מה קורה לגוף אחרי הנגיף ואיך ניתן לטפל בו בדרכים טבעיות?

מאז התפרצות מגפת הקורונה ברחבי העולם, אנחנו ממשיכים ללא הפסקה ללמוד את ההשפעות והסכנות של המחלה. בחודשים האחרונים אף התברר כי ישנם סיבוכים אופייניים המתפתחים אצל מחלימים מממנה. בכתבה זו נסקור את המאפיינים של בעיה מורכבת זו ואיך מתייחסת אליהם הרפואה המשלימה. המדריך המלא לפניכם:

וודאי יצא לכם לשמוע כי מגפת הקורונה עלולה לגרום לבעיות שונות בקרב אלו שכבר החלימו ממנה. למעשה, מדובר במספר לא קטן של אנשים שחווים “שאריות” של המחלה לעיתים במשך זמן רב לאחר “שהחלימו”. הבעיות העיקריות כוללות תשישות, מלנכוליה או דכאון בליווי בעיות שינה, כאבי שרירים ומפרקים, כאבי ראש, פגיעה במערכת העיכול, תיאבון ירוד, איבוד חוש הטעם והריח . חשוב לציין שלרוב לא מדובר בהפרעות מסכנות חיים, אך כן בכאלה שפוגעות באופן משמעותי באיכות החיים. הסיכון להופעת התופעה הזו קשור בין היתר גם באלמנט הגיל – צעירים מתחת לגיל 30 לרוב יבריאו מהמחלה מהר יותר לעומת בני 35 ומעלה, אצלם הסיכוי שתתפתח בעיה מורכבת וארוכה יותר, הוא גבוה יותר.

 

המונח הרפואי הרשמי של התופעות הללו נקרא Post Covid fatigue syndrome, בתרגום חופשי ‘סינדרום התשישות של אחרי הקורונה’. “סינדרום בשפה הרפואית איננו מחלה מוגדרת אלא הצטברות של סימפטומים אופייניים. אוסף הסימפטומים הספציפי הזה ברובו מוכר לנו ממחלות פוסט ויראליות אחרות”, אומר שרון קוצר, הרבליסט קליני בכיר (מטפל באמצעות צמחי מרפא), מייסד ומנהל מחקר ופיתוח בברא צמחים. “אנחנו מכירים את הסימפטומים האלה ממחלימים של מחלת הנשיקה, הנגרם מנגיפי ה- CMV – וEBV וממחלות ויראליות נוספות שגם בהם אחוז מסוים של חולים ממשיך להתלונן על סימפטומים שונים לאורך זמן גם אחרי ההחלמה מהמחלה האקוטית. חשוב לציין שהתסמונות והסיבוכים הללו הם לא בהכרח מקבילים לחומרת המחלה שהמטופל חווה. הם יכולים להתרחש אצל אנשים שחוו מחלה קצרה וקלה, וגם אצל כאלה שחוו מחלה ארוכה וקשה מאוד”.
כדאי להוסיף התייחסות שהסינדרום הזה נקרא ברפואה תסמונת העייפות הכרונית CFS והוא דומה במובנים רבים לתופעות ה Post Covid Fatigue Syndrome.

 

איך ניתן לטפל ב”סינדרום התשישות שלאחר הקורונה” באופן טבעי?

“לרפואת הצמחים המסורתית יש היסטוריה וניסיון מתועד שנצבר מאות שנים בכל הקשור לתמיכה ולחיזוק האדם בתקופה של החלמה ממחלה מתישה שהחלישה את הגוף, וזה כולל גם מצבים פוסט ויראליים. קיימת דאטה קלינית שנאספה במשך שנים ועוברת מדור לדור, לגבי צמחי מרפא שעוזרים במצבים שדורשים חיזוק כללי, רב-מערכתי, כולל תמיכה בהיבט של התשישות והעייפות שנמשכות בעקבות ההתמודדות של הגוף עם זיהומים על רקע ויראלי”, אומר קוצר. ” לפי רפואת הצמחים המסורתית, לצמחים יש יכולת לתמוך בתפקוד הפיזיולוגי התקין של מערכות שיצאו מאיזון לאחר מחלה, על ידי אספקת נוטריינטים, נוגדי חמצון ורכיבים צמחיים ייחודיים נוספים שיש לכם איכות מזינה, בונה, משקמת ומעלה רמות אנרגיה. זהו אספקט חשוב מאוד, שהולך מעבר להשמדה ישירה של וירוסים או בקטריות כמו תרופות קונבנציונאליות”. על פי הרפואה המסורתית במצבים של תשישות כרונית (CFS) יש צורך בבניית תכנית טיפולית אישית המותאמת עבור כל מטופל באופן פרטני.
“קבוצה עיקרית של צמחי מרפא שבה משתמשים במצבים של “חולשה רב-מערכתית” או עייפות כרונית פוסט ויראלית, היא קבוצת צמחים שנקראים ‘אדפטוגנים’, שעל פי עקרונות ההרבליזם המסורתי, תומכים ביכולת של האדם להסתגל (to adapt) למצבי סטרס מתמשכים, על ידי תמיכה בתפקוד תקין של בלוטת האדרנל. בלוטה זו מייצרת מספר הורמונים חשובים ומשפיעה באופן ישיר על תפקוד מערכת החיסון, התמודדות עם דלקות כרוניות ועם מצבי לחץ וסטרס נפשי”, מסביר קוצר. “בראייה הוליסטית של הרפואה המשלימה, מדובר בבלוטה שעוזרת לנו להתאים את עצמנו למצבי מתח משתנים. אך כשנוצר עומס רב בגלל מצבי סטרס שמתמשכים, כמו בתסמונות פוסט ויראליות או מצבים דלקתיים כרוניים, הבלוטה עלולה להגיע למצב המכונה בעגה הנטורופתית ‘תשישות אדרנל’ המאופיינת בעייפות כרונית, קושי רב בהתמודדות עם מצבי מתח ושינוי, ולעיתים אפילו הופעה של מחלות דלקתיות ואוטואימוניות”.

