החופש לנוע: טיפול בכאבי מפרקים באמצעות צמחי מרפא
רוני כהן שרייבר – נטורופטית והרבלסיטית קלינית בברא צמחים
יכולתו המופלאה של הגוף לנוע ולתפקד בחופשיות וללא כאבים נתפסת אצל רבים מאתנו כעניין מובן מאליו, אך אין זה המצב עבור חלק נכבד באוכלוסייה, אשר כל תנועה שלהם מלווה בכאב ונוקשות.
איך יתכן שדלקות מפרקים כה נפוצות באוכלוסייה וגורעות מאיכות חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם? ומה באורח החיים מכביד כל כך על מערכת השלד והשריר ופוגע ביכולתה הטבעית לשקם את עצמה ולהישאר איתנה ויציבה לאורך שנים?
מערכת השריר-שלד בגופינו היא הבסיס לתנועה, ליציבה ולהגנה על האיברים הפנימיים של הגוף. מדובר במערכת מתוחכמת והכרחית לתפקוד היומיומי, בעלת מנגנונים פנימיים לתיקון ושיקום נזקים ויכולת הסתגלות למצבים משתנים. ישנם כ-200 סוגים שונים של דלקות מפרקים והן הופכות שכיחות יותר ככל שמתבגרים.
מהם סוגי הדלקות והגורמים?
דלקות מפרקים מיוחסות למפרקים והרקמות הסמוכות להן: גידים, רצועות ושרירים, כאשר הגורמים משתנים בין מצבי דלקת ראשונית (ללא גורם ידוע), לבין משנית על רקע מחלות ותסמונות שונות.
דלקת מפרקים ניוונית אוסתאואריטרטיס – (OA) הינה מחלת המפרקים הנפוצה ביותר. המתייחסת לשחיקת הסחוס שבין עצמות המפרק, מצב המוביל לדלקת מקומית, כאב משמעותי והגבלת תנועה. הדלקת עשויה להופיע במפרק אחד או יותר, ולרוב הפגיעה תהיה במפרקים נושאי המשקל (ירך/ברך).
גורמים מובילים:
• שינויים אנומליים ברכיבי הסחוס שמובילים להתדלדלותו וסדיקתו.
• חבלה
• שימוש מופרז במפרק
• זיהומים ומחלות שונות (דוגמת מחלת פאג’ט)
• משקל עודף עשוי אף הוא להוות גורם, אך עוד אין לכך ראיות חד משמעיות.
דלקת מפרקים שגרונית (RA – rheumatoid arthritis) היא מחלה כרונית אוטואימונית, בה פעילות בלתי מווסתת של מערכת החיסון תוקפת את המפרק, יוצרת דלקת מקומית ועלולה להוביל, בסופו של דבר, להרס של המפרק הן מבחינת תפקודית הן מבנית. המחלה מתאפיינת בכאב ונוקשות במפרקים, עם נטייה לסימטריות, חום ואדמומיות, ודלקות באיברים סמוכים נוספים.
גורמים מובילים:
• ביטוי גנטי של גנים מסוימים שנמצאו כגורמים לרגישות או עמידות בפני המחלה.
• זיהומים שונים נמצאו כגורם להתפרצות המחלה.
• גורמים הורמונליים – המחלה אופיינית יותר בנשים, כאשר להריונות, לידות ונטילת גלולות השפעה ברורה על המחלה ומהלכה.
• אוטואימוניות ככל הנראה מהווה חלק משמעותי במחלה וזאת ניתן להסיק מהופעת הגורם השיגרוני RF (Rheumatoid Factor), נוגדן שנמצא בדמם של חלק גדול מהחולים בדלקת מפרקים שגרונית, אשר מעיד על דלקת קיצונית הנגרמת לרוב ממנגנונים אוטואימוניים.
דלקות נוספות המערבות מפרקים כוללות דלקות על רקע מחלות אוטואימוניות
ביניהן פיברומיאלגיה, לופוס (זאבת), קרוהן (עשויה להוביל בין היתר לדלקת מפרקים נלווית), פסוריאזיס ופולימיאלגיה ראומטיקה.דלקות מפרקים על רקע מטאבולי-גאוט (שיגדון), דלקות מפרקים על רקע זיהומי, דלקות על רקע מבני ודלקות מפרקים על רקע טראומה – חבלה או מאמץ מופרז.
