על קצה המזלג – משקה עוזררים

מאת: אורי מאיר צ’יזיק

 

העוזרר הקוצני (Crataegus aronia) הוא עץ קוצני ונשיר, הוא צומח בחורש ים תיכוני ונפוץ מאוד בצפונה של הארץ. בקיץ ובסתיו מופיעים עליו פירות קטנים וצהבהבים דמויי תפוח. פירותיו אלו אכילים וטעמם ערב לחיך, בימי הביניים כונה הפרי בפי הערבים במקומות מסוימים ‘תפאח ברי’ (תפוח בר). את העץ קל לזהות גם ללא הפרי לפי הצורה המיוחדת של עליו, המחולקים לשלוש אונות מעוגלות ונראים כמו טביעת רגל של בעל כנף. בסתיו כדאי ללקט את הפירות מן הקרקע לאחר שנשרו מהעץ, אז הם טעימים ביותר. בימי הביניים גודל העוזרר כגידול חקלאי, אך כיום הוא עץ מוגן.

 

תכונות רפואיות: על פי המסורת הרפואית המקומית הפרי משמש כמכווץ ומועיל לבעיות מעיים, ובתוך כך גם לריפוי שלשול, שטפי דם פנימיים, לחץ דם גבוה ומחלות לב. לעיסת העלים הצעירים מקלה על תחושת רעב ומחזקת. חליטת עלי עוזרר מועילה לבעיות רבות, כמו נדודי שינה וחרדות. חליטת השורשים עוזרת ללחץ-דם גבוה.

 

טעמם של פירות העוזרר דומה לטעם של תפוח עץ. הערבים מכינים מפירות עוזרר מורתחים וממיץ ענבים משקה מתוק המכונה בפיהם “שראב זערור” (משקה עוזרר).

 

משקה עוזרר ותירוש

המרכיבים:

תירוש ענבים טבעי (קנוי או תוצרת-בית, אך בכל מקרה כזה שיש בו רק ענבים ובלי תוספות אחרות)

פירות עוזרר

 

אופן ההכנה:

מניחים את פירות העוזרר בסיר.

מכסים במים, מביאים לרתיחה ומבשלים כחצי שעה על אש קטנה.

לאחר שמתקרר, מסננים את הפירות ומוסיפים כמות שווה של מיץ ענבים.

בשלב זה, לאחר שהפירות התרככו, אפשר להוציא מהם את הגרעינים ולהוסיפם למשקה.