 

 

על פי קוצר, ישנם מספר צמחי מרפא שמשמשים מסורתית לתמיכה בתפקוד תקין של הבלוטה. “הצמחים האדפטוגנים העיקריים איתם אנו עובדים למטרה של תמיכה בתפקוד בלוטת האדרנל הם בין השאר שורש אסטרגלוס, שורש של ויתניה משכרת, שורש הליקוריץ (שוש קירח) ומספר צמחים ממשפחת הג’ינסנג: הג’ינסנג הסיבירי, הקוריאני והאמריקאי. כחלק מההשפעות שלהם, צמחי מרפא חשובים אלו מסייעים במצבים של תשישות כרונית ולכן הם מוגדרים במסורות הטיפוליות בעולם ‘צמחי העוצמה’ או ‘צמחי הקיסר’. השימוש בהם הוא בדרך כלל לאורך תקופה, כיוון שהאיכות שלהם היא של הזנה, בנייה ושיקום בכל הקשור לתפקוד התקין של בלוטת האדרנל והשפעתה על מערכת החיסון והעצבים”.
כמו כן, קוצר משתמש בצמחים נוספים לטיפול בבעיות שונות אותם מתארים המטופלים שלו, כמו פחדים, דאגות וחוסר שקט. “במקרים אלו, נבחר צמחים מרגיעים, שישרו שקט כללי ויסיעו בשחרור המתחים המצטברים בגוף וישפרו את איכות השינה. למטרה זו נשתמש בצמחים ידועים כמו ולריאן, פסיפלורה וכישותית – אשר תורמים להרגעת הגוף ושיפור השינה. בנוסף נמליץ למטופלים להתחיל ולצרוך צמחים המוגדרים ברפואה הטבעית כ”מזונות על”. זוהי קבוצה מרתקת של צמחים שעשירים מאוד ברכיבים תזונתיים (חלבונים, ויטמינים, מינרלים ויסודות קורט) כמו גם רכיבים צמחיים פעילים ונוגדי חמצון ייחודיים ומגוונים ביותר. בנטורופתיה משמשים מזונות העל להזנה, לבנייה ולהתחזקות הגוף והנפש. מזונות-על מומלצים כוללים את עלי המורינגה, שורש המאקה ואצות הספירולינה והכלורלה. ניתן לצרוך את מזונות-העל כתוספי תזונה או כחלק מהתזונה היומית כשהם משולבים בשייקים, סלטים ותבשילים שונים”.
מעבר לצמחים הללו, שעובדים באופן כללי יותר על הגוף, חשוב להתייחס גם לכל בעיה ספציפית אותה מציג המטופל. “המטרה היא לעשות התאמה אישית לצרכיו של המטופל. חשוב מאוד לציין שרמת הבטיחות של הצמחים גבוהה מאוד. הם מוגדרים כצמחי מאכל ולכן הם אינם יוצרים התמכרות או תלות בריאותית. מטרת הטיפול הצמחי הינה חיזוק המטופל, ושיפור החיוניות ורמות האנרגיה שלו. זאת יחד עם המלצות תזונתיות מתאימות ויישום אורח חיים מאוזן “, אומר קוצר, “במקרים רבים, תוך פרק זמן של שבועות ספורים, בהם אנו מזינים את הגוף ומחזקים אותו, הוא יכול להמשיך עם התהליך בעצמו ואז יהיה ניתן להפסיק בדרגה לצרוך את הצמחים”.

*חשוב להבהיר כי צמחי מרפא הם אינם תרופות. כמו כן, התוכן בכתבה זו הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד של גישות ברפואה המשלימה, והמידע בו אינו התוויתי ואינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת, וכמובן שאין בו תחליף לייעוץ או טיפול רפואי או תרופתי. נשים בהיריון, מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה.