משפחה: Leguminosae – קטניות.
שמות נוספים: Jamaican Dogwood, Florida fishpoison tree.
חלק בשימוש: קליפת השורש – Root bark.
רקע כללי ושימוש מסורתי: הצמח גדל באזורים הדרומיים והמזרחיים של צפון אמריקה ומרכזה הכוללים את דרום פלורידה, איי הבהאמה, פנמה, האיים הקריביים, מקסיקו ועוד.
השימוש המקורי בצמח היה על ידי האינדיאנים כעזר לצייד דגים, הם היו משתמשים בצמח כדי להרגיע את הדגים השוחים בנהרות ובכך היה ניתן לתפוס אותם בעזרת השימוש בידיים בלבד, לכן הצמח נקרא fishpoison וגם השם הלטיני נקשר לשימוש זה היות piscis פירושו- דג.
רכיבים עיקריים:
Isoflavenoids (erythbigenin), rotenoids, organic acids, piscidic acid, tanins, saponins, glycosides (piscidin).
תכונות רפואיות עיקריות:
- Sedative- הפחתת מתח עצבי. טוב במצבים של כאב וחרדות.
- Spasmolytic- הפחתת כיווץ שרירים חלקים (התכווצויות לא רצוניות).
- Anti-inflammatory- נוגד דלקת.
- Antitussive- הפחתה בכמות וחומרת השיעול.
- Antipyretic / Febrifuge- מוריד חום.
- Analgesic- משכך ומפחית כאב.
- Hypnotic- מעודד שינה.
התוויות ושימושים עיקריים:
- אינסומניה.
- חרדה.
- כאבים עצביים, נאורלגיה (Trigeminal neuralgia), מיגרנה וכאב שיניים.
- דיסמנוראה (כאבי מחזור).
- סיאטיקה, התכווצויות שרירים וראומטיזם.
- אסטמה ושיעול (במיוחד בקרב ילדים).
התוויות נגד ואזהרות:
- הריון: לא מתאים.
- הנקה: לא מתאים.
מינונים מומלצים:
- טינקטורה 1:3: 10-30 מ”ל לשבוע, כחלק מפורמולה.
- צמח יבש: 3-6 גרם ליום.
איכויות:
מעט חריף וקר.
במבט סיני:
נכנס למרידיאני הריאות והכבד, מרגיע נפש במצבי עודף יאנג.
מניע צ’י, משחרר תקיעות ומרגיע כאב.
מפסיק שיעול ע”י עיגון צ’י הכליות ושחרור הריאות.
מרגיע רוח פנימית למצבי התקפים, עוויתות והזיות.