משפחה: צלפיים, Capparidaceae. שמות משלימים: קרטאיבה, Three leaved caper(צלף שלושת העלים), Varuna (השם ההודי). חלק בשימוש: קליפת העץ. רקע כללי: הקרטאיבה הוא עץ נשיר,…
משפחה: פיגמיים, Rutaceae שמות משלימים: בוכו, Buchu, .Agathosma betuline חלק בשימוש: עלים. רקע כללי ושימוש מסורתי: הבוכו הינו שיח מדברי נמוך, הגדל בעיקר בדורם…
משפחה: Crassulaceae, טבוריתייםשמות משלימים: Golden Root, Roseroot, Arctic Rootחלק בשימוש: קנה השורש רקע כללי: הרודיולה הוא צמח רב-שנתי שמוצאו ברוסיה ובמדינות צפון אירופה וכן במרכז…
משפחה: מורכבים, Asteraceaeשמות משלימים: Tarragon, Estragón, Herbe Dragonחלק בשימוש: נוף הצמח רקע כללי: הלענה הדרקונית הינה צמח עשבוני רב שנתי השייך למשפחת המורכבים, הצמח גדל…
שיח אברהם מצוי הינו שיח רב שנתי, הנפוץ בשימוש רפואי לטיפול בבעיות גינקולוגיות שונות, הפרעות עיכול, בעיות שונות של מערכת העצבים ועוד. אופן ההשפעה של שיח האברהם על המערכות העצביות הגבוהות ביותר, מביא לשיפור ולאיזון התמסורת ההורמונאלית של הגוף, לרבות איזון ברמות הורמוני אסטרוגן, פרוסטרון, פרולקטין ועוד. מכאן מובנת השפעתו הרחבה של הצמח לטיפול במגוון רחב של בעיות גינקולוגיות והפרעות הורמונאליות שונות.
הסמבוק השחור נמצא בשימוש רפואי נרחב ברחבי העולם ומהווה רכיב דומיננטי ברוב התכשירים הטבעיים לטיפול ולמניעה של שפעות, שיעול ו”מחלות חורף” שונות. מספר מחקרים, שנערכו בישראל, אף הדגימו השפעה חיסונית ואנטי ויראלית של הסמבוק, אשר הובילה להטבה בסימפטומים של סוגי שפעת שונים.
בטטת הבר גדלה ברחבי ארה”ב, שם היא שימשה לטיפול בבעיות מפרקים, בעיות גיניקולוגיות שונות, כאמצעי מעורר חשק מיני וכצמח המקדם פריון בנשים. לרכיבים הסאפונינים הסטרואידיאלים שבצמח ישנה השפעה דמויית אסטרוגן, וחלקם גם נמצאו כבעלי השפעה לעיכוב מנגנונים טרשתיים ודלקתיים.
הארטישוק הוא אחד מהצמחים העתיקים ביותר בעולם בשימושיו הרפואיים, לטיפול בצהבת, מחלות פרקים, בעיות עיכול שונות, אבנים בדרכי השתן, להגברה של תהליכי עיכול וספיגה, לטיפול במחלות כבד שונות וכן להורדה של רמות שומנים וסוכר בזרם הדם. מחקרים שונים שנעשו עם הצמח מאששים חלק מן השימושים המסורתיים הללו.
ההמידיסמוס הוא הנמצא בשימוש רפואי מזה אלפי שנים בהודו, כצמח מטהר ומנקז חום עודף. על פי מסורת האיורוודה, הצמח משתלב בתהליכים שונים של ניקוי וטיהור הגוף מרעלים והוא משמש לטיפול במחלות דלקתיות כרוניות שונות.
השבטבט הוא צמח מים, בעל פעילות משתנת שהיה נפוץ בשימוש רפואי כבר בתקופות של יוון ורומי העתיקות. הצמח שימש בין היתר לטיפול באבנים בדרכי השתן, בכאבי ראש, בנשירת שיער, בכיבי קיבה, בדלקות שונות, במחלות ראומטיות ועוד.
הקמומיל הוא אחד מצמחי המרפא הנפוצים והידועים ביותר בעולם מזה אלפי שנים, כאשר הוא שימש בין היתר לטיפול בבעיות עיכול, דלקות גרון, בעיות שינה, כאבי ראש, כוויות ודלקות על גבי העור, דלקות פרקים ועוד. גם כיום, הצמח עודנו נפוץ מאוד בשימוש רפואי ברחבי העולם והוא מוזכר בפרמקופיאות של 26 מדינות שונות. מחקרים עדכניים שנערכו עם הצמח הדגימו בעיקר את השפעתו המרגיעה ואת השפעתו האנטי דלקתית, המתאימה בפרט לטיפול בדלקות וכיבים בקיבה.
המור הוא שרף המופק מעץ ה-Commiphora myrrha, והוא ידוע בשימושיו הרפואיים שונים מזה אלפי שנים, במקרים של פצעים וכיבים שונים בעור, זיהומים שונים של מערכת העיכול, תולעי מעיים, טיפול בסוכרת, מחלות פרקים ועוד.
הבקופה הוא צמח מים נפוץ ברוב חלקי העולם, הנמנה על אחד מצמחי המרפא החשובים והמוכרים ביותר ברפואה ההודית המסורתית. השימושים המסורתיים בצמח התמקדו בשיפור הפעילות הקוגניטיבית והתפקוד המנטאלי, טיפול במגוון תסמינים של חוסר שקט ועד לסיוע בתהליכים מדיטטיביים ורוחניים.
הכישות הוא צמח רב שנתי מטפס ממשפחת הקנאביים, המשמש מבחינה רפואית למטרות מגוונות של הרגעה, לטיפול בבעיות שינה, בעיות גניקולוגיות, תסמיני גיל המעבר ומגוון הפרעות עיכול. הצמח נחשב לבעל השפעה מרגיעה בולטת ותכולת הפיטואסטרוגנים שבו מסייעת לייצוב תסמיני גיל המעבר, בעיקר כאשר ברקע ישנם תסמינים נוספים של חוסר שקט, עצבנות ובעיות שינה.
כף הזאב האירופאית (לייקופוס) הוא צמח רב שנתי אשר שימש במשך מאות שנים באירופה לטיפול במקרים של חום, שיעול, חוסר שקט, דופק מהיר וחרדות. הצמח הינו בעל השפעה מרגיעה, המתאימה במיוחד במקרים של סערת רגשות, פגיעות ונרעשות יתר וכן במצבים שלאחר טראומות ופגיעות נפשיות שונות.
המאקה הוא צמח רב שנתי, הנמנה על משפחת המצליבים, ונפוץ באזורים מצומצמים מאוד בהרי האנדים של בוליביה ופרו. המאקה משמשת כצמח מאכל נפוץ באזור פרו ובוליביה, בשל ערכה התזונתי הגבוה וכן לטיפול בחולשה, עקרות, מחלות ממושכות, לשיפור פוריות הגבר והאישה, לחיזוק נשים במהלך ההיריון ועוד.
הלחך הינו צמח מאוזן ומעודן בתכונותיו, הידוע באופיו המרכך והמזין במקרים של רקמות ריריות פגועות. עיקר ההשפעה מיוחסת כמובן לתכולת הרכיבים המוצילגים שבעלים. באופן מסורתי, העלים שימשו לטיפול ברקמות ריריות מודלקות ומגורות בדרכי העיכול, הנשימה והשתן, עם אינדיקציה לתחושות יובש, חום או צריבה.
האנג’ליקה הסינית הוא שיח הגדל באזורים נרחבים בצפון אסיה והוא נחשב לאחד הצמחים החשובים ביותר של הרפואה הסינית. לפי התפיסה הסינית, האנג’ליקה פועלת לקיום המחזוריות בגוף, דרך הזנה והנעה של הדם, תוך כדי שחרור מסטגנציות ומצבי קיבעון במערכות הגוף השונות. עם השנים, השימוש באנג’ליקה הפך לנפוץ גם במערב והצמח אף זכה לכינוי “הג’ינסנג הנשי”, עקב שימושיו לטיפול בבעיות גינקולוגיות.
האלוורה נמצא בשימוש כצמח מרפא מזה מאות שנים, בין היתר, לטיפול חיצוני בכוויות, פצעים וחבורות וכבסיס למשקאות שונים בעלי השפעה מחזקת ומאתנת. בשימוש פנימי הג’ל עשוי לשמש לטיפול במגוון הפרעות עיכול וחלק מרכיביו אף נמצאו גם כבעלי פעילות מחזקת מערכת חיסון, נוגדת-דלקת ואנטי-סרטנית.
האספרגוס ההודי נחשב לאחד מצמחי המרפא החשובים של הרפואה המסורתית בהודו והוא משויך לקטגוריית צמחי הראסאיאנה (Rasayana), אשר במהותם פועלים בצורה מגוונת לחיזוק הגוף והנפש. הצמח נחשב לאחד מצמחי הראסאיאנה החשובים ביותר עבור נשים והוא משמש כ”מנוע לשימור התפקודים הנשיים”.
טימין הינו שיח הגדל באירופה ובאזור הים התיכון, המקובל מאוד בשימוש רפואי וכתבלין נפוץ. העלים והפרחים מכילים שמנים אתריים ורכיבים טרפנים רבים, להם מיוחסת עיקר הפעילות הרפואית של הצמח. הצמח עצמו והשמן האתרי המרוכז היו מוכרים מאוד בשימוש מסורתי לטיפול במחלות של דרכי הנשימה והעיכול וכמחטאים שימושיים יעילים.
הקופטיס הוא שיח רב שנתי הגדל בסין. בעל מזג מר וקר, המותאם לטיפול במצבים שונים של חום ולחות בגוף. השימושים המסורתיים העיקריים בו הם למצבים כמו: חום גבוה, חוסר שקט, דלקות וזיהומים במערכת העיכול, בעיות שינה ועוד. מכיל רכיבים אלקלואידים, ביניהם הברברין, האלקלואיד המוכר והנחקר ביותר בצמח, אשר הראה פעילות אנטי דלקתית ואנטי מיקרוביאלית מגוונת.
