צמחי מרפא להתמודדות עם ברונכיט ודלקת ריאות
דלקות בדרכי הנשימה הן אחד מגורמי המחלה האקוטיים הנפוצים. הן עלולות להתפתח ממחלות “תמימות” לכאורה כגון הצטננות פשוטה, שפעת או סינוסיטיס, אך להמשיך והסתבך למחלה קשה יותר ואף לסיכון חיי החולה, בפרט כשמדובר באוכלוסיות רגישות (כגון תינוקות וקשישים). בכתבה זו מתוארות שתי דלקות שפוגעות במערכת הנשימה התחתונה (הסימפונות והריאות) ושיטת הטיפול בהן לפי רפואת הצמחים המערבית.
מאת: שרון קוצר, הרבליסט קליני, Dip. Phyt
*בהסתמך על הרפואה המסורתית
ברונכיט
ברונכיט אקוטית (או ברונכיטיס) היא דלקת של הסימפונות (או במילים אחרות דרכי הנשימה), שנמשכת כשבוע-שבועיים ומתבטאת בשיעול יבש שהופך לליחתי ועמוק עם הזמן ולעיתים גם בקוצר נשימה. לכך מתלווים הרגשה כללית רעה, כאבי ראש, חום וחולשה. הגורמים לדלקת סמפונות אקוטית הם זיהומים נגיפיים או חיידקיים, כאשר בדרך כלל המחלה מתחילה כהצטננות ואז מסתבכת והופכת לברונכיט. המחלה נפוצה במעשנים, בחולי אמפיזמה (נפחת) או בחולי ברונכיטיס כרונית (לרוב על רקע עישון) וכן בחולי אסטמה.
דלקת ריאות
דלקת ריאות עשויה להיגרם על רקע חיידקי או ויראלי. היא נגרמת כאשר שקי האוויר הזעירים שנמצאים בריאות (שנקראים נאדיות) מתמלאות במוגלה. התסמינים של דלקת ריאות כוללים: שיעול עם ליחה מוגלתית, חום כאבים בחזה ולעיתים קוצר נשימה. ברונכיטיס בדרך כלל קודמת לדלקת ריאות.
מאחר וקשה להבחין בין מחלה ויראלית לחיידקית, ובכדי להפחית את הסיכוי לזיהום חיידקי משני, הטיפול בדלקת ריאות ובברונכיט הוא לרוב אנטיביוטי, למרות שטיפול זה יהיה חסר תועלת במקרה של זיהום ויראלי.
אין במטרת מאמר זה לעודד אי נטילת אנטיביוטיקה או כל תרופה אחרת, אלא להבין ולהכיר את דרכי הטיפול הטבעיות.
הטיפול התזונתי
באופן עקרוני, כבכל מחלה הדורשת יכולת טובה של מערכת החיסון להתמודד עם גורמיה, רצוי לאכול מזונות קלים לעיכול התורמים לטיפול במחלה. במקרה זה המזונות יהיו נוגדי דלקת, מדללי ליחה ומחדשי מלאי החיידקים הטובים במעיים, בעיקר אם החולה אכן לקח אנטיביוטיקה. דוגמאות טובות הן מרק עוף או גריסי פנינה, שום, ג’ינג’ר, בצל ומזונות מוחמצים כגון יוגורט, כרוב כבוש ועוד. כמו כן, רצוי להימנע ממזונות שמעודדים ייצור ליחה כגון חלב ומוצריו (למעט יוגורט), חיטה, סוכר לבן, שוקולד ובננות. בנוסף, רצוי להימנע מצריכת מזונות מטוגנים, מעובדים, משומרים ומומלחים.
הטיפול בצמחי מרפא
הטיפול בצמחי מרפא נעשה בשני שלבים עיקריים:
- השלב האקוטי – ניתנות פורמולות וחליטות צמחים המכילות צמחים נוגדי וירוסים וחיידקים, מחזקי מערכת חיסון, נוגדי עווית/שיעול, מדללי ליחה, מרגיעים עדינים, וכן צמחי מרפא שמכילים רכיבים בעלי איכות מסככת ומרגיעה רקמות מגורות במערכת הנשימה.
- השלב השיקומי – ניתנות פורמולות וחליטות צמחים המיועדות לשיקום תפקוד המערכות הפגועות ובעיקרן – מערכת החיסון, הנשימה והעיכול.
צמחים לדוגמה
אכינצאה – Echinacea spp. – אחד הצמחים המוכרים, הנחקרים והיעילים ביותר לחיזוק מערכת החיסון שמציעה רפואת הצמחים. הצמח ניתן במקרים של מחלות אקוטיות אך ניתן להשתמש בו גם לטווח ארוך, במינון נמוך. שורש האכינצאה משלב פעילות אנטי דלקתית, אנטי בקטריאלית ואנטי ויראלית ומנגנון הפעולה שלו אף נבדק מחקרית. האכינצאה משמשת לטיפול במצבי חולשה חיסונית, מחלות חורף, זיהומים ויראליים כרוניים כגון מחלת הנשיקה, אלרגיות ועוד.
טיון השמש – Inula helenium – צמח עדין המתאים לשימוש בקבוצות אוכלוסיה מגווות. לטיון השמש פעילות מחזקת חיסונית, מכייחת, אנטי בקטריאלית, ואנטי ויראלית והוא משמש לטיפול במגוון בעיות הקשורות למערכת הנשימה כגון אסתמה, עודף ליחה, שיעול, הצטננות ודלקות ריאה.
בת קורנית / טימין – Thymus vulgaris – צמח תבלין נפוץ המוכר ברפואת הצמחים כצמח אנטי בקטריאלי, מחטא יעיל של דרכי הנשימה, מכייח, ומייבש ליחה, מרחיב סימפונות, נוגד עוויתות ושיעולים ועוד. הטימין משמש לטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה ודלקות ריאה, בשיעול עוויתי ובשעלת, בשפעת ובהצטננות.
טיפולים נוספים
ברפואה הטבעית יש מגוון שיטות טיפול אפשריות להקלה על הסימפטומים של דלקת ריאות ודלקת סמפונות ולעזרה לחולה בתהליך החלמתו: עיסוי של אזור הגב והחזה הכולל טפיחות קלות על אזור הריאות, למשל, יסייע בפירוק ושחרור הליחה; הוספת שמנים אתריים (כגון אקליפטוס, מנטה, גרניום לימוני, תימוס, לבנדר, מליסה ועוד) למבער, מפיץ אדים או לאמבטיה תפחית את הגודש בדרכי הנשימה. פעילות גופנית, גם קלה ביותר, היא אחת הדרכים היעילות ביותר להניע ולשחרר את הליחה התקועה, אך רצוי שלא להיחשף לאוויר קר ולנוח לאחר הפעילות הגופנית. לבסוף, הימנעות מעישון (גם פסיבי) יעזור גם כן בדרך להחלמה.
הערה: הכתוב מתבסס על שיטות נטורופתיות והרבליסטיות מסורתיות. למען הסר ספק, המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, אנשים החולים במחלות כרוניות והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש.