מהמטבח למוח: התגלית המדעית על הקשר בין כורכומין לדיכאון

מאת אלונה מצליח – נטורופטית והרבליסטית קלינית בברא צמחים

בעולם הרפואה המודרנית, לעיתים קרובות התגליות המשמעותיות ביותר מגיעות ממקורות עתיקים. כך הדבר גם עם הכורכום, צמח ממשפחת הזנגביליים שמקורו בדרום-מזרח אסיה, אשר משמש כבר אלפי שנים ברפואה המסורתית. לאחרונה, מחקרים מדעיים מגלים כי הכורכומין, החומר הפעיל בצמח זה, עשוי להציע תקווה חדשה בטיפול במצבי דיכאון.

הכורכום, המוכר לרובנו כתבלין צהוב המשמש במטבח ההודי ובתערובות תבלינים מסורתיות כמו קארי וחוויאג', מכיל בקנה השורש שלו חומרים פעילים רבים, כשהעיקרי ביניהם הוא הכורכומין – חומר השייך למשפחת הכורכומינואידים. אלו הם פיגמנטים טבעיים המשתייכים לקבוצת הפוליפנולים, תרכובות כימיות טבעיות המיוצרות על ידי צמחים ומתפקדות כנוגדי חמצון רבי עוצמה.

לאורך שנים רבות ומחקרים רבים על הכורכומין, נמצא כי השימוש העיקרי בכורכומין הינו לטיפול בדלקות – אקוטיות וכרוניות בגוף שמביא ולזירוז החלמתן. עוד נמצא, כי לכורכומין השפעות נוספות, בעידוד ובהתחדשות רקמות ולכן מצוין כחלק מטיפול במחלות מעיים כגון קרוהן וקוליטיס. בנוסף, נמצא כי לכורכומין אפקט נוגד קרישה עדין ולכן עוזר בשיפור זרימת דם היקפית. הוא גם מסייע בהורדת כולסטרול ושומנים בדם, משפר המרצת יצור מיצי מרה ומשכך כאבים קל.

הקשר בין כורכומים לדלקות

הגילוי המרתק ביותר בשנים האחרונות הוא הקשר הישיר שנמצא בין רמות דלקת גבוהות בגוף לבין התפתחות דיכאון. מחקרים מראים כי אנשים המתמודדים עם דיכאון נוטים לסבול יותר ממצבים דלקתיים, וההפך – אנשים עם מחלות דלקתיות כמו דלקת פרקים, מחלות מעי דלקתיות וטרשת נפוצה, מועדים יותר לפתח דיכאון. כפי שאמר פרופ' סר רוברט לכלר, נשיא האקדמיה למדעי הרפואה בבריטניה: "אי אפשר להפריד בין הנפש לגוף, מערכת החיסון מייצרת התנהגות."

מאמר מ-2018, שסקר שורה של מחקרים ותוצאות מניסויים קליניים הראה, שטיפול להורדת מדדי דלקת מקל על תסמיני דיכאון.
רופאים ראו כי בעקבות טיפול לחיזוק מערכת החיסון (דבר המגביר את מדדי הדלקת בגוף), מטופלים חוו ירידה במצב הרוח עד כדי דיכאון, ברמה זהה לזו שחווים אנשים חולים במחלות ממקור של וירוסים או חיידקים שכן מערכת החיסון שלהם עובדת ביתר באופן טבעי.. הסיבה לכך היא, שמערכת החיסון מייצרת דלקת, כתגובה לנוכחות פתוגן ומעוררת שינויים בגוף כהכנה להגנה על הגוף. יש מדענים הסבורים שהתגובה היא אבולוציונית שאם בן שבט היה חולה או פצוע היה מתכנס בעצמו ומסתגר למצב של דיכאון בכדי לא להדביק את שאר השבט.

כיום, אנו מבינים שהקשר בין דלקת לדיכאון הוא מורכב הרבה יותר, וכאן נכנס לתמונה הכורכומין.

מחקר פורץ דרך משנת 2014 שנערך באוסטרליה, בחן את השפעת הכורכומין על מטופלים הסובלים מדיכאון מג'ורי. המחקר, שהיה אקראי וכפול-סמיות, הראה תוצאות מרשימות: לאחר 4-8 שבועות של נטילת כורכומין במינון של 1000 מ"ג ביום, נצפה שיפור משמעותי בתסמיני הדיכאון בהשוואה לקבוצת הפלצבו. ממצאים אלו קיבלו חיזוק נוסף במטא-אנליזה מקיפה משנת 2016, שסקרה 30 שנות מחקר והראתה כי ההשפעה המיטיבה של הכורכומין אף מתעצמת בשימוש ארוך טווח.

הספיגה של הכורכומין במערכת העיכול

עם זאת, קיים אתגר משמעותי בשימוש בכורכומין: ספיגתו במערכת העיכול נמוכה יחסית. במהלך השנים פותחו מספר פתרונות לבעיה זו. הראשון הוא שילוב עם פיפרין, החומר הפעיל בפלפל שחור, המגביר משמעותית את הספיגה. פתרון חדשני נוסף הוא טכנולוגיה ליפוזומלית, המאפשרת ספיגה מקסימלית ומתאימה גם לאנשים הסובלים מרגישות במערכת העיכול.

המחקרים מראים שהכורכומין תומך בתהליכים שנועדו להפחית את תסמיני הדיכאון ע"י טיפול בהורדת מדדי דלקת. אלו בהחלט חדשות מעודדות, אך עם זאת חשוב לציין כי אין להוריד תרופות פסיכיאטריות ללא ליווי רופא/ פסיכיאטר.

למי שמעוניין לשלב כורכום בתזונה היומית, ישנן מספר דרכים פשוטות לעשות זאת. בבישול, מומלץ לשלב פלפל שחור עם הכורכום להגברת הספיגה. בנוסף, כדאי לשקול שילוב של מזונות עשירים ברסברטרול, נוגד חמצון עוצמתי נוסף ממשפחת הפוליפנולים, הנמצא בענבים אדומים ופירות יער שחורים. שילוב זה עשוי לתרום לבריאות הגוף והנפש כאחד.

המחקר בתחום הקשר בין כורכומין ודיכאון ממשיך להתפתח, ועם כל מחקר חדש מתבהרת התמונה המורכבת של הקשר בין דלקת, בריאות הגוף ובריאות הנפש. בעוד שנדרש עוד מחקר בתחום, הממצאים עד כה מציעים תקווה חדשה ואפשרות לסיוע טבעי בטיפול בדיכאון.