הסוד שלנו: כורכומין במעטפת ליפוזומלית

שילוב קומפלקס ליפוזומלי להעצמת ספיגת הכורכומין בגוף

שורש הכורכום משמש כאחד התבלינים החשובים במטבחי אסיה השונים והוא נצרך מדי יום על ידי למעלה משליש מאוכלוסיית העולם. זהו אחד הצמחים העתיקים ביותר הידועים בשימוש רפואי מזה אלפי שנים. הרכיבים הפעילים העיקריים בשורש הם רכיבים פוליפנוליים הקרויים כורכומינואידים (Curcuminoids), בהם גם הרכיב הידוע כורכומין (Curcumin), אשר מעניק לכורכום את צבעו הצהוב. הכורכומין נחשב כיום ל"פלא הצהוב", זהו הרכיב הטבעי הנחקר ביותר בעולם והוא זכה לסיקור של למעלה מ-8,000 פרסומים ומחקרים מדעיים שונים. מתוך המחקרים הללו עולה כי לכורכומין ישנה השפעה על מאות מנגנונים ביולוגיים בגוף האדם.

למרות השפעותיו החיוביות של הכורכומין, הוא נחשב לחומר בעל זמינות ביולוגית ורמות מסיסות נמוכות יחסית, כך שהוא אינו נספג באופן יעיל במערכת העיכול. בעיית הזמינות הביולוגית של כורכומין ידועה מזה שנים רבות והיא הובילה לפתרונות יצירתיים שונים, כמו למשל הוספה של פלפל שחור (והרכיב פיפרין) להעצמת הספיגה, שימוש במינונים גבוהים במיוחד של כורכומין (4,000-8,000 מ"ג ליום) ועוד.

ברוב המקרים בעיית הספיגה יוצרת זמינות ביולוגית נמוכה והיא אינה מאפשרת להפיק את התועלת המירבית מהכורכומין. עם זאת, מחקרים שונים הראו כי שילוב של כורכומין במעטפת ליפוזומלית מביא לשיפור משמעותי ברמת הספיגה ובזמינות הביולוגית של הכורכומין בגוף האדם. להלן מובא מידע מחקרי אודות הרכיב כורכומין בטכנולוגיה ליפוזומלית. למען הסר ספק יובהר כי מידע זה מהווה סקירה אקדמית-מחקרית בלבד אשר אינה מתייחסת למוצר מסחרי על בסיס כורכום או כורכומין של חברת ברא צמחים.

ליפוזום: מבנה פוספוליפידי כדורי, המסוגל להכיל בתוכו רכיבים פעילים ולהחדירם ביעילות לתאים אנושיים.

כורכומין במעטפת ליפוזומלית, איך זה עובד?

כורכומין הוא חומר שאינו מיטיב להתמוסס במים או חומרים ממסים אורגניים אחרים, אך יחד עם זאת הוא מסוגל להיקשר היטב לרכיבים ליפוזומלים שונים. אלו הם רכיבים בעלי מבנה מולקולרי מיוחד, המאפשר להם להיות הידרופיליים (מסיסי מים) וליפופיליים (מסיסי שמן) בעת ובעונה אחת. המולקולות הליפוזומליותהן אלו שמרכיבות את קרומי התאים (ממברנות) בכל עולם החי.
פוספוליפידים שונים יוצרים מבנים סגורים וכדוריים הקרויים ליפוזומים. בשל הדמיון הרב של המבנים הללו למבנה של קרום התא האנושי, הם מסוגלים לעבור במערכת העיכול ובכלי הדם, עד הגעתם לתאי מטרה שונים בגוף ולהתאחד עם קרומי התאים. באופן הזה, חומרים הנמצאים בתוך המעטפת הליפוזומלית משתחררים בקלות ישירות אל תוך התאים האנושיים.

כורכומין ליפוזומלי | מחקרים מעבדתיים

מחקרים שונים שנערכו ברחבי העולם על הרכיב כורכומין הראו כי השילוב שלו עם מעטפת ליפוזומלית מעצימה את רמת הספיגה והזמינות הביולוגית של הכורכומין, בשיעור של עד פי 30 (בהשוואה לכורכומין רגיל) ושל רכיבים כורכומינואידים אחרים בשיעור של עד פי 60! (1-5)
כורכומין העטוף בליפוזום פוספוליפידי, הראה יציבות רבה יותר במהלך האינטראקציה שלו עם קרום התא, זאת בהשוואה לכורכומין רגיל. (6) במחקרים מעבדתיים שונים, כורכומין ליפוזומלי אף נמצא כאמצעי נוגד חמצון יעיל יותר ובעל יכולת עיכוב משמעותית יותר של ציטוקינים פרו-דלקתיים שונים. (7) במחקר שנערך בבעלי חיים ביפן, כורכומין ליפוזומלי הראה יכולת ספיגה טובה יותר במעי, באופן משמעותי, בהשוואה לכורכומין רגיל. החוקרים היפנים מצאו כי בהתאם לרמת הספיגה הגבוהה, גם הפעילות נוגדת החמצון של הכורכומין הייתה מובהקת ועוצמתית הרבה יותר. (8)

כורכומין במעטפת ליפוזומלית | זמינות גבוהה פי 30 במחקר קליני

במחקר איטלקי שנערך בשנת 2012, נבדקה רמת הספיגה והזמינות הביולוגית של קומפלקס כורכומין- ליפוזומלי Curcumin Lipozomal Complex