מהם תסמיני הדלקת?
- כאבים
- נפיחות
- אודם
- נוקשות
- שינוי חיצוני במבנה המפרק
- הרגשה כללית רעה
תסמינים אלו יכולים להופיע באופן סוער ונקודתי או באופן מתמשך .
מבט הוליסטי – הרבליסטי
המפרקים, כצמתים סואנים בגופנו, משקפים את יכולתנו להתמודד עם עומסים. בעולם המודרני, עומס יתר פיזי ונפשי גורם למתח כרוני, המפעיל מנגנון הגנה שנועד להוביל חומרי הזנה למפרק על מנת לסייע לנו לברוח מסכנה. אולם, במציאות של החיים המודרניים, מנגנון זה גורם להצטברות מתח ושאריות מטאבוליות במפרקים, במקום לשחרר אותו. כך, במקום לסייע לנו לנוע, המתח הכרוני יוצר מעגל של תקיעות וכאב המגביל את יכולת התנועה שלנו. במילים אחרות, הסטרס של העידן המודרני אינו דורש תנועה של המפרקים, אלא להיפך, מכווץ ומקפיא אותם. כך שכל ההזנה שהובלה למפרק נשארת ללא שימוש ובעצם מגבירה את התקיעות והכיווץ, והם מגבירים את הכאב – שמפחית את התנועה. כך נוצר מעגל של תקיעות וכאב.
איך שוברים את “מעגל התקיעות והכאב”?
אחת הדרכים היעילות והעתיקות ביותר לטיפול בדלקות באופן כללי ודלקות מפרקים בפרט, הם צמחי המרפא הנמצאים בשימוש רפואי אלפי שנים, וככל שחולף הזמן מנגנוני הפעולה שלהם נחקרים ומתבהרים יותר ויותר.
הטיפול ההרבליסטי בדלקות מפרקים כולל במקרים רבים צמחים בעלי פעילות נוגדת דלקת, שיפור זרימת הדם והלימפה, פינוי שאריות מטאבוליות ושיכוך כאב שיוכלו לאפשר טווח תנועה רחב יותר במפרק ובכך להפחית את הכיווץ, הכאב והתקיעות. בנוסף, פעילות תומכת במערכת העצבים והשריית רוגע והרפיה, להפחתת הסטרס ותגובת “הילחם או ברח”.
- שורש הכורכום – הינו צמח תבלין ומרפא נפוץ מאוד ברחבי העולם. הכורכום ובעיקר הרכיב הפעיל העיקרי שבו – הכורכומין – הדגים במחקרים קליניים רבים השפעה נוגדת דלקת רחבה, הפחתה של הרס הרקמה באזורים המודלקים במפרק ושיפור במדדי תפקוד וכאב מפרקים. זמינותו הביולוגית של הכורכומין נמוכה ולכן מומלץ לבחור בתוסף ליפוזומלי – בעל טכנולוגיית ספיגה מתקדמת. הטכנולוגיה הליפוזומלית מעניקה לכל אחת ממולקולות הכורכומין מעטפת המדמה את המעטפת של תאי הגוף ובכך מאפשרת ספיגה מוגברת פי כ-40%, כפי שהוכח במחקרים.
- שרף הלבונה (בוסווליה) – השימוש בשרף עץ הלבונה מתועד עוד בתקופת בית המקדש בארץ ישראל. שמו העברי-לבונה, סימל את איכותו המטהרת ומקדשת, והשימוש בו היה כקטורת. בתקופת הקורונה עלה לכותרות מחדש כצמח שעשוי למנוע את סערת הציטוקינים המאפיינת את הוירוס (תגובה דלקתית סוערת). החומר הפעיל העיקרי בשרף הינו החומצה הבוסוולית, אשר משמשת מסורתית כבעלת פעילות נוגדת דלקת ואנטי-ראומטית, מניעת דם וממריצה איחוי רקמות פגועות. תכונות אלה הוכחו גם במחקרים שונים.
