שמנים צמחיים ייחודיים – שמן פיגם

שמנים צמחיים להבדיל משמנים אתריים, הינם שמנים איכותיים מכבישה קרה בהם הושרה הצמח בתהליך מיוחד וקפדני. במסגרת תהליך הייצור, סופח השמן את התכונות הפעילות של כל צמח וצמח. שמנים אלו יעילים במיוחד כבסיס מעצים לטיפול ארומתרפי (בשילוב עם שמנים אתריים) וכן יעילים בשימוש אף בפני עצמם.

 

פיגם מצוי Ruta chalepensis (נקרא גם רוטא או סדאב בערבית) הוא שיח הגדל בר בישראל (משפחת הפיגמיים), בעיקר בצפון הארץ, נפוץ במיוחד בכרמל המרכזי והדרומי. עליו מנוצים וגזורים כמעין כף יד. כל חלקי הצמח העליים מכוסים בבלוטות המכילות שמן אתרי, ומשום כך מדיף הצמח ריח חריף עז, האופייני רק לו. הפיגם נפוץ בשימוש במשך מאות שנים ברפואה היהודית עוד בימי התלמוד והמשנה וכן מוכר בקרב האוכלוסייה הערבית המקומית לטיפול במחלות פרקים, בעיות עיכול ודלקות אוזניים. ע”פ מסורת הקבלה הפיגם הוא צמח ייחודי ביותר, בשל סגולותיו להרחיק מיני מזיקין ואנרגיות רעות מהסביבה, כאשר לא מעט אגדות ומסורות נקשרו סביב נושא זה (גם בקרב האוכלוסייה הערבית המקומית).

צורת השימוש המסורתית בצמח הייתה בעיקר השמן הצמחי וכך הוא נפוץ גם בשימוש כיום, רק שאינו מוערך מספיק בקרב מטפלים “מודרניים” בארומתרפיה ובצמחי מרפא.

 

תכונות עיקריות (בשימוש חיצוני):

אנטי דלקתי.

מחטא אנטי בקטריאלי / ויראלי / פטרייתי.

עוזר בהמרצה ובשיפור זרימת דם מקומית.

משכך כאבים (מקומי).

 

שימושים עיקריים (בשימוש חיצוני):

שמן הפיגם הוא מחמם עדין, יעיל לשיפור של זרימת דם מקומית (ונוזלי למפה) וע”י כך מביא את פעולתו הייחודית של פתיחת דרכי הניקוז של הגוף:

 

השמן יעיל במיוחד לדלקות מפרקים, בעיקר כרוניות (מחמם) אך גם בפציעות אקוטיות – עיסוי עמוק באמצעות השמן והחדרתו לאזור המודלק, מסייעים מבחינת הזרמת הדם והלימפה. כאשר האזור אינו מנקה ומחדש את עצמו במהירות הנחוצה, הפיגם מאיץ את תהליך הריפוי באופן בולט. יעיל במיוחד במקרים של גאוט ופיברומיאלגיה. בנוסף לשמן תכונות מאלחשות, המפחיתות את עוצמת הגירוי של קצוות מע’ העצבים.

יעיל למריחה ועיסוי של קצוות ידיים ורגליים, כאשר ישנה תחושת קור הנובעת מחוסר זרימת דם. (בשילוב עם Zingiber e.o / Rosmarinus e.o).

קלאסי לטיפול בדלקות אוזניים בילדים ומבוגרים. השמן מפחית את עוצמת הכאב והדלקת –  באותו העיקרון של הנעת נוזלי הלימפה במקום וסיוע בניקוז הנוזל הדלקתי. בנוסף, השמן משרה פעולת אילחוש מקומית ומסייע בחיטוי האזור. ניתן בטפטוף ישיר של 2-3 טיפות ישירות אל עור התוף ועיסוי עדין סביב איזור האוזן. הצלחה כמעט מובטחת. לשם כך מומלץ לשלב עם שמן צמחי של היפריקום Hypericum spp. oil, שמן קצח Nigella sativa oil ושמן מרווה Salvia spp. oil.

יעיל בשימוש לזיהומים ויראליים, בעיקר במצבי הרפס Herpes simplex type 1/2. הפיגם מבצע פעולת אלחוש מקומי בנוסף לתכונות האנטי ויראליות. מומלץ בשילוב, כמובן, עם שמן היפריקום ,Hypericum spp. oil להרפס השפתיים מומלץ לשלב גם עם שמן אתרי של מליסה Melissa off. e.o.

לטיפול חיצוני בכל סוגי הפטריות, לרבות פטריות שמש Tinea versicolor וקנדידה (גם וואגינאלית). גם כאן – פעולת חיטוי ישירה + אילחוש מקומי של תחושת הגרד והגירוי. מומלץ עם שמנים אנטי פטרייתיים נוספים כמו – אכיליאה ריחנית Achillea frag. E.o, או שמן אזובית המדבר  Origanum dayi e.o.

יעיל במצבים של כאבי ראש – מריחה ועיסוי עדין באזור המצח והרקות.

במע’ העצבים – בכמויות נמוכות, בעיסוי כללי וכן הרחה או מריחה עדינה של השמן, הפיגם מסייע במיקוד והעלאה של רמת הריכוז והערנות, יתרה מכך הוא משפר את יכולת הקליטה ואף מעלה במידה מסוימת את רמת התודעה. יעיל במצבים של עייפות ותשישות כללית, גם בילדים עם בעיות קשב וריכוז על רקע חולשה. בכמויות גבוהות השמן גורם לגירוי יתר ולפעולה ההפוכה.

 

הפיגם הינו אחד הצמחים הבעייתיים ביותר לשימוש בזמן ההיריון והוא אף ידוע כגורם לכיווצים ועלול להוביל להפלות. אך בשל העיקרון הנ”ל, השמן יכול לשמש כמזרז לידה טבעי ובטוח, אך ורק לאחר תחילת הצירים ותהליך הלידה, ע”י עיסוי באזור כפות הרגליים, אזור האגן ועמוד השדרה. בשום פנים ואופן לא לשימוש במהלך ההיריון.

 

כאשר השמן נעשה מהעלים הטריים, חומרים מסוימים בו עלולים לגרום לתופעות אלרגיות ופריחות עוריות בקרב אנשים מסוימים. מומלץ להשתמש בשמן מן העלים היבשים, כאשר בכל מקרה, בתהליך החימום העדין בעת הפקת השמן, החומרים הללו לרוב מתפרקים.

 

לשמן הפיגם ריח עז אופייני, אשר בניגוד לשמנים אחרים, הוא עשוי להיות לא נעים בקרב אנשים מסוימים (בעיקר בכמויות גבוהות). יש להשתמש בכמויות נמוכות בהתחלה ואף למהול אותו בשמן בסיס אחר (רצוי זית) ולזכור שמדובר בשמן רפואי לכל דבר.