צמחים מכאן – המדור הכנעני – שוש קירח (שורש ליקוריץ)

צמחי מרפא מקומיים המצויים בסביבתו הטבעית של המטופל הם הבסיס לכל רפואות הצמחים המסורתיות והם ההעדפה הראשונה בד”כ של הרבליסטים רבים. צמחי מרפא של ארץ ישראל נמצאו בשימוש רפואי עוד בתקופת המקרא והתלמוד, ולאחריה לאורך כל שנות גלותנו, עד לשימוש המסורתי שעושים בהם ערביי ישראל כיום.

שוש קירח | Glycyrrhiza glabra | Licorice

משפחה: פרפרניים / Leguminosae
חלק בשימוש: שורש.
תפוצה: ים תיכוני, בתות הספר ומדבריות.

רקע כללי:

הליקוריץ’ הינו אחד מצמחי הבר השימושיים ביותר ברפואת הצמחים המערבית וברפואות המסורתיות בסין ובהודו. לצמח ישנה היסטוריה ארוכה של שימוש ע”י המרפאים הקדמונים המצרים, הסינים והיוונים. שמו הלטיני של הצמח מגיע מהמילים היווניות glykys-מתוק ו- rhiza-שורש. זהו צמח רב שנתי בעל שורש עבה בצבע אדמדם-חום מבחוץ, וצהוב מבפנים. הצמח מגיע לגודל של עד כ-2 מטרים והוא עמיד מאוד מבחינת אזור הגידול, הצמח נפוץ וגדל היטב בקרקעות עשירות וגיריות, אך הוא יכול לגדול גם באזורים אחרים במדבר ולאורך החוף. (שם מימדיו יהיה קטנים הרבה יותר). שורשי הצמח הינם מעובים וקצרים, חזקים מאוד, נעוצים עמוק בתוך האדמה ונאחזים היטב בקרקע. שורש הליקוריץ’ מקנה לצמח יכולת אחיזה ועמידות והראיה לכך היא שגם בתנאי יובש או סביבה פחות נוחה, הצמח מצליח לגדול ולשרוד.

לעניין השימוש הרפואי, הצמח מוסיף לבני אדם את יכולת העמידות הזו וההסתגלות לתנאים משתנים. השימוש בליקוריץ’ מתאים למצבים של חולשת מערכות וחולשה כללית, בעיקר לאנשים שאינם גדלים “בתנאי קרקע” נוחים מבחינתם. הצמח אוגר אנרגיה רבה בשורשים ומעביר אותה לבני אדם אשר נמצאים במצבי חוסר כאלו או אחרים. הצמח משפיע על מגוון רחב של מנגנונים פיזיולוגיים בגוף, אך הערך המוסף של השורש לרפואת הצמחים הינו חיזוק, הזנה ושיקום של מערכות גופניות והנעה לכיוון של גדילה ולהתפתחות. לאופן ההשפעה של הצמח על הגוף ניתן לשייך אנרגיית אדמה (בולטת מאוד) ומים. לשורש היבש ישנו טעם מר מתוק ומצמת. בשורש הטרי הטעם המתוק בולט פחות.

בישראל הצמח היה מוכר עוד בתקופת התלמוד והוא נזכר עוד במסכת סוכה, כאחד הצמחים המתאימים לסכך. הוא נזכר גם בכתביו של הרמב”ם ואסף הרופא. בירושלים, בחברון ובערים ערביות אחרות בארץ, היה מקובל להכין משקה מתקתק ומצונן משורשי הצמח (משקה סוס). המשקה היה מאוחסן בדוד מיוחד שהיה נישא על גבם של רוכלים בשווקים הציוריים של פעם. השימוש המסורתי בליקוריץ’ היה בד”כ למטרות שיעול, ברונכיטיס, לחיזוק לאחר מחלות ממושכות, לדלקות פרקים ולטיפול במערכת השתן והעיכול. אחת מהתכונות העיקריות הידועות של הצמח הייתה ועודנה – ריפוי של דלקות וכיבים במערכת העיכול.

פעילות רפואית:

אנטי דלקתי.
מחטא.
משקם ריריות ומגביר תהליכי החלמת פצעים – פעולה אנטי דלקתית מאלחשת במגע ישיר / אנטי ספטי חזק.
טעם מריר – ממריץ הפרשות בפה מגביר הפרשות כבד / מרה / חומצת קיבה.
פעילות מצמתת העוזרת מעט בדיכוי תיאבון (מריר וגם מצמת).
אדפטוגן – Adrenal tonic
מחזק מערכת החיסון.
אנטי ויראלי.
מקדם צירים ומחזק במהלך הלידה.
מכייח / מרכך במערכת הנשימה.
מחזק תהליכי עיכול וספיגה.

מערכת העיכול:

טיפול בכיבים ודלקות קיבה ותריסריון – תכונות אנטי דלקתיות במיטבן, בנוסף ליכולתו של הליקוריץ’ לאיחוי ולשיקום רקמה רירית.
מחלות דלקתיות של מערכת העיכול – יעיל כצמח אנטי דלקתי כחלק מטיפול בקרוהן וקוליטיס.
מצבים של ספיגה לקויה במערכת העיכול – מגביר הפרשות כבד / מרה / קיבה.
עצירות – מכלול התכונות וההשפעה על ספיגה במערכת העיכול, הפרשות מרה, שיקום ריריות, סיכוך (חומרים מוצילגיים) וכן השפעה על המקום הרגשי (המחזק), הופך את הליקוריץ’ לאחד הצמחים היעילים ביותר לטיפול בבעיה זו (בשילוב עם צמחים נוספים).
מחלות דלקתיות וזיהומיות בכבד / דלקות הנגרמות בשל אבנים בכיס המרה.
השפעה על תיאבון משתנה בהתאם למינונים – במינונים נמוכים נחשב למדכא תיאבון. במינונים גבוהים יגביר תיאבון.

מערכת העצבים:

האלמנט המחזק של הליקוריץ’ הינו בעל השפעה מעוררת ומרגיעה על מערכת העצבים. הצמח מגביר תפיסה חושית ופעילות עצבית.

מצבי עייפות וחולשה – צמח מעולה למצבים של עייפות, דיכאון חולשה – פעולה של חיזוק כללי ותמיכה רב מערכתית. יעיל במיוחד במצבי עייפות כרוניים. ספציפי כאשר החולשה מלווה בבעיות עיכול.
שינה – במינונים נמוכים משפר איכות ועומק השינה. במינונים גבוהים – ממריץ ועשוי להפריע לשינה.

מערכת החיסון והנשימה:

חולשה חיסונית המתבטאת במחלות זיהומיות חוזרות או בעת יציאה ממחלה ממושכת – הצמח מחזק תפקוד מערכת חיסון ומגביר פעולת אינטרפרון.
דלקות וזיהומים של מערכת הנשימה העליונה והתחתונה – יעיל כמעט בכולן (מינונים נמוכים) לרבות סינוסיטיס, דלקות אוזניים ומחלות זיהומיות במערכת הנשימה התחתונה. הליקוריץ’ מוסיף את תכונותיו האנטי דלקתיות, חיזוק חיסוני, שיקום ריריות מע’ הנשימה ותכונות הכיוח והריכוך.
זיהומים ויראליים כרוניים – לרבות שלבקת חוגרת וזיהומי הרפס. תכונות אנטי ויראליות בשילוב עם חיזוק כלל מערכתי.
שיעול יבש ושיעול לח – הליקוריץ’ נחשב אומנם כצמח מכייח מצוין, אך רכיביו המוצילגיים תורמים לריכוך ולחלוח ריריות במערכת הנשימה גם במקרים של שיעול יבש ומצבי סטרידו.
אלרגיות של מערכת הנשימה העליונה והתחתונה. כחלק מטיפול באסטמה.

מערכות נוספות:

דלקות פרקים – מחלות תכונות הליקוריץ’ לחיזוק תהליכי עיכול, פינוי פסולת, הפרשות בשילוב עם תכונותיו המחזקות והאנטי דלקתיות הופכות אותו לאחד מצמחי המרפא החשובים לטיפול בדלקות פרקים.

כחלק מטיפול במחלות אוטואימוניות – מחזק חיסוני בשילוב פעילות אנטי דלקתית. הליקוריץ’ מסיף ליכולת המיקוד והשליטה של מערכת החיסון, אשר לעיתים “יוצאת מפרופורציה” בזמן מחלות אוטואימוניות. מתאים לחיזוק חיסוני ארוך טווח.

זיהומים ודלקות גרון וחלל הפה – תכונות חיטוי בשילוב עם תכונות אנטי דלקתיות.

דלקות כרוניות במערכת השתן – תכונות אנטי דלקתיות בנוסף ליכולת שיקום ריריות פגועות.

המערכת ההורמונאלית והשפעה על אדרנל:

יש לזכור כי המערכת ההורמונאלית האנושית אינה דבר בלתי תלוי והיא מושפעת ממכלול של השפעות חיצוניות וממערכות אחרות בגוף. בלוטת האדרנל בפרט, האחראית על התמודדות עם מצבים משתנים ומצבי סטרס, בסה”כ מגיבה לכלל הפעילות הפיזיולוגית של הגוף. החיזוק או צורת ההשפעה על הבלוטה, מושגת בין היתר ע”י תמיכה במערכות אחרות, אותה מבצע הליקוריץ’, כפי שהובא לעיל.

אלמנט השורש המחזק של הצמח משפיע על הגוף כולו. הצמח משפיע על מגוון המערכות בגוף, וע”י כך משפיע גם על מערכת העצבים ומגביר פעילות אדרנל. ע”פ הרפואה הטבעית, נק’ ההנחה העיקרית היא שמערכות הגוף הן מלכתחילה תקינות. מצבי חולי שונים מתרחשים כאשר תנאים סביבתיים או תזונתיים מחלישים את המערכות החיוניות (בעיקר עיכול ועצבים) ולכך ישנה השפעה הרסנית לאורך זמן. יצירה של תנאים נאותים וחיזוק מערכות הגוף, היא המפתח לריפוי האמיתי והטבעי של הגוף. זוהי העבודה השיקומית והתמיכה בפעולות הטבעיות של הגוף שעושה הליקוריץ’ והוא נחשב לאחד הצמחים הייחודיים המשפיעים באופן כלל מערכתי שכזה, בצורה יעילה.

בנוסף לכך, ההשפעה על האדרנל מושגת דרך מנגנונים ביוכימיים, בדומה להשפעתו הידועה של הליקוריץ’ להעצמת פעילות קורטיזול במצבים של חוסר. הצמח מספק בין היתר גם חומר מוצא לבניית הורמונים (חומרים בצמח הם בעלי מבנה סטרואידיאלי בדומה לקורטיזון ולהורמונים אחרים). הליקוריץ’ הינו צמח אנטי סטרס מובהק – דרך השפעה על עיכול / מערכת הכבד / מערכת העצבים והשפעה ישירה על אדרנל – די ייחודי לכל אלו.

שחלות פוליציסטיות (PCO)

במספר מחקרים נראה כי הליקוריץ פועל להפחתה של רמות טסטוסטרון ומנגד להגברה של ייצור פרוגסטרון. בהקשר הרחב יותר: בעיית PCOאינה בהכרח פגם באדרנל או בשחלות. היא משקפת מצב של חוסר איזון מסוים הנוצר בשל עומס עצבי או מטאבולי, תזונה לקויה, מתחים וכו’. כל אלו גורמים לפעולה לא תקינה של ייצור הורמונים באדרנל ובשחלות. במקרים אלו ניתן לראות מצבים שונים, בהם בלוטות אלו מקבלות שדרים שגויים היוצרים חוסר איזון הורמונאלי. גם כאן מביא הליקוריץ’ את תמיכה הרב מערכתית האופיינית לו.

גיל המעבר

כאן החולשה היא אף יותר מוקצנת, זהו מצב בו התמיכה והחיזוק של הליקוריץ’ נחוצים מאוד. לבלוטת האדרנל ישנו תפקיד מפתח בגיל המעבר, אשר אמור לספק את החסרים האסטרוגנים (ע”י ייצור ההורמון אסטרון oestrone). במקביל, לבלוטת האדרנל תפקידים אחרים חשובים במיוחד במצבי סטרס, או במקרים של הסתגלות והתאמה למצבים ותנאים חדשים, כדוגמת גיל המעבר. בנוסף השורש מעניק תמיכה וייצוב תהליכים בשחלות והוא מתאים בשלבים הראשונים של גיל המעבר, בעיקר שהמצב מדרדר מהר מדי ומלווה בריבוי של גלי חום ובמצב נפשי קשה.

התוויות נגד ואזהרות:

רצוי להימנע בזמן היריון. (צמח מזרים ומניע).
יתר לחץ דם – לליקוריץ’ נטייה להגברה של צבירת נוזלים בגפיים, אשר עשויה להוביל לעלייה בלחץ הדם. פעולה זו מושגת אך ורק לאחר שימוש ממושך של מספר שבועות, במינונים גבוהים יחסית ואינה אמורה להוות התווית נגד בשימוש אקוטי לפרקי זמן קצרים.
במינונים גבוהים לא מומלץ במקרים של פלפיטציות וטאכיקארדיה.
במינונים גבוהים – מגביר פעילות בעיקר הפרשות והנעה עלול לגרום לכאבי ראש ומיגרנות.

מינונים ואופן השימוש:

מינוני תחזוקה:

כאשר נדרשת עבודת שיקום ריריות וויסות חומציות / חיזוק וחיסון הגוף. פעולה לטווח ארוך, ללא תופעות לוואי.
מינונים – בחליטה – 1-2 כפיות של שורש גרוס פעמיים ביום.
אפילו כטוניק כללי – למניעה וחיזוק. בפורמולה 5-10 מ”ל לשבוע של טינק’ 1:2

מינונים נמוכים – הרגעה וויסות:

10-20 מ”ל בשבוע לפורמולה.
באקסטרקט יבש סטנדרטי – 25-80 מ”ג ליום.

מינונים גבוהים:

30-40 מ”ל בשבוע – (לא מומלץ במינונים אלו ליותר מחודשיים).
באקסטקט יבש סטנדרטי – 80-240 מ”ג ליום.