בקרב מתנדבים בריאים. שלוש קבוצות נטלו קומפלקס כורכומין-ליפוזומלי בשני מינונים שונים של 376 מ"ג ושל 209 מ"ג, בנוסף לקבוצה שנטלה כורכומין רגיל, במינון 1800 מ"ג. משקלול הנתונים עולה כי רמת הספיגה של הרכיבים הכורכומינואידים בתכשיר ששילב מעטפת ליפוזומלית, הייתה גבוהה יותר בשיעור של פי 30 בממוצע, בהשוואה לכורכומין הרגיל.
מהתפלגות הנתונים עולה כי רמות הספיגה של נגזרות שונות של הכורכומין היו גבוהות אף יותר, בהשוואה לכורכומין הרגיל, כאשר רמת הספיגה של נגזרת הכורכומין Demethoxycurcumin הייתה גבוהה בשיעור של פי 60 ורמת הספיגה של נגזרת הכורכומין Bisdemethoxycurcumin הייתה גבוהה יותר בשיעור של פי 50. (10)

כורכומין ליפוזומלי והשפעתו על הכבד

הכורכום ידוע ברפואות הצמחים המסורתיות כצמח מרפא בעל השפעה תומכת בתהליכי ניקוי רעלים בכבד, להגנה מפני נזקים חמצוניים שונים לרקמות הכבד ולשיקום של רקמות כבד פגועות. כיום, מחקרים שונים מראים כי הכורכומין תורם לשפעול ולוויסות של המערכות האנזימטיות השונות בכבד, הפועלות למזעור של נזקים חמצוניים ולסילוק של חומרים רעילים מהכבד.
במחקר השוואתי שנערך בין כורכומין רגיל לבין כורכומין פוספוליפיד, האחרון הראה פעילות מובהקת יותר כאמצעי נוגד חמצון, יחד עם השפעה משקמת משמעותית יותר לרקמות כבד, אשר נחשפו לחומרים רעילים (מחקר בבעלי חיים). בקבוצה שנטלה את הכורכומין-פוספוליפיד, רמות הכורכומין בדם היו גבוהות יותר ונצפה שפעול מובהק יותר של אנזימים נוגדי חמצון בכבד. (11)

כורכומין ליפוזומלי והשפעתו על חולי רטינופתיה

במחקר איטלקי שפורסם בשנת 2013, תכשיר של כורכומין בשילוב פוספוליפיד שניתן ל-12 חולי רטינופתיה (היפרדות רשתית של העין), למשך שנה, הראה תוצאות טיפוליות חיוביות. בתום תקופת המחקר אף אחד מהמשתתפים במחקר לא דיווח על החמרה במצבו, 39% דיווחו על ייצוב במצבם ו-61% דיווחו על שיפור במצבם. (12) תוצאות חיוביות דומות לשיפור הראייה, נרשמו גם במחקר נוסף שנערך עם כורכומין-פוספוליפיד, בקרב חולי רטינופתיה סוכרתית. (13)

כורכומין ליפוזומלי והשפעתו על הגדלה שפירה של הערמונית

מחקר קליני שפורסם בשנת 2012 הראה כי כורכומין במעטפת ליפוזומלית , יחד עם טיפול תרופתי מקובל, הביא לשיפור משמעותי בסימפטומים, זאת בהשוואה לטיפול תרופתי ללא הכורכומין. מחקר זה כלל 61 נבדקים, והוא נמשך 24 שבועות, כאשר לא נרשמו תופעות לוואי מיוחדות בעקבות נטילת הכורכומין. (14)

כורכומין ליפוזומלי והשפעתו על דלקת מפרקים ניוונית

בשני מחקרים קליניים שונים שנערכו עם חולי אוסטיאוארתריטיס (Osteoarthritis), תכשיר כורכומין בשילוב רכיבים ליפוזומלים הביאו לשיפור משמעותי ברמת הכאבים, לשיכוך הדלקת ולשיפור בתפקוד של המפרקים. מחקר אחד כלל 50 נבדקים ונמשך שלושה חודשים, ואילו המחקר השני נערך בהיקף גדול יותר והוא כלל 100 נבדקים, אשר נטלו את הכורכומין למשך 8 חודשים. (15-16)

אסמכתאות:

(1) Kidd PM. et al. Altern Med Rev. 2009 Sep;14(3):226-46.
(2) Semalty A et al. Fitoterapia. 2010 Jul;81(5):306-14.
(3) Marczylo TH et al. 2007 Jul;60(2):171-7.
(4) Gupta NK et al. J Pharm Sci. 2011 May;100(5):1987-95.
(5) Gupta NK et al. Arch Dermatol Res. 2011 Mar;303(2):89-101.
(6) Karewicz A et al. 2011 Nov 1;88(1):231-9.
(7) Basnet P et al. 2012 Feb;101(2):598-609.
(8) Takahashi M et al. 2009 Oct 14;57(19):9141-6.
(9) Han G et al. 2008 Apr;31(4):592-4.
(10) C Cuomo J et al. J Nat Prod. 2011 Apr 25;74(4):664-9.
(11) Maiti K et al. 2007 Feb 7;330(1-2):155-63.
(12) Mazzolani F et al. Clin Ophthalmol. 2013;7:939-45.
(13) Steigerwalt R et al. 2012 Dec;54(1 Suppl 4):11-6.
(14) Ledda A et al. 2012 Dec;54(1 Suppl 4):17-22.
(15) Belcaro G et al. Altern Med Rev. 2010 Dec;15(4):337-44.
(16) Belcaro G et al. Panminerva Med. 2010 Jun;52(2 Suppl 1):55-62.