- ויתניה משכרת – הידועה בשמה ההודי אשווגנדה – הינה מהצמחים הנפוצים ביותר בשימוש ברחבי העולם, אודות להשפעתה הרחבה ועם זאת הבטוחה והמתונה על גוף האדם. פעילותה נוגדת הדלקת והחמצון, בנוסף להשפעתה הישירה על מערכת החיסון והעצבים, משמשות ברפואות המסורתיות השונות מזה אלפי שנים, ואף הוכחה במחקרים קליניים שונים. שילוב פעילויות אלו הינו יעיל במיוחד במצבים של דלקות פרקים על רקע אוטואימוני, המצביע על פעילות חיסונית עודפת, או המחמירים במצבי סטרס.
- הרפגו – ההרפגו הנפוץ בחלקים הדרומיים של אפריקה נמצא בשימוש רפואי מסורתי כצמח מרגיע, המשמש לטיפול במצבי דלקת ובאפילפסיה. זהו צמח בעל השפעה עמוקה, ובעל איכות מייצבת המייצרת שקט פנימי. בנוסף להשפעה נוגדת דלקת עוצמתית, אנטי – ראומטית המונעת את הרס המפרק האופייני ומשככת כאב. יעילותו הקלינית של ההרפגו נבדקה בעשרות מחקרים, ביניהם גם מחקרים קליניים שהדגימו את היעילות של הצמח לטיפול בעיקר בדלקות של הירך והברך, ובכאבי גב תחתון .כל אלו הופכים אותו לצמח יעיל במיוחד במצבי דלקת סוערים, ובעיקר כאלה עם רקע מובהק של סטרס או חוסר שקט.
לכל אלו ניתן להוסיף צמחים מרגיעים ומרפים כמו ולריאן, קמומיל ועוד.
המלצות לאורח חיים
תנועה –תנועה מפחיתה סטרס, מניעה את הדם, משחררת את העומס והתקיעות שמצטברים במפרק ובכך מפחיתה כאב. נרצה למצוא תנועה מיטיבה, בעצימות המתאימה למצב, עם דגש על טווח התנועה במפרקים. דרך נוספת להכניס תנועה למפרק הפגוע היא על ידי עיסוי מקומי, אותו ניתן לשלב עם משחות ייעודיות להפחתת דלקת המכילות צמחים כמו ארניקה, כורכום, קלנדולה, לבנדר וקמומיל, אשר יפחיתו את רמות הדלקת.
זמני שיקום ומנוחה – הפחתת העומסים ברמת העשייה והתודעה. ליצור בשגרה איים של שקט – מנוחות יזומות במהלך היום, נטולות מסכים ומכוונות פעילויות שממלאות את מאגרי האנרגיה. כל אלו יוכלו להפיג את הכיווץ והסטרס.
התייחסות תזונתית –התאמה תזונתית דורשת התייחסות אישית, ולרוב משלבת בין הזנה ראויה אל מול פינוי אופטימלי. הזנה ראויה משמעותה תשומת לב לצריכה של כלל אבות המזון, בשילוב ריבוי ירקות ופירות, כל זאת מבלי להעמיס על מערכת העיכול, הן מבחינת כמות והן מבחינת שילובי מזונות. תמיכה בתהליכי הפינוי הטבעיים של הגוף באמצעות שילוב של עלים ירוקים או תוספים עתירי כלורופיל כמו עשב חיטה או מורינגה בתזונה היומיומית, למשל בשייקים, בסלטים ובתבשילים.
לסיכום, דלקות מפרקים מזמינות אותנו להקשיב לאותות הגוף והנפש. הן מהוות קריאה להתבוננות פנימה, להבנה של הצרכים העמוקים שלנו ולמתן מענה הוליסטי. הטיפול בדלקת דורש גישה רב-ממדית, המשלבת טיפול תרופתי (במידת הצורך), תזונה מתאימה, פעילות גופנית מותאמת והתייחסות להיבטים הרגשיים והנפשיים. כאשר אנו לומדים להקשיב לגופנו ולצרכיו, הכאב הופך מאיום לאות, ומאפשר לנו לחיות חיים בריאים ומאוזנים יותר.
המידע אינו המלצה או הוראה או דרך לטיפול רפואי. בכל מקרה של בעיה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל
