מפורמולה.
- תמצית יבשה סטנדרטית בריכוז 5:1: 300-1200 מ”ג ליום.
- צמח יבש במרתח: 3-30 גרם ליום.
אנקדוטות לגבי הצמח:
- מספר מחקרים הדגימו את השפעתו המרגיעה של הצמח וכן את השפעתו לעיכוב תהליכים ניווניים ברקמת המוח.
- הצמח נפוץ מאוד במגוון רחב של פורמולות סיניות קלאסיות, בין היתר בשל טעמו המתוק והמשובח, הממתן טעמים והשפעות של צמחים בעלי טעם מר או “טעם רעיל” דומיננטי.
- פרי התמר הסיני בשילוב עם שורש ג’ינג’ר טרי מקובל לשימוש במקרים של התקררויות תכופות, לצורך חיזוק כללי וחיזוק חיסוני, במקרים של בעיות עיכול, בחילות ועוד.